ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- אורות ישראל המבואר
- פרק א
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל טוב
אור השכינה הוא כנסת ישראל, האידיאל הישראלי השורה באומה כולה, העושה אותה לחטיבה אחת בכל דורותיה. כשהאורה הגדולה הזאת מתגלה בארץ, מתגלם בחיים המעשיים והשכליים, הכל מתברך. הנשמות הגנוזות בחביון מעלה מוסיפות אורה ותענוג. וכל נפש חיה מתעלה, העולם ומלאו מתרומם, הטללים אוצרים בקרבם שפעת ברכה, רוחות וגשמים כוללים בתוכם מניות חיים ועז, כל חי רוחני עליון ותחתון מתעדן, ומתמלא הגיון של שירה וחדות נועמים, הכל עלז שמח ומרנן, מפני שכנסת ישראל נחתת לאשראה בארעא. האידיאל הלאומי הנצחי, מהוד מקורו האלהי, השוכן בישראל, המקושר עם נשמתם המצוחצחה, דופק ופועם, ומכה גלים בים החיים, הכל מתברך, הכל מתנשא, ברוך ד' אלהי ישראל מן העולם ועד העולם. שמחו בד' וגילו צדיקים והרנינו כל ישרי לב.
אור השכינה הוא כנסת ישראל, האידיאל הישראלי השורה באומה כולה, העושה אותה לחטיבה אחת בכל דורותיה.
השכינה היא התגלות האור האלקי במציאות, וכותב הרב שאור השכינה הוא כנסת ישראל. "אורייתא קודשא בריך הוא ושכינתיה חד הוא" - התורה היא שמו של ה' המגלה את האור האלקי בעולם, והשכינה היא הופעת הקדוש ברוך הוא בעצם המציאות של כנסת ישראל, של נשמה כללית, שמתגלה בצורה של עם הנושא אידיאל ומגמה, ורק מכוחה מתאחדים כל הדורות. מה שגורם לקישור בין כל חלקי העולם הקטנים הוא ההופעה של עם ישראל, המכיל בקרבו את כל הצדדים. ככל שהופעת עם ישראל קשורה לאור השכינה כך היא מתגלה באחדותה בעולם, ומגלה את האידיאל השוזר את רצף הדורות.
כשהאורה הגדולה הזאת מתגלה בארץ, מתגלם בחיים המעשים והשכליים, הכל מתברך.
בסעיפים הקודמים הסברנו מהו 'אור השכינה'. אור זה קשור לרעיונות הבסיסיים שהם המהות של עם ישראל, וסביבם מגלה עם ישראל את הצד הרוחני העליון. יש לו רצון להיטיב ללא שום הגבלה, והוא יכול לאחד את כולם סביב רעיונות אלו ולחבר את הכל אל האלוקות. ישנם זמנים שבהם האור הזה מניע את עם ישראל לעשות מעשים מסוימים או לפתח רעיונות מסוימים, ואז המציאות כולה מתברכת, כיון שמדובר על אור שנוגע לכל המציאות. כעת מפרט הרב כיצד הכל מתברך:
הנשמות הגנוזות בחביון מעלה מוסיפות אורה ותענוג. וכל נפש חיה מתעלה, העולם ומלאו מתרומם, הטללים אוצרים בקרבם שפעת ברכה, רוחות וגשמים כוללים בתוכם מניות חיים ועז,
תחילה מתאר הרב באופן פרטני כיצד כל דבר מתברך לפי עניינו, ולבסוף אומר בצורה כללית שהכל עלז שמח ומרנן. ונפרט:
הנשמה: מבחינת הנשמה הכל מאיר, הכל בהיר, ולחייה יש ערך כשלעצמם. ערכם של חיים ללא הנשמה הם כערכו של אמצעי לתכלית אחרת, כפי שמגדיר המסילת ישרים 1 שהעולם הבא הוא עולם התכלית, והעולם הזה הוא עולם של דרך, של אמצעי - על ידי החיים אנו מגיעים למדרגה אחרת. אולם חיי הנשמה הם חיים של תענוג, שערכם הוא מצד עצמם. "לויתן זה יצרת לשחק בו" 2 – המשחק של ילד קטן הוא עצם החיים, הוא לא מהווה אמצעי לדבר אחר. על כן, בהתגלות החיים בארץ מתוסף בה עוד אור (כנגד החכמה שתוזכר בהמשך) ותענוג (כנגד הרצון).
נפש חיה: הרב אינו כותב אם כוונתו היא לנפשות בעולם באופן כללי, או דווקא לנפש של ישראל. ונראה יותר כפי הצד השני. אור השכינה מביא לחיבור העולם אל ה', לכלות הנפש לאלקים, לנטיית הנפש כלפי מעלה, לצדדים הרוחניים ולא לצדדים הגופניים.
