ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ספירת העומר
- עניני ספירת העומר
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל טוב
במיוחד בני תורה חייבים להקציב זמן יום ביומו ללימוד המוסר. כך כתב "משנה ברורה" "כי הגדול מחברו, יצרו גדול הימנו" (סי' א' ס"ק יב). וכך כתב החיד"א על ת"ח שבדורו: "ומכאן תוכחה לת"ח שאינם רוצים ללמוד כי אם גמרא ופוסקים, ומבזים בליבם לת"ח שלומדים תנ"ך ומשניות וספרי מוסר. ולא ידעו ולא יבינו כי אף שלימוד הגמרא יקר מאד וכו' היינו ללומדי תורה לשמה ובענוה ונזהרים בדקדוקי מצוות כמו הראשונים וכו'. אבל בדור יתום זה כי גברה סטרא אחרא ויצר הרע רודף לת"ח ביותר, אלו ת"ח שאינם רוצים ללמוד מוסר, על הרוב הם מתגאים בלימודם, וחושבים שהם חכמים גדולים ומבזים הזקנים וגדולי דורם, ואינם מקפידים להתפלל כהוגן, ופוגמים ברית הלשון והראייה" ("דבש לפי" מערכת תיו, ס"ק מא).
דומה לזה כתב "חיי אדם" (הל' יום כיפור, סוף כלל קמג): "ופשיטא שהוא חוב גמור על כל אדם שילמוד בכל יום בספרי היראה, אם מעט ואם הרבה, שהוא יותר חיוב מכל לימודו . ואפילו אם יתבטל ע"י זה מלימודו פרק משניות או שאר לימוד וכו'. בודאי יותר טוב כאשר יהיה אדם ירא שמים אף שהוא עם הארץ, יותר טוב מלמדן ואין בו יראה" עכ"ל. [וע"ע ספר "פלא יועץ", ערך "מוסר"].
אמנם הרבה מבני הישיבות בזמנינו מזלזלים בלימוד המוסר. יש ישיבות שאין בהן שום סדר מוקצב ללימוד המוסר בתוכנית היומית הרשמית. ויש ישיבות שלמרות שהוקצב ללימוד המוסר עשרים דקות (לפני מנחה או ערבית), נוהרים ויוצאים מבית המדרש רוב התלמידים ונמנעים מלימודו. נבאר כאן הסיבות לנוהג זה.
ר' ישראל סלנטר היה מעוניין שבישיבת ולוז'ין ינהיגו לימוד סדר מוסר יום ביומו. הוא שלח את הגאון ר' יצחק בלזר (אב"ד פטרברג) לשכנע את הגאון המפורסם ר' חיים סולובייצ'יק (בריסק), שהיה מראשי מגידי השיעורים בישיבת ולוז'ין. אבל הוא סירב לקיים בקשתו של ר' ישראל סלנטר. תוכן דבריו הוא שאנשים שהם חולים ברוחם, הם הזקוקים למנות רפואיות של מוסר תמציתי בספרים המיועדים לכך. אבל אלה השוקדים על לימוד גמרא ומפרשיו כפי מסורת ישראל, אינם זקוקים לתרופות.
לכאורה אפשר להביא סיוע לדברי הגר"ח ממה שכתב הגר"א (בביאורו לברכות נז.): "באתר דלית חמר, תמן מתבעי סמנין וכו' (ב"ב נח:). כי כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה ומלבשתו ענוה וכו' ומכשרתו להיות צדיק וחסיד ישר ונאמן" עכ"ל. [לשונו המלאה הבאנו בספרנו "אוצרות הגר"א", שער ז פסקא ח, עמ' רא]. אבל כאשר נדייק נמצא שדבריו הללו של הגר"א אינם שייכים כל כך בזמננו. כי הרי תנאי התנה הגר"א שילמדו תורה לשמה. ופירטנו שם כיצד זה לא מצוי כל כך בזמננו. וכך היו דברי החיד"א, הבאנו דבריו לעיל.
הגר"א עצמו הזהיר והדגיש את החיוב הגדול ללמוד מוסר. הספר "מעשה רב" (שיצא לאור עם הסכמה של הגר"ח ולוז'ין!) מביא עצת הגר"א כיצד על כל יהודי לסדר את סדר יומו. שם כותב: "ללמוד פרק משנה, ללמוד רי"ף, ספרי מוסר כמה פעמים בכל יום (!), ללמוד מקרא ואגדות ומדרשים, ללמוד גמרא ב' דפים בכל יום עם פירש"י וכו' (פסקא ס'). נוסף על כך בביאור הגר"א על משלי (כד, ל) חינך שצריך האדם "לפנות את לבו בכל יום מעיפוש הדיעות והמדות". כי הלומד בלי יראת ה', יהיה לימודו סם המוות (תענית ז.) וילך בדרכים עקומות, ויפסוק שלא כדין. ולכן אחרי לימודו צריך לבער הפסולת. ועל משלי (כה, ד) כתב הגר"א שיש לו לאדם ליישר את לבו עוד לפני שמתחיל ללמוד. הא כיצד יסתדר כל זה עם מה שכתב על בבא בתרא, הבאנו דבריו לעיל, שהלומד תורה אינה צריך לסמנים? אלא ברור כי דן את בני דורו שלא כולם לומדים לשמה כמו שצריך.
