- פרשת שבוע ותנ"ך
- צו
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רחל רשלין בת אלגרה
כללים לכהנים
התורה מדגישה בפרשת השבוע אמיתת יסוד בכל הנוגע להנהגה דתית. מאחר שאין אנשים מושלמים בעולם וכל בני האדם עושים גם טועים או נכשלים בשלב כזה או אחר בחייהם.
התורה מדגישה בפרשת השבוע אמיתת יסוד בכל הנוגע להנהגה דתית. מאחר שאין אנשים מושלמים בעולם וכל בני האדם עושים גם טועים או נכשלים בשלב כזה או אחר בחייהם, מטבע הדברים גודל הטעות משתנה לפי טבעו ומעמדו של האדם והדרך שבה הציבור רואה אותו, אך עובדה הזאת יכולה להיות מייאשת מאוד לטהרנים הדתיים שדורשים שלמות מזולתם.
לכן התורה מלמדת אותנו כללים מיוחדים בדבר הכהנים, אנשי הדת שמתווכים, כביכול, בין הקב"ה לעם ישראל. לכהן לא היתה רשות לעשות שינויים בטקס, להפוך אותו ליותר רלוונטי, פופולרי או משמעותי. הטקס בבית המקדש היה כפי שהיה ואסור היה לשנות או לנסות שפר אותו בכל דרך שהיא. מהכהן נדרשה רמת מסוימת של התנהגות, משמעת והשתתפות בעבודת המקדש.
הוא נדרש להיות איש קדוש, אבל נקבעו תנאים גם לקורבנות שהוא צריך להקריב במקרה שחטא.
מכאן אנחנו למדים שקדושה איננה שלמות. הכהן יכול למלא את חובותיו רק כשהוא נשמע להוראות שהתורה עצמה נתנה כלשונן. החובה הזאת לא נועדה לדכא את היצירתיות או המקוריות של האדם. היא נועדה לקבוע אמות מידה אחידות בעבודת המקדש, לוודא שכל אדם שמשתתף בטקסים שם יזכה ליחס שווה מן הכהנים ושאלה לא ינהגו באפליה או בכל התנהגות האחרת שאיננה הולמת את מעמדם ודרישות כהונתם.
הכהנים עברו טקס משיחה שמתואר בפרשת השבוע. כהן היה צריך ללמוד דברים רבים בטרם קיבל על עצמו את חובות הכהן. אחד הדברים שהיה על הכהן ללמוד הוא משמעת בביצוע הטקסים בבית המקדש. בפרשה של השבוע הבא נקרא על האסון שפקד את שני בניו הבוגרים של אהרון כאשר הם התעלמו מכלל הברזל בעבודת המקדש ואלתרו, הכניסו "אש זרה" לתוך הטקס. מתברר שההכנות שהם עברו בפרשת השבוע הזאת, באירועים שקדמו לפתיחת המשכן להקרבת קורבנות ולעבודה בו, לא הספיקו כדי להבהיר להם את החומרה שבסטייה מהוראות האל וללמדם שהיא אסורה גם כשהם חושבים שהסטייה הזאת נאצלת או חדשנית.
בהיסטוריה הארוכה של העם היהודי היו רבים ניסו לשפר או לחדש, לשנות את ההוראות של הקב"ה ו"לשפר" את הטקסים והפולחן. כל החידושים האלה לא עמדו במבחן הזמן ותהפוכותיו. התפילות, בתי הכנסת והישיבות צריכים להתאים את עצמם למסורת של משמעת ושמירת הרציפות. זה המפתח לקיום היהודי ולהמשכיותו של עם ישראל. על אף שלא המשכן ולא המקדש קיימים בעולמנו היום, בית הכנסת, התפילות והטקסים שבו משמשים לעם היהודי תחליף למקדש זה כמעט אלפיים שנה. הגבאים שלנו, האנשים שמטפלים בענייני בית הכנסת, הם, במובן מסוים, הכהנים שלנו היום. כדאי לכולנו להטות אוזן קשבת למסרים הברורים שמופיעים בפרשת השבוע הזאת.
לכן התורה מלמדת אותנו כללים מיוחדים בדבר הכהנים, אנשי הדת שמתווכים, כביכול, בין הקב"ה לעם ישראל. לכהן לא היתה רשות לעשות שינויים בטקס, להפוך אותו ליותר רלוונטי, פופולרי או משמעותי. הטקס בבית המקדש היה כפי שהיה ואסור היה לשנות או לנסות שפר אותו בכל דרך שהיא. מהכהן נדרשה רמת מסוימת של התנהגות, משמעת והשתתפות בעבודת המקדש.
הוא נדרש להיות איש קדוש, אבל נקבעו תנאים גם לקורבנות שהוא צריך להקריב במקרה שחטא.
מכאן אנחנו למדים שקדושה איננה שלמות. הכהן יכול למלא את חובותיו רק כשהוא נשמע להוראות שהתורה עצמה נתנה כלשונן. החובה הזאת לא נועדה לדכא את היצירתיות או המקוריות של האדם. היא נועדה לקבוע אמות מידה אחידות בעבודת המקדש, לוודא שכל אדם שמשתתף בטקסים שם יזכה ליחס שווה מן הכהנים ושאלה לא ינהגו באפליה או בכל התנהגות האחרת שאיננה הולמת את מעמדם ודרישות כהונתם.
הכהנים עברו טקס משיחה שמתואר בפרשת השבוע. כהן היה צריך ללמוד דברים רבים בטרם קיבל על עצמו את חובות הכהן. אחד הדברים שהיה על הכהן ללמוד הוא משמעת בביצוע הטקסים בבית המקדש. בפרשה של השבוע הבא נקרא על האסון שפקד את שני בניו הבוגרים של אהרון כאשר הם התעלמו מכלל הברזל בעבודת המקדש ואלתרו, הכניסו "אש זרה" לתוך הטקס. מתברר שההכנות שהם עברו בפרשת השבוע הזאת, באירועים שקדמו לפתיחת המשכן להקרבת קורבנות ולעבודה בו, לא הספיקו כדי להבהיר להם את החומרה שבסטייה מהוראות האל וללמדם שהיא אסורה גם כשהם חושבים שהסטייה הזאת נאצלת או חדשנית.
בהיסטוריה הארוכה של העם היהודי היו רבים ניסו לשפר או לחדש, לשנות את ההוראות של הקב"ה ו"לשפר" את הטקסים והפולחן. כל החידושים האלה לא עמדו במבחן הזמן ותהפוכותיו. התפילות, בתי הכנסת והישיבות צריכים להתאים את עצמם למסורת של משמעת ושמירת הרציפות. זה המפתח לקיום היהודי ולהמשכיותו של עם ישראל. על אף שלא המשכן ולא המקדש קיימים בעולמנו היום, בית הכנסת, התפילות והטקסים שבו משמשים לעם היהודי תחליף למקדש זה כמעט אלפיים שנה. הגבאים שלנו, האנשים שמטפלים בענייני בית הכנסת, הם, במובן מסוים, הכהנים שלנו היום. כדאי לכולנו להטות אוזן קשבת למסרים הברורים שמופיעים בפרשת השבוע הזאת.
פרשת צו תשע"ז
שיחת מוצאי שבת צו תשע"ו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ט"ז אדר ב' תשע"ז
התמכרות לאידאל
הרב יצחק חי זאגא | ו' ניסן תש"פ
פרשת צו - פרה תשס"ג
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | סעודה שלישית, תשס"ג

