פרק א, סעיף ב | הרב ש. יוסף וייצן | בית המדרש

הלכה מחשבה ומוסר
פרק א

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

מיכאל בן מזל טוב

5 דק' קריאה

כנסת ישראל היא הגילוי הרוחני העליון שבהויה האנושית. כשם שאין להתפלא על אשר במח ובלב ישנם גילויי חיים כאלה, שדוגמתם אין אנו מוצאים בכל הגויה כולה, כן אין להתפלא על גילויי החיים של הפליאות, הניסים, הנבואה, רוח הקודש במעלתו העליונה, התקוה הנצחית, הנצחון על כל מפגע, שהם מתגלים בצורה עליונה, המפליאה את כל לב הוגה וכל מוח חושב.
כנסת ישראל היא גילוי זרע ד' בעולם, יד ד' בהויה, בבנין הלאומים. ויש לה בודאי יחש גדול עם כל מה שהוא יותר נשגב ונערץ, קדוש ומרומם, במצוי כולו, בכל הקפו, הגשמי והרוחני. באופן אחר אי אפשר לחשב.

חלק ראשון: כנסת ישראל כגילוי של הנצח שבהויה האנושית המוגבלת בעולם
קשר האנושות לרוחניות

כנסת ישראל היא הגילוי הרוחני העליון שבהויה האנושית.

החלק השלם ביותר בעולם הזה הוא ההויה האנושית. האדם מתייחד בכך שהוא יכול לבטא שהעולם הזה אינו רק חומרי, אלא יש לו גם שייכות אל הרוח. האדם נברא גם עפר וגם מרוח, "ויפח באפיו נשמת חיים" 1 , ועל כן רק הוא יכול לשייך את העולם אל הרוח. באנושות עצמה ישנן מדרגות שונות של יכולת להתחבר אל הצד הרוחני הזה, שהוא מעבר לכל מוגבלות. הרב אומר שעם ישראל, כמגלה את כנסת ישראל בעולם הזה, הוא הגילוי הרוחני העליון. הקשר השלם ביותר עם הצד הרוחני העליון נמצא בעם ישראל. למרות שהקדוש ברוך הוא ברא את האדם, לא בכל האנושות מתגלה אותה רמת שייכות לנצחיות, להתגברות על המגבלה של השייכות של בן האנוש לעולם הזה.

גילוי הקשר בעולם הזה על ידי עם ישראל

כשם שאין להתפלא על אשר במח ובלב ישנם גילויי חיים כאלה, שדוגמתם אין אנו מוצאים בכל ההויה כולה, כן אין להתפלא על גילויי החיים של הפליאות, הניסים, הנבואה, רוח הקודש במעלתו העליונה, התקוה הנצחית, הנצחון על כל מפגע, שהם מתגלים בצורה עליונה, המפליאה את כל לב הוגה וכל מוח חושב.

עצם מציאות החלוקה בין רמות שונות של גילויי חיים - קיימת גם באישיות של האדם הפרטי. באומה הישראלית הדברים באים לידי בכך שהיא לא חיה רק את החיים החומריים והמוגבלים שבעולם הזה, אלא חייה הם חיים שמתגברים על המיגבלה הגשמית, מכח הקישור לרוחניות.
הרב מונה כאן שישה דברים:
פליאה וניסים : גילוי מצד הקדוש ברוך הוא. לפעמים הקדוש ברוך עושה פלא, מציאות שאינה מוגבלת במגבלות העולם הזה. המהר"ל בהקדמה לספרו גבורות ה' מבאר, שענין הניסים הוא הופעת החיבור שיש לעולם הזה עם העולם המובדל. 'פלא' הוא המציאות העצמית של הופעת העל-טבעי, ו'נס' הוא ההופעה בעולם הזה, הדרך שבה הפלא מתגלה בעולם. הרב תמיד מתחיל בדבר העליון, ואחר כך עובר להתגלות והתפרטות הדבר. לפעמים אדם כלל אינו מודע לפלא הזה, הוא לא מסוגל לתפוס אותה בשכלו.
נבואה ורוח הקודש העליון : נבואה היא פגישה עם ציורים אלקיים ממשיים בדמיון האדם, עם לבוש האלקות, ורוח הקודש העליון היא היכולת של האדם להיפגש במציאות העולם הזה עם צדדים לא מוגבלים.
התקוה הנצחית והנצחון על כל מפגע : התקוה הנצחית היא כוח פנימי שיש בלב בני האדם, ששום דבר לא ישבור אותם. הם בטוחים בכך שהם כבני אנוש ינצחו את כל המגבלות. הכוח הפנימי הזה מתגלה בפועל בכך שבאמת האדם מנצח כל מיני דברים.
עוד יש לשים לב לכך, שהרב כאן משרטט שלוש תקופות הסטוריות, בהן הופיעה בעם ישראל הנהגה עליונה יותר מאשר הנהגה טבעית רגילה.
א. המציאות של ההתגלות של הקדוש ברוך הוא ביציאת מצרים בפלא, בנס.
ב. המציאות של עם ישראל בארץ ישראל על ידי נבואה ורוח הקודש.
ג. המציאות של עם ישראל בגלות . העובדה שעם ישראל מצליח להתגבר על כל המכשולים מכוח התקוה הבוערת בו מגלה, שיש לבני אנוש שייכות אל מה שמעבר לעולם הזה.
כל הדברים הללו מפליאים כל לב הוגה וכל מוח חושב.

