ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- התורה והחיים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל טוב
כפי שכבר כתבנו פעמים רבות, היהדות מתנגדת לקיצוניות. היא שואפת לאורח חיים מאוזן שמותאם למצוות התורה ולמערכת הערכים שלה. משום כך התורה דורשת מהנזיר, מאדם שבחר מרצונו להימנע משתיית יין ולוותר על הנאות החברה אנושית, להביא קורבן חטאת בסוף תקופת נזירותו.
בתלמוד מסופר שהכהן הגדול, שמעון הצדיק, מצא בכל תקופת כהונתו הארוכה ככהן גדול רק מקרה אחד של נזירות שהיה מוצדק ושנבע באמת מתוך שאיפה להגיע לקדושה גדולה יותר. התורה איננה מטיפה לסגפנות כאורח חיים. היא מחפשת את האיזון הראוי בין נהנתנות שלוחת רסן מצד אחד להתנהגות נזירית מצד שני. היא ערה לכך שלעתים קשה למצוא את האיזון המושלם, את האמצע, ולכן היא משאירה מקום לתיקונים קלים בהתאם לנסיבות ולטיבן של החברה והתקופה. בדור של התנהגות לא מוסרית - סוטה - אולי יש הצדקה לנטות יותר לעבר הסגפנות. אך התורה מבהירה שאין זו הנורמה הרצויה בחברה היהודית.
בימי הביניים הפכו הפרישות והסגפנות לאורח חיים המקובל בקרב אנשי דת נוצריים ובמידה מסוימת גם בקרב הנוצרים הפשוטים. הלקאה עצמית, כותנות גסות ושאר ייסורים ואמצעי מחסור הפכו לנורמה בנצרות אז. על אף שהתלמוד מתיר ימים של תענית אישית, אין בתלמוד שום התייחסות חיובית לשום צורה של פגיעה עצמית בגוף. אדם חייב להתייחס לגופו בכבוד ובעדינות ולא להתעלל בו. אולי מפני שאווירת התקופה חלחלה גם לקהילה היהודית, אנחנו מוצאים שבימי הביניים יהודים אדוקים השתמשו בסוגים של התנהגות סגפנית כאמצעי להשגת מחילה על חטאים.
החשיבה הקבלית חיזקה לא פעם את דפוס ההתנהגות הזה, על אף שהוא מעולם לא התקבל בעולם היהודי הכללי. משיחי השקר הרבים שקמו בעולם היהודי תמיד נטו להתנהגות סגפנית, שלעתים הייתה מעורבת באופן בלתי מוסבר בנהנתנות ובהוללות פרועה. להבדיל, בתקופות מאוחרות יותר, גם אנשי תנועת המוסר נטו לסוג של סגפנות בחייהם הפרטיים, על אף שגם הפעם היא לא הפכה לנורמה בחברה היהודית הכללית. מקומו של הגבול בין התנהגות מאופקת לסגפנות לא תמיד היה ברור, אך הוא תמיד היה קיים בחברה היהודית. בקיצור, תמיד שררה תחושה שהסגפנות אינה עולה בקנה אחד עם אורח החיים התורני.
עם זה, בדור של נהנתנות שלוחת רסן, כמו דורנו, נראה שיש מקום למידה קטנה של סגפנות כדי ליצור שוב חיים תורניים מאוזנים.
התורה מעודדת אסתטיקה. יופי, סדר, הרמונה, ניקיון, כולם חלק מאורח החיים התורני. הערכת העולם שסביבנו רק מחזקת את האמונה ומגדילה את הכרת התודה שלנו לבורא עולם. בניינים יפים תמיד היו חלק מהמסורת היהודית מימי המקדש ועד בתי הכנסת המפוארים שיש היום בעולם היהודי. האמנות התקדמה מאוד בעולם היהודי, וגם נושאי איכות הסביבה נכנסו לאופק היהודי.
הערכה לתכונות האסתטיות של החיים יכולה רק לחזק את האמונה שהוא הבסיס לחיים היהודיים. בגלות הארוכה של העם היהודי, לרוב הוזנח הצד האסתטי בגלל עוני, רדיפות ופונדמנטליזם בארצות הגולה. העולם הלא-יהודי התנגד בתוקף לכל צורה של יופי בעולם היהודי. הוא קבע ליהודים לבוש מיוחד. בתי הכנסת היו צריכים להיות נסתרים ופשוטים. העוני של היהודים לא אפשר שום הערכה של ממש ליופי ואמנות יצירתית.
בתקופה המודרנית המצב השתנה, וכיום יש עניין מחודש ביופי בעולם היהודי. עיטורים אמנותיים מופיעים על קירות של בתים יהודיים רבים, מזמי התשתית במדינת ישראל נעימים לעין ברובם (מה דעתכם על הגשר החדש בכניסה לירושלים?) ויש הערכה גוברת ליופי הפשוט של ארצנו. אין ספק שהשאיפה לסביבה יפה ונעימה לעין צריכה להיות חלק מאורח החיים בישראל ובכל מקום בעולם שיהודים שוכנים בו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
