ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

דברים שבלב- עוד על סוגיית הגיור ;">

דף הבית בית מדרש משפחה חברה ומדינה ציבור וחברה גרים Bookmark and Share



גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

אייר תשס"ח

דברים שבלב- עוד על סוגיית הגיור


מתוך העלון חמדת ימים
www.eretzhemdah.org


מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל

בהפטרת השבוע נקרא בעה"י:
"עָקֹב הַלֵּב מִכֹּל וְאָנֻשׁ הוּא מִי יֵדָעֶנּוּ. אֲנִי יְהוָה חֹקֵר לֵב בֹּחֵן כְּלָיוֹת וְלָתֵת לְאִישׁ כִּדְרָכָיו כִּפְרִי מַעֲלָלָיו.קֹרֵא דָגַר וְלֹא יָלָד עֹשֶׂה עֹשֶׁר וְלֹא בְמִשְׁפָּט בַּחֲצִי יָמָיו יַעַזְבֶנּוּ וּבְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה נָבָל".

בפסוקים אלה עוסק ירמיה הנביא בשאלת 'צדיק ורע לו רשע וטוב לו' שהטרידה אותו גם מהבחינה האישית וגם מהבחינה הלאומית. (כדאי לערוך השוואה בין פסוקי ההפטרה לשני הפרקים הראשונים של ספר תהילים, שם המשורר ברוח קדשו מנסה להתמודד עם הבעיה במישור הלאומי). בקריאת פסוקים אלה מיד מהדהדות באוזנינו החדשות של הימים האחרונים. אנחנו לא נתפתה לדון בסוגיה שעדיין לא נתבררה כל צרכה ולא נשים עצמנו במקום השמור אך ורק לבורא שהוא ורק הוא "חֹקֵר לֵב בֹּחֵן כְּלָיוֹת".
נמשיך ונעסוק בסוגיית הגיור ודווקא מהבחינה הזו. ננסה לברר, עד כמה הדיינים צריכים לנסות לבחון כליות ולב, כאשר המועמדים לגיור מתייצבים בפניהם בבית הדין ומכריזים על קבלת המצוות?
שלמה המלך שזכה למוניטין בזכות הצלחתו לזהות את האם האמיתית, באמצעות יכולתו לזהות את רחשי ליבה, רצה להתקדם צעד נוסף. וז"ל הגמרא:
"בקש קהלת למצא דברי חפץ - בקש קהלת לדון דינין שבלב , שלא בעדים ושלא בהתראה, יצתה בת קול ואמרה לו: וכתוב ישר דברי אמת" (ראש השנה דף כא ע"ב).
בתי הדין הרשמיים, בימי שלמה נמנעו מלקבל גרים, זאת מפני החשש שמא המתגיירים אינם מעוניינים להיכנס תחת כנפי השכינה ולהצטרף לעם סגולה, אלא מעוניינים להנות מ"שולחן מלכים" וממצבו הכלכלי הנפלא של העם בתקופתו. וז"ל הרמב"ם העוסק בנושא:
"לפיכך לא קבלו בית דין גרים כל ימי דוד ושלמה...בימי שלמה שמא בשביל המלכות והטובה והגדולה שהיו בה ישראל חזרו, שכל החוזר מן העכו"ם בשביל דבר מהבלי העולם אינו מגירי הצדק" (רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק יג ה"טו).
למרות זאת, נראה מפשטי הכתובים (כדאי לעיין גם בדעות בחז"ל בסוגיות בירושלמי סנהדרין פ"ב ה"ו ובבבלי יבמות עו ע"ב ועוד) וכן משמע מהרמב"ם שיובא לקמן, כי שלמה המלך עצמו נשא נשים שנתגיירו בבית דין פרטי. בית הדין הגדול (שהיו לו סמכויות הלכתיות של בית דין גדול, ושישב בלשכת הגזית) לא הכיר בגיוריו אף על פי שהם תפסו וחלו על פי ההלכה. כך מתאר הרמב"ם את המצב:
"ואעפ"כ היו גרים הרבה מתגיירים בימי דוד ושלמה בפני הדיוטות, והיו ב"ד הגדול חוששין להם לא דוחין אותן אחר שטבלו מכ"מ ולא מקרבין אותן עד שתראה אחריתם (=אם יחזרו ויעבדו עבודה זרה-הגרא"י אונטרמן הרב הראשי לישראל, לשעבר).
נשאלת השאלה מדוע לא חשש שלמה לחששותיו של בית הדין הגדול?
יתכן וניתן להציע ששלמה פירש את ההדרכה האלקית שלא "לדון דינין שבלב" גם לקולא. ההצהרה על רצון להתקבל לעם היהודי מספיקה שהרי גם "גר שנתגייר לבין האומות" גיורו (בדיעבד) חל אף על פי שמעולם לא שמר בפעל מצוות. המלך שלמה ראה בגיור הנשים אינטרס לאומי עליון ולכן קיבלם.
בתי הדין המיוחדים לגיור, עושים עבודת קודש והם ראויים לכל תמיכה. ראש מינהל הגיור הותקף בימים האחרונים, על ידי עמיתיו, שלשה דיינים מבית הדין הגדול בירושלים שאף הגדילו לעשות וניסו, ללא סמכות, לבטל את גיוריו. נוצר הרושם בציבור כי פסק דינם ניסה לקעקע את הבסיס לכל עבודתו ההלכתית החשובה.
לכן נבהיר כי, לדרישה "לבחון כליות ולב" ולבצע מעקב ובילוש אחרי המתגיירים, קשה מאוד למצא מקור הלכתי חד משמעי. בתי הדין לגיור דורשים, בצדק, מכל מתגייר ומתגיירת לעבור לחומרא תהליך ארוך ומייגע של לימוד תאורטי וליווי מעשי של משפחה מאמצת. כל זה אמור להבטיח שלהצהרה בדבר הנכונות על קבלת המצוות יש כיסוי וניתן להביאה לידי מימוש מעשי. בית הדין גם משתדל לבחון את כנות ההצהרה בזמן שהיא ניתנת ובכך הוא מקיים את חובתו למהדרין.
בתי הדין לגיור הוקמו בידי הרבנות הראשית לישראל, כצורך לאומי דחוף והכרחי. זאת, גם בגלל שבתי הדין הרבניים שאמורים לעסוק בעניני משפחה לא רצו ולא טיפלו כראוי בסוגיא. אי טיפול בסוגיה כאובה זו, עלול לגרום לנזקים בלתי הפיכים כבר בעתיד הקרוב. לכן, יש לעודד את המשך פעילותם ביתר תוקף ולחזקם ולאמצם. את הביקורת יש לדחות גם בגלל שהיא נודפת ריח של מגמתיות "שלא לשם שמיים".

הבה נתפלל שנדע להתמודד כראוי עם הזכות הגדולה שנפלה בחלקנו לחיות בדור בו מתקיימות הנבואות של כל גדולי הנביאים
בדבר קיבוץ גלויות. בין יום העצמאות ליום ירושלים נאחל לכל בית ישראל מועדים לשמחה לגאולה שלמה ונזכור
כי אנו בימי ספירת העומר בהם נהרגו עשרים וארבע אלף תלמידי חכמים שלא נהגו כבוד זה בזה.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il