חלק שני: כנסת ישראל כגילוי המעורבות האלוקית בעולם

כנסת ישראל היא גילוי זרע ה' בעולם, יד ה' בהויה, בבנין הלאומים.

כנסת ישראל מסוגלת להתגבר על המגבלות שבעולם, ועל כן היא גילוי זרע ה' בעולם. בחלק זה של הסעיף מוסיף הרב, במקביל למקומות אחרים, שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם עם צדדים שכביכול לא מתגלית בהם השגחתו הפרטית, לא מתגלים בהם הסדר והמגמה של העולם. הקב"ה נותן לנו בחירה חופשית, ולשם כך הוא מפנה כביכול מקום, כדי שהאדם יוכל לעצב את העולם כפי בחירתו. אולם, האם משמעות הדברים היא שהעולם מופקר לבחירת האדם, גם אם האדם ידרדר את העולם וירחיק אותו מיעודו? התשובה לכך היא שקיימת הנהגה עליונה יותר מהנהגת הבחירה החופשית, הנהגה שעל פיה יש השגחה שתביא את העולם לתכליתו, לייעודו. הרמח"ל בספר 'דעת תבונות' מרחיב על שתי ההנהגות שבהן מנהיג הקב"ה את העולם: הנהגת שכר ועונש, שבה האדם יכול לבחור בטוב ולקבל שכר ולהעלות עימו את העולם, ויכול לבחור ברע ולהפיל עימו את העולם, והנהגת היחוד, שעל פיה העולם נבנה, הולך ומתקדם לעבר יעודו דרך כל הבחירות האנושיות. כאן הרב מבאר לנו שהנהגת היחוד אינה מעורבות אלוקית הבאה ככוח חיצוני לעולם. הקב"ה דואג שהעולם יגיע אל יעודו בכך שהוא בוחר בעם ישראל ומתייחס להם כבניו וזרעו, וממילא דואג שהם יביאו את העולם אל תכליתו. השגחת ה' על העולם מתגלית דרך התגלות כנסת ישראל.
כיצד מתגלית השגחת ה' דרך עם ישראל? הקדוש ברוך הוא יצר את כנסת ישראל, שלה ישנן התכונות שהזכיר הרב בחלק הראשון של הסעיף, ועל פיהן עם ישראל מתגבר על הנטייה המגבילה את האדם, ומגלה את הצד הרוחני העליון שבהויה. יצירה זו היא שמבטיחה את השגחת הקדוש ברוך הוא על העולם. כלומר, אין כאן התערבות של כוח חיצוני על גבי חופש הבחירה של האדם, או נטילת יכולת מהאדם.
על כל הבריתות שכרת הקדוש ברוך הוא עם העולם, כמו זו שאחרי המבול, היה אפשר להסתכל כך שהכוח של האדם היה כל כך גדול עד שיכל להרוס את סדר מעשה בראשית של העולם, ועל כן נצרך הקדוש ברוך הוא לכרות ברית ולהקטין את האדם. אך זו אינה ההבנה העמוקה. הקדוש ברוך הוא ברא את העולם כך שבשורשו טמונים זרעים אלקיים, כשברור שהצד העליון שבבריאה הוא זה שיוביל את העולם לבניין ולא להרס. בבריתות שכורת הקדוש ברוך הוא עם העולם הוא למעשה משרה שכינתו יותר, העולם נהיה מתוקן יותר. האפשרות שניתנה לרע היא זו שגרמה לטוב שיוכל להופיע בכל גדלו.
ויש לה בודאי יחש גדול עם כל מה שהוא יותר נשגב ונערץ, קדוש ומרומם, במצוי כולו, בכל הקפו, הגשמי והרוחני.
"נשגב" - דבר עליון. "נערץ" - היחס של האדם אל הדבר כעליון. "קדוש" - הצד האינסופי שבבריאה. "מרומם" - הנטייה להתעלות כל הזמן.

באופן אחר אי אפשר לחשוב,

אי אפשר לפענח את התופעות המיוחדות שיש בעם ישראל בצורה אחרת, ואי אפשר להעלות על הדעת שלא יהיה עם כזה בעולם. לא יתכן שהעולם יהיה כמקום הפקר, ושהיעוד שהקב"ה יעד לעולם לא ילך ויתגלה, שהרי לא אדם הוא להנחם.

סיכום והקדמה
בשתי הפיסקאות הראשונות הרב לא עסק במהות כנסת ישראל, אלא רק בכך שהיא מגלה את הנצח וגורמת לכך שהעולם לא יהיה מוגבל. שני הסעיפים הבאים חשובים מאוד, וכל מי שרוצה להיות שייך לדברי הרב חייב לחרוט אותם בליבו. הם מהווים בסיס לפיסקאות רבות אחרות בדברי הרב. בסעיף ג' עוסק הרב במהותה של כנסת ישראל, ובסעיף ד' - בגרעין הפנימי של מהות נשמתה של כנסת ישראל.

^ 1 בראשית ב, ז.

פרק א