ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- אורות ישראל המבואר
- פרק א
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל טוב
אור השכינה הוא כנסת ישראל, האידיאל הישראלי השורה באומה כולה, העושה אותה לחטיבה אחת בכל דורותיה. כשהאורה הגדולה הזאת מתגלה בארץ, מתגלם בחיים המעשיים והשכליים, הכל מתברך. הנשמות הגנוזות בחביון מעלה מוסיפות אורה ותענוג. וכל נפש חיה מתעלה, העולם ומלאו מתרומם, הטללים אוצרים בקרבם שפעת ברכה, רוחות וגשמים כוללים בתוכם מניות חיים ועז, כל חי רוחני עליון ותחתון מתעדן, ומתמלא הגיון של שירה וחדות נועמים, הכל עלז שמח ומרנן, מפני שכנסת ישראל נחתת לאשראה בארעא. האידיאל הלאומי הנצחי, מהוד מקורו האלהי, השוכן בישראל, המקושר עם נשמתם המצוחצחה, דופק ופועם, ומכה גלים בים החיים, הכל מתברך, הכל מתנשא, ברוך ד' אלהי ישראל מן העולם ועד העולם. שמחו בד' וגילו צדיקים והרנינו כל ישרי לב.
אור השכינה הוא כנסת ישראל, האידיאל הישראלי השורה באומה כולה, העושה אותה לחטיבה אחת בכל דורותיה.
השכינה היא התגלות האור האלקי במציאות, וכותב הרב שאור השכינה הוא כנסת ישראל. "אורייתא קודשא בריך הוא ושכינתיה חד הוא" - התורה היא שמו של ה' המגלה את האור האלקי בעולם, והשכינה היא הופעת הקדוש ברוך הוא בעצם המציאות של כנסת ישראל, של נשמה כללית, שמתגלה בצורה של עם הנושא אידיאל ומגמה, ורק מכוחה מתאחדים כל הדורות. מה שגורם לקישור בין כל חלקי העולם הקטנים הוא ההופעה של עם ישראל, המכיל בקרבו את כל הצדדים. ככל שהופעת עם ישראל קשורה לאור השכינה כך היא מתגלה באחדותה בעולם, ומגלה את האידיאל השוזר את רצף הדורות.
כשהאורה הגדולה הזאת מתגלה בארץ, מתגלם בחיים המעשים והשכליים, הכל מתברך.
בסעיפים הקודמים הסברנו מהו 'אור השכינה'. אור זה קשור לרעיונות הבסיסיים שהם המהות של עם ישראל, וסביבם מגלה עם ישראל את הצד הרוחני העליון. יש לו רצון להיטיב ללא שום הגבלה, והוא יכול לאחד את כולם סביב רעיונות אלו ולחבר את הכל אל האלוקות. ישנם זמנים שבהם האור הזה מניע את עם ישראל לעשות מעשים מסוימים או לפתח רעיונות מסוימים, ואז המציאות כולה מתברכת, כיון שמדובר על אור שנוגע לכל המציאות. כעת מפרט הרב כיצד הכל מתברך:
הנשמות הגנוזות בחביון מעלה מוסיפות אורה ותענוג. וכל נפש חיה מתעלה, העולם ומלאו מתרומם, הטללים אוצרים בקרבם שפעת ברכה, רוחות וגשמים כוללים בתוכם מניות חיים ועז,
תחילה מתאר הרב באופן פרטני כיצד כל דבר מתברך לפי עניינו, ולבסוף אומר בצורה כללית שהכל עלז שמח ומרנן. ונפרט:
הנשמה: מבחינת הנשמה הכל מאיר, הכל בהיר, ולחייה יש ערך כשלעצמם. ערכם של חיים ללא הנשמה הם כערכו של אמצעי לתכלית אחרת, כפי שמגדיר המסילת ישרים 1 שהעולם הבא הוא עולם התכלית, והעולם הזה הוא עולם של דרך, של אמצעי - על ידי החיים אנו מגיעים למדרגה אחרת. אולם חיי הנשמה הם חיים של תענוג, שערכם הוא מצד עצמם. "לויתן זה יצרת לשחק בו" 2 – המשחק של ילד קטן הוא עצם החיים, הוא לא מהווה אמצעי לדבר אחר. על כן, בהתגלות החיים בארץ מתוסף בה עוד אור (כנגד החכמה שתוזכר בהמשך) ותענוג (כנגד הרצון).
נפש חיה: הרב אינו כותב אם כוונתו היא לנפשות בעולם באופן כללי, או דווקא לנפש של ישראל. ונראה יותר כפי הצד השני. אור השכינה מביא לחיבור העולם אל ה', לכלות הנפש לאלקים, לנטיית הנפש כלפי מעלה, לצדדים הרוחניים ולא לצדדים הגופניים.