גם תלמידו המובהק הגר"ח ולוז'ין היה סבור שיש ללמוד מוסר גם לפני הלימוד וגם באמצע לימוד הגמרא. זו לשונו: "ולזאת ראוי להאדם להכין עצמו כל עת קודם שיתחיל ללמוד, להתחשב מעט עם קונו ית"ש בטהרת הלב ביראת ה', ולהטהר מעונותיו בהרהורי תשובה וכו'. וכן באמצע הלימוד, הרשות נתונה להאדם להפסיק זמן מועט, טרם יכבה מלבו יראתו ית"ש שקיבל עליו קודם התחלת הלימוד, להתבונן מחדש עוד מעט ביראת ה'" ("נפש החיים", שער ד' פרק ז). וציין לזה סיוע ממאמר חז"ל (שבת לא.) שאם אין אוצר של יראת ה', כמעט לשוא כל הלימוד שהאדם אסף. אמנם הוא הגדיר ששיעור הזמן לזה הוא "קב חומטין", כלומר שיעור מועט. ולא שהאדם יקבע רוב יום לימודו בדברי המוסר.
חז"ל ייעצו "אם פגע בך מנוול זה (יצר הרע), משכהו לבית המדרש. אם אבן הוא נימוח, ואם ברזל הוא מתפוצץ" (קידושין ל:). לכאורה מדובר שהלימוד בכל מקצוע שבתורה יועיל לעזור לו לאדם להתגבר על יצרו. אבל "פלא יועץ" (תחילת ערך "מוסר") מלמד שכוונת חז"ל כאן בעיקר ללימוד ספרי יראת ה'. וכן כתב החיד"א (ברכי יוסף, או"ח א סוף ס"ק ט). וכן כתב "משנה ברורה" (סי' א, סוף ס"ק יב) ללמוד "תוכחת מאמרי חז"ל".
הזכרנו בתחילת דברינו שבהרבה ישיבות "נמלטים" כמה מהבחורים מבית המדרש בשעה הקבועה בישיבה ללימוד המוסר. חולשה זו נובעת מהעובדא שפרט להמשגיח הרשמי הממונה על עניני המוסר, הר"מים וגם ראש הישיבה עצמו, אינם נמצאים שם בעת לימוד המוסר ואין לפני התלמידים דוגמא אישית. לכן הרושם הנשאר בלבבם הוא שלימוד המוסר הוא פחות-ערך מול לימוד הגמרא. חלק מהם סבורים כי לימוד מוסר הוא "ביטול תורה" באיכות, מול לימוד גמרא בעיון.
אבל לא כן כתבו "חובות הלבבות" בהקדמתו, וכן "מסילת ישרים" בהקדמתו. הללו טענו שלימוד היראה הוא יותר עיקרי אפילו מלימוד ההלכות והעיון בגמרא, והביאו ראיה ממאמר חז"ל בשבת (לא ע"ב) "היא חכמה, והיא לבדה חכמה". ובעצם, גם שלמה המלך קבע הפרדה זו באומרו "חכמה ומוסר אוילים בזו" (משלי א, ז). זאת אומרת בנוסף ל"חכמה" (תורה) יש גם ללמוד מוסר. וכתב "מסלת ישרים": "איך לא יצטרך להוציא זמן על העיון הזה לדעת אמיתות הדברים ולדעת הדרך לקנותם? מאין תבוא החכמה בלב האדם אם לא יבקשינה? וכו' שהוא עיקר מה שה' אלוקינו שואל מעמנו".
על הפסוק: "החזק [ז' מנוקדת צירי] במוסר אל תרף [אל תרפה ממנו], נצריה כי היא חייך" (משלי ד, יג) אמרו חז"ל (מדרש במד"ר סוף יז) משל לאדם שנפל מהספינה למי הים. הקברניט זרק לו חבל והזהיר אותו "תפוש בזה ואתה חי! אם תחלש מאחיזתך, אתה אבוד!". כך בגלים הטורדים וטורפים של חיי עולמנו, יש לאחוז בחוזק בחבל המוסר.
