ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- יום הזכרון
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל טוב
יום הזיכרון בארצות הברית החל אחרי מלחמת האזרחים העקובה מדם לזכר הנופלים מצבא הצפון, צבא האיחוד. מאז הוא התרחב וכיום הוא כולל את מאות אלפי החיילים האמריקנים שנפלו חלל בכל המלחמות מאז ועד ימינו. אין ספק שיום הזיכרון הוא זמן אישי וכואב למשפחות שנפגעו באופן אישי מהמלחמה ואיבדו חייל.
עם זאת, אלה שלא נפגעו אישית מהאובדן, לא תמיד מבינים את הרעיון של יום הזיכרון. בארצות הברית יום הזיכרון הוא חג לאומי, יום של פיקניקים, הופעות מוזיקליות, אירועי ספורט, מבצעים בחנויות, מצעדים וסתם יום חופשה מהעבודה.
זה ניגוד חד ליום הזיכרון שלנו שהוא רציני ומיוחד מאוד, רחוק מאוד מלהיות יום של קלות דעת ובילוי. אני מרגיש שאפילו בנימה החילונית-למחצה שיש ליום הזיכרון כאן, בישראל - צפירות, מטחים צבאיים, זרי פרחים, נאומים צפויים של פוליטיקאים - יש מוטיב יהודי-מסורתי-דתי שנותן ליום את האווירה המיוחדת שלו. נוכחותה של רוח המסורת שמלמדת אותנו איך לערוך אזכרות וימי זיכרון היא שמעניקה ליום הזיכרון הישראלי את צביונו השונה והמיוחד. נראה שכל דבר כאן, בישראל, יוצא מיוחד.
במסורת היהודית התפתחה דרך לזכור את קדושיה המעונים וגיבוריה. דרך שקטה שאין בה צורך בנאומים, דרך שמעודדת בחינה עצמית ותיקון, הרהורים והבנה. היא שמה דגש על השבריריות של החיים ועל חוסר הוודאות של מה שנראה בטוח. היא מדגישה את התלות ההדדית ששוררת בין היהודים. היא לא מהללת שלא לצורך את אמנות המלחמה, אך היא לא נרתעת מלהכיר בקיומה הרווח ובהשפעותיה על ההיסטוריה היהודית.
היהדות זוכרת אנשים, מתפעלת מהקרבה ומוקירה את החיים. היום אנחנו יכולים בפעם הראשונה מזה אלפי שנים להגן על עצמנו מפני אויבים מרושעים. בכל הגלות הארוכה של עם ישראל רק במקרים נדירים לא היו היהודים קורבנות חסרי ישע. לכן ליהודים לא הייתה בררה אלא לקיים יום זיכרון וטקס זיכרון דוממים. התגובה הדוממת הזאת היא שנתנה את הטון לטקסי הזיכרון היהודיים. היא התאימה היטב למושגי האבל והזיכרון היהודיים שהזכרתי קודם. לכן אפילו היום, כשיש לנו צבא אמיץ ומוצלח שמאפשר לנו להגן על עצמנו מפני אויבינו, יום הזיכרון לנופלים הוא הרבה יותר רציני, קודר ואולי הרבה יותר משמעותי. אני רואה היעלמות הדרגתית של המצעדים הצבאיים בישראל בחגים לאומיים וגם חזרה לציון ימי זיכרון וימים מיוחדים אחרים בדרך מסורתית יותר.
גם בחיים האישיים והפרטיים, לימי הזיכרון יש משמעות מיוחדת, ובמסורת היהודית יש בהם אפילו פולחנים וטקסים מיוחדים. את האזכרות אנחנו מציינים בנר זיכרון, באמירת קדיש, במתן צדקה, בדברי תורה, בהיזכרות במת ובאמונה בחיים ובחיי עולם הבא של נשמות הנפטרים.
באופן מוזר, יום הזיכרון אמור להיות יום של סגירת מעגל ואפילו של נחמה, ולא יום לפתיחת פצעים ישנים והעלאת זיכרונות כואבים. אין לאן לברוח מאובדן של אדם אהוב, אבל התורה תובעת מאתנו להמשיך הלאה ולהתעלות אפילו על השכול והיגון. ימי זיכרון הם ימים קשים, אבל הם נחוצים וראויים. הזיכרון אמור לעודד התנהגות חיובית ופעולה משמעותית בחיים.
זיכרון הוא עניין רציני. ימי זיכרון ומסורת הם הזדמנויות שעלינו לנצור ולהוקיר.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.















