ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- תזריע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' מאיר ב"ר יחזקאל שרגא ברכפלד
אכן מצוות המילה מאפיינת ומייחדת את עם ישראל מכל העמים שסביבו. ולכאורה ישנו קושי גדול במצוה זו. הקביעה כי אדם מישראל נולד כשהוא חסר ומקולקל, ויש להסיר ממנו את הערלה כדי שיהיה ראוי לבוא בקהל ישראל - אינה פשוטה כלל ועיקר. האם יעלה על הדעת כי הבורא, כאשר ברא את נזר הבריאה - האדם – יהיה פגם וקלקול ביצירתו, עד שהאדם יצטרך לתקן אותה במו ידיו?
ואכן שאלה זו נשאלה כבר בוויכוח תיאולוגי עתיק יומין, בין ר' עקיבא לבין טורנוסרופוס הרשע. וכך נאמר במדרש תנחומא (פרשת תזריע סי' ה):
מעשה ששאל טורנוסרופוס הרשע את ר' עקיבא: איזו מעשים נאים? של הקב"ה או של בשר ודם? אמר לו: של בשר ודם נאים...
אמר לו: למה אתם מולין? ...הביא לו ר' עקיבא שיבולים וגלוסקאות.
אמר לו: אלו מעשה הקב"ה ואלו מעשי מעשה ידי אדם... אין אלו נאים יותר מן השיבולים?!
אמר לו טורנוסרופוס: אם הוא חפץ במילה, למה אינו יוצא הוולד מהול ממעי אמו?
אמר לו ר' עקיבא: ולמה שוררו (=חבל הטבור) יוצא עמו והוא תלוי בבטנו ואמו חותכו?
ומה שאתה אומר למה אינו יוצא מהול? לפי שלא נתן הקב"ה את המצוות לישראל אלא לצרף אותם בהם.
לכאורה צודקת טענתו של הנציב הרומאי. אבל קוץ עמוק תחוב בה. אם האדם נברא מושלם, יש לומר שגם העולם נברא מושלם. ואם אנו רואים בו קלקולים ופגמים, סבל ורשע – אך טעות אופטית היא. העולם, כמות שהוא, יצירה א-להית הוא. והאדם, לא נותר לו אלא ליהנות מן החיים...
לא זו היא דרכו של ר' עקיבא. הוא יודע כי לא מושלם נברא העולם. להיפך, הוא נברא חסר על מנת לתת בידינו את האתגר לתקנו ולהשלימו בפועל כפינו ובשליחותו של מי שאמר והיה העולם. על כן ברית המילה, בה מודיע האדם מישראל כיחסר הוא ועליו להשלים את עצמו, היא המודיע לאדם ולעולם כי אתגר גדול ניתן לו בחייו, להיות שותף עם הקב"ה במעשה בראשית ולהצעיד את העולם כולו אל תיקונו השלם.
נגע צרעת כי תהיה באדם
הנושא העיקרי בפרשת תזריע הוא נגע הצרעת. ידועים דברי חז"ל כי נגע הצרעת בא על האדם כתוצאה מדיבור לשון הרע. דרשות רבות נדרשו על הקשר שבין החטא לבין הנגע, ואף אנו נלך בעקבותיהם של רבותינו.
הצרעת היא נגע בצבע לבן בדווקא. על כך עומד ה"כלי יקר", ואומר כי מהו חטאו של בעל לשון הרע? שהוא גורם לבייש את הזולת ולהלבין את פניו. וכך נענש הוא מידה כנגד מידה, ג"כ בהלבנת העור. ובעוד שבעל לשון הרע עושה את מעשיו בסתר, באה הצרעת ומפרסמת את קלונו לעיני כל. בעל "אור החיים" מבחין בין שני סוגי לשון הרע: האומר שקר, הרי הוא בכלל "מוציא שם רע", עליו נאמר "לא תישא שמע שוא" (=דבר שקר). על חטא כזה בא הנגע בצורת "שאת". לעומת זאת, מי שאומר אמת, הרי דבריו בהירים וברורים (מוכחים וחד-משמעיים). ועליו בא הנגע בצורת "בהרת".
תיקונו של בעל לשון הרע, אומר ה"כלי יקר", בא ע"י הכהן. הרי החטא נובע מחיסרון באהבת ישראל, הכוללת גם את החוטאים שבהם, שיש בהם דברים מגונים שניתן לדבר עליהם. אישיותו של הכהן, כולה אהבה לכל יהודי באשר הוא. כל כהן הוא מבניו של אהרן הכהן, האוהב את הבריות ומקרבן לתורה. הקשר עם הכהן הוא הוא היכול לטהר את המצורע מאחד המניעים העיקריים הגורמים לו לדבר לשון הרע על אחיו בן עמו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
שיעורים בספר יהושע חזק ואמץ: שליחות המרגלים ביריחו
יהושע פרקים א' - ב'
הביטוי "חזק ואמץ" נאמר ליהושוע שלוש פעמים בפרק א' ופעמיים בספר דברים, בעוד שבשאר התנ"ך הביטוי הזה כמעט ולא מצוי! למה נאמר ביטוי זה ליהושוע כל כך הרבה פעמים? למה יהושוע שולח מרגלים? הוא לא יודע שבימיו זה לא הלך? ואם המרגלים ששלח יהושוע היו צדיקים, למה הם הולכים לבית אשה זונה? ובמה הם מסרו את נפשם בשליחותם?