התוצאות המרות של חוסר לימוד מוסר אנו צופים בימינו. כמה ישיבות נתפלגו לשנים (בין במגזר החרדי, ובין במגזר הציוני) מחמת מריבה קשה בין מגידי השיעורים! בכמה ערים בישראל יש מריבה (סמויה או גלויה) בין רבני העיר הנושאים במשרה. אצל כמה אדמורי"ם כאשר מסיימים חייהם ועולים למתיבתא דרקיע מתגלה מחלוקת בין יורשיהם (בנים וחתנים) מי ימשיך לנהל את החצר של חסידים, ומייסדים כל אחד בנפרד שושלות המתחרות זו בזו. מה נדבר על זקני הדור הליטאים שאינם יושבים יחד עם "מועצת גדולי התורה" של החסידים, ושניהם אינם יושבים יחד עם "מועצת חכמי התורה" של הספרדים. ושלושתם אינם יושבים יחד עם הרבנים המזדהים עם הציונות. אמנם נכון שהרבנים עצמם אינם מתקוטטים זה עם זה, אבל חלק מחסידיהם ותלמידיהם וההולכים ע"פ הוראותיהם נוהגים שנאה ומריבה נגד מי שאינו חושב כמותם. וכל זאת מפני חוסר לימוד המוסר.
הרי גמרא מפורשת: "וממדבר מתנה. אם משים אדם עצמו כמדבר זה שהכל דשים בו [כלומר הוא מוכן לסבול עלבון מאחרים, וכאילו דורכים עליו] תלמודו מתקיים בידו. ואם לאו, אין תלמודו מתקיים בידו" (עירובין נד.). פירש מו"ר הרב שמואל דביר שהמחוסר ענוה ומדות טובות, אפילו הוא בקי בכל התלמוד לא יזכה להורות בכל דבריו נכונה. וזהו הנקרא "אין תלמודו מתקיים בידו". שיקול דעת שלו יהיה מעוות. ה"נגיעות הפרטיות" שבלבבו יטו את הדין. עליו כתב הגר"א (משלי כד, ל).
מה הם הספרים המומלצים? עיין שמותיהם ב"אדר היקר" להרב קוק, עמ' טז. והרב מדריך שיש ללמוד אותם במתינות, בשקט ושלות חכמים. יביאו להוגה בהם טהרת לב, גבורה וצהלה, ויגיע לאהבת ה', אהבת ישראל, אהבת הבריות והחיים [המעשיים] בכלל בצירוף דעת עולם והחיים".
מסופר שהגאון ר' אלחנן וסרמן הי"ד בא לרבו ה"חפץ חיים" לבשר לו שפתח "ישיבה" בביאליסטוק. שאל אותו החפץ חיים אם קבע לתלמידים סדרי לימוד מוסר. כאשר ר"א השיב בשלילה, ענה לו רבו "אם כן איננו שוה אפילו אבק טבק להרחה" ותוך כדי דיבור קמץ באגרופו למחצה ועשה תנועת מיעוך באצבעותיו, כדי להדגיש אפסיות הדבר ("המאורות הגדולים" של הרב אפרים זייצ'יק, עמ' רצב).
חג שבועות לפנינו. עלינו לקבל תורה מחדש. עלינו להכיר כי מה שעשינו עד כה לא היה מספיק טוב, אחרת היינו רואים תוצאות יותר טובות בעם ישראל. על כל אחד ואחד מאיתנו, בין איש בין אשה, בין גדול בין קטן, בין רב בין תלמיד, עלינו לקבוע בכל יום ויום זמן קבוע ללמוד באחד מספרי המוסר (כל אחד לפי טעמו) וכמו שפסק ה"משנה ברורה". ועל זה סיכמו חז"ל: "כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו, חכמתו מתקיימת" (אבות ג, ט). כלומר אפשר הדבר שיש בו באדם מסוים חכמה רבה, אבל לא תתקיים ולא תתממש בפועל, אם אין לבעל החכמה ההיא מספיק מוסר ויראת ה'. ועל זה אמרו חז"ל "מוטב אם לא העלית" (שבת לא.) כלומר עדיף לו אם לא היו חכם בתורה, כי כעת משתמש בחכמתו לרועץ. עוד עיין יומא (עב ע"ב) "למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חכמה, ולב אין (משלי יז, טז) אוי להם ל(שונאיהן של) ת"ח שעוסקין בתורה ואין בהן יראת שמים" עיי"ש המשך הסוגיא.
בסיכום, אין בכך שום "ביטול תורה" אם האדם יקבע לו זמן בכל יום ללמוד חכמת המוסר. אדרבה, יגיע להשיג ולקיים אמיתות התורה. נאמנים עלינו גדולי עולם אשר שמותיהם פירטנו והזכרנו במאמר זה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.