הקטורת מכפרת על לשון הרע
הרב אביחי קצין | ה' ניסן תשס"ז
הרב דב בערל וויין
רב בית הכנסת הנשיא בי-ם. לשעבר ראש ארגון ה-OU, ראש ישיבת שערי תורה ורב בית הכנסת "בית תורה" במונסי, ניו-יורק.
בהר-בחקותי
אייר תש"ע
תפילה לשלום
סיון תשע"ד
תזריע תשע"ד
תשע"ד
פרשת אחרי מות תשע"ד
תשע"ד
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
ניסוך מים: איך שמחים גם בדרך ליעד?
התשובות לשאלות הגדולות שבחיים
האם מותר לטייל במקום בלי מניין?
שבועות מעין עולם הבא!
מה זה אומר בחזקת בשרי?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
הקשבה בזמן של פילוג
היסוד הגדול שנלמד מרבי שמעון בר יוחאי
למה הכל אסור בתשעה באב?!
איך לא להישאר בין המצרים?
זמן סליחות
הרב אליעזר מלמד | כו אלול תשס"ז

סליחות נוסח עדות המזרח להורדה
הסידור המהיר | אלול תשע"א

הלכות סוכה
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | התשס"ב

סליחות נוסח עדות המזרח להורדה
הסידור המהיר | אלול תשע"א
תורת אמת אנושית
עין איה שבת א' פרק א' פסקה נ"ד
הרב משה גנץ | ה' תשרי תשפ"ד