העולם: מה ההבדל בין הלשון "מתעלה" שכתב הרב על נפש החיה, לבין הלשון "מתרומם" שכתב הרב לגבי העולם ומלואו? נראה שלגבי הנפש מדובר בנטייה להתעלות, ולגבי העולם מדובר במציאות גבוהה יותר. העולם מתעלה למדרגה שבה החומר מחובר יותר לרוח ופחות גס, וגם הפגישה של האדם איתו אינו הופכת את האדם לגס יותר אלא להיפך.
הטללים, הרוחות והגשמים: הקדוש ברוך הוא משפיע חיות לעולם דרך הטל, הרוחות והגשמים. הטל הוא סימן לברכה הבסיסית הקבועה שתבוא בשפע, לעומת הרוחות והגשמים שהם סימן לברכה מזדמנת, שמתחדשת מדי פעם.
כל חי רוחני עליון ותחתון מתעדן, ומתמלא הגיון של שירה וחדות נועמים, הכל עלז שמח ומרנן, מפני שכנסת ישראל נחתה לאשראה בארעא.
מכאן עובר הרב לברכה הכללית שבאה כאשר אור השכינה מתגלה בארץ, שאז כל המציאות מתעדנת. בעולם יש מאבק איתנים בין הטוב והרע, וכשיתגלה האור המאחד את כל עם ישראל לחטיבה אחת, לא יהיה עוד מאבק ויתמלאו כל החיים בעדן, בשירה המבטאת אחדות.
הכל עלז שמח ומרנן : הרב מדבר כאן על שלשה סוגי שמחה, המקבילים לפסוק המובא בסוף הפיסקה - "שמחו בד' וגילו צדיקים והרנינו כל ישרי לב". נסביר את ההבדל ביניהם על פי פירושו של המלבי"ם על פסוק זה: שמחה היא תחושת השלמות. גילה היא תחושת ההתחדשות. גילה באה על נסים ונפלאות, לעומת השמחה הבאה על השגחת ה' קבועה. רננה היא הביטוי כלפי חוץ של השמחה או של הגילה.
נשים לב שהרב אינו מביא את הדברים כפי סדרם בפסוק. ניתן לומר שהפסוק מדבר באופן כללי על כל הזמנים, שאז הסדר הוא שמחה, גילה ורננה, ואילו הרב מדבר על זמן של התחדשות, ולכן הסדר בדבריו הוא עליזות, שמחה ורננה. שעת גילוי אור השכינה מלאה בהתחדשות, הגורמת קודם כל לגילה. התחושה הזו מובילה את האדם לתחושה של שלמות, וממילא לרננה.
מצד אחד , כשהאורה הזו מתגלה, עם ישראל מתמלא בתחושה של עליזות הנובעת מן ההתחדשות, וגם במשך הליכתנו לקראת אותו שיא של גילוי מתברך העולם עוד ועוד, אם כי בצורה מצומצמת יותר, והדבר בא לידי ביטוי בשמחה כללית הבאה מתוך תחושת חיבור לנצח. ומצד שני , השמחה, הגילה והרינה מבטאים את המצב הקבוע של המציאות, שגם כשעם ישראל נמצא בשלמות עליונה הוא ממשיך להשתלם ולחוש את תחושת ההתחדשות, הגילה. השמחה בה' יכולה להביא אותנו למצב של גילה קבועה. כיון שאנו דבקים באור אינסוף של הקדוש ברוך הוא, יכולה להיות התעלות אינסופית של השגחה המתחדשת בכל עת.
האידיאל הלאומי הנצחי, מהוד מקורו האלהי, השוכן בישראל, המקושר עם נשמתם המצוחצחה, דופק ופועם, ומכה גלים בים החיים, הכל מתברך, הכל מתנשא, ברוך ד' אלהי ישראל מן העולם ועד העולם. שמחו בד' וגילו צדיקים והרנינו כל ישרי לב.
האידיאל הלאומי הנצחי מתגלה בצורה של עם שנמצא בעולם הזה. מה שבונה לעם את הלאומיות הוא התחושה של החיבור לנצח, והאידיאל הזה מקושר עם הנשמה הנמצאת בעולם עליון יותר. כשעם ישראל מגלה את הצד הלאומי שלו אז מתגלה הקדוש ברוך הוא כאלקי ישראל, והדבר יוצר אחדות בין כל העולמות כולם, עושה את הכל לחטיבה אחת המחוברת למקורה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
