ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אחרי מות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' מאיר ב"ר יחזקאל שרגא ברכפלד
"כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו". פסוק זה, קשה הוא למעיין בו מכמה וכמה פנים: (א) הכפילות: "יכפר", "לטהר", "תטהרו". (ב) האם פסוק זה הוא ציווי או הבטחה?
ננסה לעמוד על הדברים מתוך עיון בדבריהם של הפרשנים, ובראשם - תרגום יונתן. לפי התרגום, הרישא של הפסוק - הבטחה היא: ביום הזה יכפר ה' עליכם ויטהר אתכם מכל חטאיכם; ואילו הסיפא - מצוה: ואתם תתוודו בפני ה' ותטהרו את עצמכם מכל אותם חטאים. אם נלך בדרך זו, תעמוד לפנינו בעיה אחרת, והיא: סדר הדברים בפסוק. שהרי האדם נדרש להקדים ולשוב בתשובה, ורק לאחר מכן יכפר לו ה' על עוונותיו. ומדוע הסדר כאן הוא הפוך? ואכן ה"כלי יקר" בא מתוך כך ומפרש בצורה שונה את הביטוי "לפני ה'". לדעתו - "לפני ה'" - אינו קביעה של מקום, דהיינו: לכך שהאדם צריך להתוודות בפניו של הקב"ה. "לפני ה'" הוא קביעה של זמן: עליכם להקדים ולשוב "לפני בוא יום ה'...".
ר' עובדיה ספורנו מעמיק עוד יותר. גם הוא מחלק את הפסוק בין הפעילות הא-להית לבין הפעילות האנושית, אבל ההבחנה ביניהן אינה במימד של הזמן אלא במימד של האיכות. שני חלקים הם בתשובה: כפרה וטהרה. הכפרה - משמעותה בעברית היא: ניקוי, וליתר דיוק: קינוח. הקינוח אינו חודר לעומק. אין הוא יוצר מהפיכה בפנים. אין הוא אלא העברת הלכלוך הבולט על פני השטח. הטהרה, לעומת זאת, יוצרת מהפיכה בגוף עצמו. איכותו הרוחנית משתנה מטומאה לטהרה. בפסוק זה פותח לנו הקב"ה את הפתח. הוא מכפר עלינו, הוא מקנח אותנו מבחוץ, על פני השטח. אך בכך לא די. לכפרה ישנה מטרה נוספת: "יכפר עליכם" כדי "לטהר אתכם". אלא שהטהרה צריכה לבוא מן האדם עצמו, על ידי וידוי ותשובה אישיים. על כן ממשיכה התורה ומצווה: "לפני ה' תטהרו".
לאור זה יובנו דבריו של ר' עקיבא במשנה בסוף מסכת יומא: "אשריכם ישראל: לפני מי אתם מיטהרים (=לפני ה' תטהרו) ומי מטהר אתכם? - אביכם שבשמים (=כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם). ומסדר הדברים, בהם מקדים ר' עקיבא את ההיטהרות האנושית לטהרה הא-להית, למדים אנו כי הוא מפרש את הפסוק דווקא כדעת ה"כלי יקר".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
