ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- גרים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל
"עָקֹב הַלֵּב מִכֹּל וְאָנֻשׁ הוּא מִי יֵדָעֶנּוּ. אֲנִי יְהוָה חֹקֵר לֵב בֹּחֵן כְּלָיוֹת וְלָתֵת לְאִישׁ כִּדְרָכָיו כִּפְרִי מַעֲלָלָיו.קֹרֵא דָגַר וְלֹא יָלָד עֹשֶׂה עֹשֶׁר וְלֹא בְמִשְׁפָּט בַּחֲצִי יָמָיו יַעַזְבֶנּוּ וּבְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה נָבָל".
בפסוקים אלה עוסק ירמיה הנביא בשאלת 'צדיק ורע לו רשע וטוב לו' שהטרידה אותו גם מהבחינה האישית וגם מהבחינה הלאומית. (כדאי לערוך השוואה בין פסוקי ההפטרה לשני הפרקים הראשונים של ספר תהילים, שם המשורר ברוח קדשו מנסה להתמודד עם הבעיה במישור הלאומי). בקריאת פסוקים אלה מיד מהדהדות באוזנינו החדשות של הימים האחרונים. אנחנו לא נתפתה לדון בסוגיה שעדיין לא נתבררה כל צרכה ולא נשים עצמנו במקום השמור אך ורק לבורא שהוא ורק הוא "חֹקֵר לֵב בֹּחֵן כְּלָיוֹת".
נמשיך ונעסוק בסוגיית הגיור ודווקא מהבחינה הזו. ננסה לברר, עד כמה הדיינים צריכים לנסות לבחון כליות ולב, כאשר המועמדים לגיור מתייצבים בפניהם בבית הדין ומכריזים על קבלת המצוות?
שלמה המלך שזכה למוניטין בזכות הצלחתו לזהות את האם האמיתית, באמצעות יכולתו לזהות את רחשי ליבה, רצה להתקדם צעד נוסף. וז"ל הגמרא:
"בקש קהלת למצא דברי חפץ - בקש קהלת לדון דינין שבלב , שלא בעדים ושלא בהתראה, יצתה בת קול ואמרה לו: וכתוב ישר דברי אמת" (ראש השנה דף כא ע"ב).
בתי הדין הרשמיים, בימי שלמה נמנעו מלקבל גרים, זאת מפני החשש שמא המתגיירים אינם מעוניינים להיכנס תחת כנפי השכינה ולהצטרף לעם סגולה, אלא מעוניינים להנות מ"שולחן מלכים" וממצבו הכלכלי הנפלא של העם בתקופתו. וז"ל הרמב"ם העוסק בנושא:
"לפיכך לא קבלו בית דין גרים כל ימי דוד ושלמה...בימי שלמה שמא בשביל המלכות והטובה והגדולה שהיו בה ישראל חזרו, שכל החוזר מן העכו"ם בשביל דבר מהבלי העולם אינו מגירי הצדק" (רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק יג ה"טו).
למרות זאת, נראה מפשטי הכתובים (כדאי לעיין גם בדעות בחז"ל בסוגיות בירושלמי סנהדרין פ"ב ה"ו ובבבלי יבמות עו ע"ב ועוד) וכן משמע מהרמב"ם שיובא לקמן, כי שלמה המלך עצמו נשא נשים שנתגיירו בבית דין פרטי. בית הדין הגדול (שהיו לו סמכויות הלכתיות של בית דין גדול, ושישב בלשכת הגזית) לא הכיר בגיוריו אף על פי שהם תפסו וחלו על פי ההלכה. כך מתאר הרמב"ם את המצב:
"ואעפ"כ היו גרים הרבה מתגיירים בימי דוד ושלמה בפני הדיוטות, והיו ב"ד הגדול חוששין להם לא דוחין אותן אחר שטבלו מכ"מ ולא מקרבין אותן עד שתראה אחריתם (=אם יחזרו ויעבדו עבודה זרה-הגרא"י אונטרמן הרב הראשי לישראל, לשעבר).
נשאלת השאלה מדוע לא חשש שלמה לחששותיו של בית הדין הגדול?
יתכן וניתן להציע ששלמה פירש את ההדרכה האלקית שלא "לדון דינין שבלב" גם לקולא. ההצהרה על רצון להתקבל לעם היהודי מספיקה שהרי גם "גר שנתגייר לבין האומות" גיורו (בדיעבד) חל אף על פי שמעולם לא שמר בפעל מצוות. המלך שלמה ראה בגיור הנשים אינטרס לאומי עליון ולכן קיבלם.
בתי הדין המיוחדים לגיור, עושים עבודת קודש והם ראויים לכל תמיכה. ראש מינהל הגיור הותקף בימים האחרונים, על ידי עמיתיו, שלשה דיינים מבית הדין הגדול בירושלים שאף הגדילו לעשות וניסו, ללא סמכות, לבטל את גיוריו. נוצר הרושם בציבור כי פסק דינם ניסה לקעקע את הבסיס לכל עבודתו ההלכתית החשובה.
לכן נבהיר כי, לדרישה "לבחון כליות ולב" ולבצע מעקב ובילוש אחרי המתגיירים, קשה מאוד למצא מקור הלכתי חד משמעי. בתי הדין לגיור דורשים, בצדק, מכל מתגייר ומתגיירת לעבור לחומרא תהליך ארוך ומייגע של לימוד תאורטי וליווי מעשי של משפחה מאמצת. כל זה אמור להבטיח שלהצהרה בדבר הנכונות על קבלת המצוות יש כיסוי וניתן להביאה לידי מימוש מעשי. בית הדין גם משתדל לבחון את כנות ההצהרה בזמן שהיא ניתנת ובכך הוא מקיים את חובתו למהדרין.
בתי הדין לגיור הוקמו בידי הרבנות הראשית לישראל, כצורך לאומי דחוף והכרחי. זאת, גם בגלל שבתי הדין הרבניים שאמורים לעסוק בעניני משפחה לא רצו ולא טיפלו כראוי בסוגיא. אי טיפול בסוגיה כאובה זו, עלול לגרום לנזקים בלתי הפיכים כבר בעתיד הקרוב. לכן, יש לעודד את המשך פעילותם ביתר תוקף ולחזקם ולאמצם. את הביקורת יש לדחות גם בגלל שהיא נודפת ריח של מגמתיות "שלא לשם שמיים".
הבה נתפלל שנדע להתמודד כראוי עם הזכות הגדולה שנפלה בחלקנו לחיות בדור בו מתקיימות הנבואות של כל גדולי הנביאים
בדבר קיבוץ גלויות. בין יום העצמאות ליום ירושלים נאחל לכל בית ישראל מועדים לשמחה לגאולה שלמה ונזכור
כי אנו בימי ספירת העומר בהם נהרגו עשרים וארבע אלף תלמידי חכמים שלא נהגו כבוד זה בזה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
