ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום העצמאות
- שיחות ליום העצמאות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אך נראה שאין זה המצב בארץ הקטנה והנפלאה שלנו. בנימין מוריס, ההיסטוריון הישראלי הידוע שמיתן את ההשקפה הפוסט-ציונית במידה רבה בשנים האחרונות, כתב ספר חדש שכותרתו "1948". הוא סוקר בו את אירועי המלחמה שהתרחשה בשנה הראשונה להקמת מדינת ישראל ומגיע היום למסקנה הקשה שגם אחרי שישים שנה המלחמה הזאת לא תמה ושהמנצח הסופי בה טרם זכה להכרה ולקבלה עולמית.
הערכה זאת, גם אם נראית מאכזבת ומאיימת, מדויקת במידה רבה. רבים בעולם הערבי, ולמעשה רובו המכריע של העולם המוסלמי, עדיין מסרבים לקבל את ישראל כעובדה קיימת וכאומה קבועה כאן, במזרח התיכון. משום כך הדרמה כאן עודנה בעיצומה, עם כל האלימות, חוסר האמון ההדדי והמשא ומתן לשלום, שנראה רק טקטיקה ולא ניסיון כן להשיג שלום.
עם זאת, העובדה שישראל קיימת ומשגשגת מאוד למרות מלחמה זו הנמשכת שישים שנה, היא כשלעצמה סיבה לציין את יום העצמאות ולחגוג אותו. העתיד שלנו כאן מעולם לא היה הגיוני או ודאי, והסיכויים נגד הצלחתה של ישראל תמיד היו אדירים. אך בכל זאת איכשהו הצלחנו להחזיק מעמד ולשגשג. נוסיף לעשות כן גם בעתיד בעזרתו המתמשכת של אלוקי ישראל.
60 שנה הם אחד מפרקי הזמן המעטים שמוזכרים בתלמוד כציון דרך משמעותי בחייו של אדם. התלמוד מספר לנו שרבנים גדולים ערכו סעודות גדולות לכבוד זה שהגיעו לגיל 60 והשתחררו מאיום "כרת" בעולם הזה. הסטטיסטיקה מראה שלאדם שמגיע לגיל שישים יש סיכוי טוב לחיות חיים ארוכים. לפיכך גיל 60 נתפס כקו פרשת המים לפחות כשמדובר בחיי אדם.
אולי נוכל לראות במספר שישים קו פרשת מים גם בסיפור החזרה של עם ישראל למולדתו העתיקה. על אף שהאיומים על קיומה של ישראל ממשיים, הם לא חדשים. השחקנים אולי החליפו את שמם - חמאס, חיזבאללה, איראן - אך האיומים והשנאה מוכרים. ברית-המועצות איימה על ישראל בהשמדה גרעינית כבר לפני עשרות שנים. נלחמנו במלחמות אמיתיות, אך מדינת ישראל מוסיפה להתקיים גם אחרי שברית-המועצות וסדאם חוסיין, רק שניים מאויבינו הגדולים, אינם עוד. לפני עשר שנים האינתיפדות היו הרבה יותר מסוכנות ממה שמתרחש היום, על אף שההתקפות על שדרות, אשקלון והנגב המערבי כואבות ובלתי נסלחות.
רוב התושבים בישראל חיים עם תחושת ביטחון אישי, בוודאי בהשוואה לתחושה בארצות רבות אחרות בעולם. סקרים שנערכים בישראל דרך קבע מצביעים על כך שאחוז גבוה מאוד מתושבי ישראל מרוצים מאוד מאיכות חייהם. אדם שבגיל 60 מרצה מחייו הוא בר מזל. אני חושב שזה נכון גם לגבי הישות הלאומית שלנו, מדינת ישראל.
יש הישגים רבים שנוכל למנות: היי-טק, רפואה, ביו-טכנולוגיה, חקלאות. כל אלה הישגים עצומים. בעולם הרוחני, למרות כל המאבקים, הפילוגים, המחלוקות והמכשולים שהם מנת חלקו של המגזר הדתי, העם היהודי היום חזק יותר מבחינה דתית מכפי שהיה לפני שישים שנה. יש לימוד תורה למכביר בכל מקום ואפילו בכל קבוצה בישראל. גם מבחינה מספרית בלבד, העולם הדתי קם מאפרות השואה אשר כמעט השמידה אותו. לחצרות החסידים ולישיבות יש מוסדות, תשתית, קמפוסים ומספרים גדולים יותר של תלמידים מכפי שהיו להם במזרח אירופה בשנות בעשור השנים שקדם לשואה.
המלאכה עוד רבה בכל תחומי החיים היהודיים והישראליים, אך עלינו לזכור תמיד את דברי חז"ל במסכת אבות, אשר אמרו: "לא עליך המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין להיבטל ממנה". אנו לא חייבים להשיג את כל המטרות עד תום, אבל אין לנו גם רשות להתבטל ולהימנע מעשייה בגלל גודל המשימה. הכלל הזה נכון לגבינו כבני אדם אבל גם כאומה וכקהילה, והוא בוודאי נכון לגבי מדינת ישראל כשהיא מציינת 60 שנים לקיומה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