מצוות ישוב הארץ האם מברכים "מציב גבול אלמנה" בימינו?
הלכה למעשה
שיעור הלכתי מרתק ומרחיב דעת מפי הרב משה בר ציון שליט"א, העוסק בסוגיית ברכת הראייה "ברוך מציב גבול אלמנה" על בתי ישראל ביישובם. האם הברכה מיועדת לבתי כנסת, האם היא תלויה בזמן בית המקדש, ומהו להלכה למעשה ביישובים החדשים בארץ ישראל? צפו בשיעור המלא והעמיקו בשיטות הראשונים והאחרונים (הרי"ף, רש"י, הבית יוסף, השולחן ערוך, המשנה ברורה ופסיקות גדולי הדורות).
בראשית התורה כשורש המציאות והאדם
שיחת מוצ"ש פרשת בראשית
השיעור עוסק במעמדה של התורה כמקור וכסדר הבריאה כולה, וביכולתה הייחודית של חוכמת הקודש לרומם ולשנות את האדם העוסק בה. מתוך כך, מודגשת חשיבות הנאמנות לעצמיות הפנימית והטהורה של האדם, מבלי להיגרר אחר השפעות זרות ומחטיאות.
כינוסי אברכים כינוס אברכים - ראש חודש חשוון תשפ"ז
שיח פוליטי ענייני וכף זכות | פעילות בחירות מול ביטול תורה | שלילת פילוגים ושאיפה לאחדות המחנה | שילוב קומת המעשה וקומת הרוח | יחס למחלוקת עם הציבור החרדי | אי-הבעת תמיכה במפלגה מסוימת | תכונות מנהיג ציבור ואידיאליזם | ביטחון עצמי בעבודת השם | משמעות הצבעת האצבע בשיר | מצוות תוכחה ואהבת ביקורת | חשיבות לימוד תורה ברציפות.
רביבים חובת לימוד התורה לגברים
שני חלקים במצוות תלמוד תורה | האחד לדעת את הוראת התורה להדרכת החיים | בחלק זה גברים ונשים חייבים כאחד | החלק השני הוא להקיף את התורה כולה, בין מצוות שקשורות לחייו של הלומד ובין שאינן קשורות, ולהמשיך לעיין ולדקדק בתורה | בחלק זה גברים חייבים בלבד | ליסודות התורה יש גבול, ואותם נצטוו ההורים ללמד את הבנים, ואותם חייבים כל הגברים לדעת | הספרות התורנית העומדת לפנינו מרובה פי אלף ויותר מהספרות שהייתה בתקופת הראשונים | האתגר להקיף את כל יסודות התורה נעשה קשה יותר ויותר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת בראשית - שבת מברכין וערב ר"ח תשפז
איך ידעה חוה לדבר בלשון הנחש. איך ידע הנחש לדבר בלשון חוה. וַיָּשֶׂם יְ-הֹוָה לְקַיִן אוֹת מהו האות שחקק לו ה' במצחו כדי להצילו. מה הטעם שחז"ל קראו לתורה 'תַּבְלִין'. וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד - ארז"ל וְהִנֵּה טוֹב זה יצר טוב מְאֹד זה יצר הרע. מה הטעם שהיצר הרע נקרא טוב מאוד.
בראשית פרשת בראשית – ארבעה נהרות
מדוע בתיאור תשתית העולם מתארת התורה את ארבע הנהרות ורומזת גם לגלויות? מהו אותו עדן ומי הוא הנהר ועל איזה גן מדובר?
ליל הושענא רבא תשפ"ז ״אנא ה׳ הושיעה נא״: גאולה וישועה בחג הסוכות
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. הרב שלמה יוסף וייצן, ר״מ בישיבת בית אל ורב היישוב פסגות, פותח ב״חזקה״ של שלוש שנים שבהן הקדוש ברוך הוא מחבק את עם ישראל דווקא בימי סוכות: לפני שנתיים סינוואר, בשנה שעברה חזרת השבויים בליל הושענא רבה, והשנה — הצלת המטוס יום קודם. בכולן התקיים גם ״אנא ה׳ הושיעה נא״ וגם ״אנא ה׳ הצליחה נא״, ובכולן ברור שלא תכנון אנושי הוביל לישועה. משם לשיעור ארוך ועשיר על ההבדל בין גאולה לישועה: למה הסוכה היא דירת עראי ומה מלמד הנצי״ב על ״ויהי בשלם סוכו״, ניסן מול תשרי, ראש השנה של יראה ויום כיפור של חיבוק, דברי הרב קוק בעולת ראי״ה והמהר״ל על שלושת הרגלים — והחלוקה של ההלל לשני חלקיו. ובסוף, תפילה לשנה שבה הקדוש ברוך הוא גם ישלים את תהליכי הגאולה וגם יפתיע אותנו בישועות.