העולם: מה ההבדל בין הלשון "מתעלה" שכתב הרב על נפש החיה, לבין הלשון "מתרומם" שכתב הרב לגבי העולם ומלואו? נראה שלגבי הנפש מדובר בנטייה להתעלות, ולגבי העולם מדובר במציאות גבוהה יותר. העולם מתעלה למדרגה שבה החומר מחובר יותר לרוח ופחות גס, וגם הפגישה של האדם איתו אינו הופכת את האדם לגס יותר אלא להיפך.
הטללים, הרוחות והגשמים: הקדוש ברוך הוא משפיע חיות לעולם דרך הטל, הרוחות והגשמים. הטל הוא סימן לברכה הבסיסית הקבועה שתבוא בשפע, לעומת הרוחות והגשמים שהם סימן לברכה מזדמנת, שמתחדשת מדי פעם.
כל חי רוחני עליון ותחתון מתעדן, ומתמלא הגיון של שירה וחדות נועמים, הכל עלז שמח ומרנן, מפני שכנסת ישראל נחתה לאשראה בארעא.
מכאן עובר הרב לברכה הכללית שבאה כאשר אור השכינה מתגלה בארץ, שאז כל המציאות מתעדנת. בעולם יש מאבק איתנים בין הטוב והרע, וכשיתגלה האור המאחד את כל עם ישראל לחטיבה אחת, לא יהיה עוד מאבק ויתמלאו כל החיים בעדן, בשירה המבטאת אחדות.
הכל עלז שמח ומרנן : הרב מדבר כאן על שלשה סוגי שמחה, המקבילים לפסוק המובא בסוף הפיסקה - "שמחו בד' וגילו צדיקים והרנינו כל ישרי לב". נסביר את ההבדל ביניהם על פי פירושו של המלבי"ם על פסוק זה: שמחה היא תחושת השלמות. גילה היא תחושת ההתחדשות. גילה באה על נסים ונפלאות, לעומת השמחה הבאה על השגחת ה' קבועה. רננה היא הביטוי כלפי חוץ של השמחה או של הגילה.
נשים לב שהרב אינו מביא את הדברים כפי סדרם בפסוק. ניתן לומר שהפסוק מדבר באופן כללי על כל הזמנים, שאז הסדר הוא שמחה, גילה ורננה, ואילו הרב מדבר על זמן של התחדשות, ולכן הסדר בדבריו הוא עליזות, שמחה ורננה. שעת גילוי אור השכינה מלאה בהתחדשות, הגורמת קודם כל לגילה. התחושה הזו מובילה את האדם לתחושה של שלמות, וממילא לרננה.
מצד אחד , כשהאורה הזו מתגלה, עם ישראל מתמלא בתחושה של עליזות הנובעת מן ההתחדשות, וגם במשך הליכתנו לקראת אותו שיא של גילוי מתברך העולם עוד ועוד, אם כי בצורה מצומצמת יותר, והדבר בא לידי ביטוי בשמחה כללית הבאה מתוך תחושת חיבור לנצח. ומצד שני , השמחה, הגילה והרינה מבטאים את המצב הקבוע של המציאות, שגם כשעם ישראל נמצא בשלמות עליונה הוא ממשיך להשתלם ולחוש את תחושת ההתחדשות, הגילה. השמחה בה' יכולה להביא אותנו למצב של גילה קבועה. כיון שאנו דבקים באור אינסוף של הקדוש ברוך הוא, יכולה להיות התעלות אינסופית של השגחה המתחדשת בכל עת.
האידיאל הלאומי הנצחי, מהוד מקורו האלהי, השוכן בישראל, המקושר עם נשמתם המצוחצחה, דופק ופועם, ומכה גלים בים החיים, הכל מתברך, הכל מתנשא, ברוך ד' אלהי ישראל מן העולם ועד העולם. שמחו בד' וגילו צדיקים והרנינו כל ישרי לב.
האידיאל הלאומי הנצחי מתגלה בצורה של עם שנמצא בעולם הזה. מה שבונה לעם את הלאומיות הוא התחושה של החיבור לנצח, והאידיאל הזה מקושר עם הנשמה הנמצאת בעולם עליון יותר. כשעם ישראל מגלה את הצד הלאומי שלו אז מתגלה הקדוש ברוך הוא כאלקי ישראל, והדבר יוצר אחדות בין כל העולמות כולם, עושה את הכל לחטיבה אחת המחוברת למקורה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
