ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- במדבר
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
הקב"ה קורא לנביא ירמיה לנחם את עם ישראל:
"הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלִַם לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְקֹוָק זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה" (ב' ב).
נשאלת השאלה, האם ירושלים הלכה אחרי הקב"ה במדבר - בארץ לא זרועה?
הפשט הוא לקרא באזני יושבי ירושלים כי הקב"ה זוכר להם את חסדם (כעם) כשהלכו אחריו במדבר.
נוסיף במאמר מוסגר כי לפסוק זה מקבילה מורחבת בהמשך הספר:
"כֹּה אָמַר יְקֹוָק מָצָא חֵן בַּמִּדְבָּר עַם שְׂרִידֵי חָרֶב הָלוֹךְ לְהַרְגִּיעוֹ יִשְׂרָאֵל: מֵרָחוֹק יְקֹוָק נִרְאָה לִי וְאַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ עַל כֵּן מְשַׁכְתִּיךְ חָסֶד" (ל"א א-ב).
שם עוסק הנביא בגאולתו של כלל העם וממלכת שומרון שגם הם ישובו ויעלו לירושלים שנאמר:
"כִּי יֶשׁ יוֹם קָרְאוּ נֹצְרִים בְּהַר אֶפְרָיִם קוּמוּ וְנַעֲלֶה צִיּוֹן אֶל יְקֹוָק אֱלֹהֵינוּ " (שם ה).
בהמשך דברינו נשתמש גם בפסוק זה.
תירוץ נוסף, מובא בשם הגאון מוילנא בספר "קול התור". ירושלים היא "כנסת ישראל", כנסת ישראל הלכה במדבר אחרי דודה - אחרי הקב"ה והוא זוכר לה זאת גם ערב החורבן. ירושלים הנזכרת בפסוק היא "ירושלים של מעלה". מטרתנו בימי ספירת העומר, הימים שבין פסח, יום העצמאות, יום ירושלים לשבועות, להעלות את הכל למדרגה העליונה של "ירושלים של מעלה". אכן, מגלה לנו הגר"א כי "ירושלים של מעלה" = "כנסת ישראל" = "ספירת העומר" = לכולם סיכום זהה בגמטריה = 1071. התעלות זו מגיעה לשיאה במתן תורה, בהר סיני לאחר תשעה וארבעים ימי ספירת העומר.
לפי דבריו אומנם, "ירושלים של מעלה" ליוותה את עם ישראל עוד מימי הנדודים במדבר סיני אע"פ ש"ירושלים של מטה" הפכה להיות גורם משמעותי בחיי עם ישראל רק בימי דוד.
דוד המלך הוא שטבע את הביטוי "יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו" (תהלים קכ"ב ג). לפי חידושו של הגר"א יש לנו פשט חדש, בבנין "ירושלים של מטה" העיר מתחברת לה יחדיו ל"ירושלים של מעלה". זהו פן שני למדרש שמזהיר מפני פגיעה בקדושת "ירושלים של מטה" העלולה לגרום ח"ו גם לאי השכנת שכינה ב"ירושלים של מעלה". וז"ל:
"ירושלים הבנויה. א"ר יוחנן אמר הקב"ה לא אבוא בירושלים של מעלה, עד שאבוא לירושלים של מטה, שנאמר: "בקרבך קדוש ולא אבוא בעיר" (הושע י"א ט)" (מדרש תהלים מזמור קכב).
החיבור בין "ירושלים של מעלה" לירושלים של מטה, לא היה פשוט. החל מימי יהושע בן נון אשר כבש חלק מירושלים ושרף אותו ועד לימי דוד (למעלה מארבע מאות שנה) לא היה ברור שיש קשר בין ירושלים לבין "הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָׁמָּה" (דברים י"ב ה).
רק דוד, שהקדיש את חייו למציאת המקום "אֲשֶׁר יִבְחַר יְקֹוָק" הוא זה שזכה לחבר בין שמים וארץ. וכך מתאר דוד בספר תהילים את ההליך הארוך הקשה והמייגע:
"שִׁיר הַמַּעֲלוֹת זְכוֹר יְקֹוָק לְדָוִד אֵת כָּל עֻנּוֹתוֹ: אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַיקֹוָק נָדַר לַאֲבִיר יַעֲקֹב: אִם אָבֹא בְּאֹהֶל בֵּיתִי אִם אֶעֱלֶה עַל עֶרֶשׂ יְצוּעָי: אִם אֶתֵּן שְׁנַת לְעֵינָי לְעַפְעַפַּי תְּנוּמָה: עַד אֶמְצָא מָקוֹם לַיקֹוָק מִשְׁכָּנוֹת לַאֲבִיר יַעֲקֹב" (קל"ב א-ה).
בשבועות הקרובים נברר את שלבי התהליך וכמו שהבטחנו בראשית דברינו
נקשר גם בין מתן תורה בהר סיני לירושלים עיר הקודש והמקדש.
נסיים דברינו בברכת "מועדים לשמחה לגאולה שלמה".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
