ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום העצמאות
- חיוב ההודאה על נס
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג זלמן מלמד
אנו מודים לד' ששחרר אותנו מעול גויים, ושחרר את ארץ ישראל משלטון גויים. זכינו גם לשלטון יהודי בארץ ישראל, שלטון שפתח את שערי ארצנו בפני כל יהודי, ופועל לקיבוץ הגלויות ולבניין הארץ. היהודים היושבים בארץ ישראל בזכות קדושת ארץ ישראל, שבים בהדרגה לאמונה בד' ולתורה ומצוות. תקומת המדינה זקפה את קומתו של העם היהודי בארץ ישראל ובכל תפוצות הגולה, וזה גורם משמעותי בתהליך החזרה בתשובה וההתחזקות של קהילות רבות בחוץ לארץ. אמנם בצד האור יש גם צל. הגאולה עדיין איננה שלמה, יש עוד דרך רבה לקראת הגאולה השלמה. אך לעומת המצב של עם ישראל לפני הקמת המדינה, גם מהבחינה הגשמית וגם מהבחינה הרוחנית, השינוי שחל לטובה על ידי הקמת המדינה - הוא עצום ועליו יש להודות. ועל מה שלא הושלם - יש להתפלל.
גם כאשר עם ישראל יצא ממצרים עדיין גאולתו לא היתה שלמה עד שבא לארץ ישראל, ואף על פי כן בליל היציאה אמרו הלל על היציאה, ועל הים אמרו שירה. ועדיין הייתה לפניהם דרך ארוכה. הם גם לא היו שלמים באמונה, כפי שחז"ל אמרו שמלאכי השרת אמרו בזמן קריעת ים סוף: הללו עובדי עבודה זרה והללו עובדי עבודה זרה, מדוע אתה מציל את ישראל ומטביע את מצרים. למרות הקשיים והחסרונות הם אמרו שירה על הטובה ועל ההצלה. וגם אנו מודים על הטובה של הקמת המדינה ועל ההצלה מידי אויבינו, על אף שהגאולה אינה שלמה.
אני מודה לד' שאיני נכשל בחטא המרגלים, שכפי שפרשו חז"ל הם היו גדולים וחשובים בישראל וצדיקים - ובכל זאת טעו ונכשלו .
יכולים להיות צדיקים שנכשלים וטועים והם סבורים שהם צודקים ופועלים לשם שמיים. הם מוציאים דיבת הארץ רעה, אומרים ארץ אוכלת יושביה, ארץ שסכנה לגור בה, יש מחבלים וטרור, הם אומרים שאסור להודות על הטובה כי זה ייתן לגיטימציה לציונות החילונית, יגרום לקלקולים. הם אומרים שעל ידי ההסתייגות שלנו מהמדינה אנו שומרים על הציבור שלנו מהשפעות רעות. ואם מסתייגים - אין מה להודות, אם מדגישים את הסכנות - אין על מה להודות. ואני לא נכשל, ומודה על הטובה הגדולה, אף שאני מכיר שיש עוד מה לתקן. אך אין זה ממעט מגודל הטובה.
אילו ריבונו של עולם רק שחרר אותנו מעול גויים ולא קיבץ גלויות - דיינו, אילו קיבץ הגלויות ולא בנה ישובים בכל הארץ - דיינו, אילו בנה ישובים בכל הארץ ולא רומם קרן ישראל וזקף קומת עם ישראל בכל מקום בעולם - דיינו, אילו זקף קומת ישראל ולא נתן לנו את ירושלים - דיינו, אילו נתן לנו את ירושלים ולא עורר אותנו בתשובה אליו - דיינו. אלו מקצת מהתודות שעלינו להודות לרבש"ע מאז הקמת המדינה. ואנו אומרים בפה מלא - תודה לד' שהחיינו וזיכנו בכל הטובות האלה.
הודו לד' כי טוב כי לעולם חסדו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
