ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

נישואין וקריירה ;">

דף הבית בית מדרש משפחה חברה ומדינה הבית היהודי נישואין וזוגיות שיעורים נוספים Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

סיון תשס"ח

נישואין וקריירה


נערך על ידי הרב

מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל טוב

שאלה: ישבנו קבוצת בנות שלומדות באוניברסיטה והתלבטנו בשאלה, האם עדיף להתחתן מוקדם יחסית, ולפגוע במידה רבה בהתפתחות האישית שלנו, או שעדיף לסיים תואר ראשון ואפילו שני, ואחר כך להתחתן?
תשובה: המציאות שאנו חיים בתוכה מוגבלת, ואין ביכולתנו להגשים את כל שאיפותינו. היינו רוצים ללמוד הכל, לחוות הכל, לעשות הכל, לסייע לכולם, בתחומי החברה, העלייה הקליטה והחינוך וכו'. אבל הזמן העומד לרשותנו מוגבל, ולכן עלינו לקבוע סדרי עדיפויות, ולפעול על פיהן. ומי שינווט את חייו בלא סדרי עדיפויות נכונים, יש חשש סביר שיטעה ויזניח את הדבר החשוב עבור עיסוקים פחות חשובים.
ביחס שבין ההתפתחות המקצועית והמשפחה, ברור שהמשפחה קודמת. הנישואין ובניית הקשר והאהבה שבין בני הזוג היא ההתפתחות האישית הגדולה ביותר. ולידת הילדים היא היצירה הגדולה ביותר. לא לחינם אמר רבי אלעזר: "כל אדם שאין לו אשה (וכן אשה שאין לה איש) אינו אדם, שנאמר: זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיְבָרֶךְ אֹתָם וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם" (יבמות סג, א). ואפילו מי שכבר זכה להתחתן, אמרו חכמים (נדרים סד, ב), שאם אין לו בנים הרי הוא נחשב כמת, ולמדו זאת מהפסוק (בראשית ל, א): "הָבָה לִּי בָנִים וְאִם אַיִן מֵתָה אָנֹכִי".

קביעת סדרי עדיפויות פירושו, שכאשר יש התנגשות בין שני ערכים, החשוב יותר קודם. וגם כאשר ההתנגשות אינה מוחלטת אלא חלקית, צריך להעדיף את הערך החשוב ביותר.
לכן קודם צריך לדאוג לחתונה ולהקמת המשפחה, ועם זאת לעשות מאמץ, עד כמה שאפשר, לרכוש מקצוע ולהביא לידי ביטוי את הכשרונות השונים שה' חנן כל אשה. אין הכוונה להתחתן לפני לימוד המקצוע, אלא שהשיקול הראשון והקודם צריך להיות בניית המשפחה. זה כולל גם את המסקנה שאין לדחות את גיל הנישואין לגיל מבוגר. ולכן אין לדחות את הנישואין עד לאחר סיום הלימודים המקצועיים. ואמנם נכון שאשה שתתחתן בגיל צעיר (לפני שתסיים את לימודיה המקצועיים) תסכן במידה מסוימת את היכולת שלה לרכוש מקצוע ולהשתלם בו, אולם מנגד, הדוחה את הנישואין כדי לרכוש מקצוע מסכנת במידה שאינה פחותה את הסיכוי שלה להינשא.

ההבטחות והמציאות
התרבות המערבית המודרנית מבטיחה לכן שתוכלו להספיק הכל. לרכוש תואר מכובד, לפתח קריירה, ואחר כך להתחתן וללדת ילדים ולחנכם יחד עם התפתחות מקצועית מרשימה. בפועל אין להבטחות הללו כיסוי.
מספרים לכן סיפורים על נשים מיוחדות שהצליחו לבנות משפחה וקריירה ולגדל ילדים מוצלחים, אולם לא מספרים לכן כי מדובר במיעוט מבוטל.
רוב הנשים שהאמינו כי יוכלו לבנות משפחה בלי לפגוע בקריירה, מצאו כי בפועל משפחתן נפגעה. חלקן לא הצליחו להינשא, מפני שככל שהבחורה יותר מבוגרת כך הסיכון שלא תינשא הולך וגדל. ויש שמצאו חתן, אבל התקשו להיכנס להריון, מפני שככל שהשנים עוברות, כך מתרבים הקשיים להיכנס להריון ראשון. ואמנם ברור שהרוב מצליחות לבסוף להתחתן וללדת ילדים, אולם רבות מהן קרועות בתוכן בין הקריירה לבין המשפחה. הבטיחו להן שאפשר הכל, ופתאום נולד ילד שדורש תשומת לב ומפריע לפיתוח הקריירה. וגם כשמסדרים אותו במעון, הוא מוצא דרכים "ערמומיות" כדי להפריע לאימו להתקדם בעבודתה. הוא חולה, הוא בוכה, הוא עושה צרות, והיא נאלצת להפסיק מעבודתה כדי לטפל בו.
ולבסוף מן הסתם תמצא איזו פשרה כואבת בין המשפחה והקריירה. אבל אחר שתגיע לגיל חמישים או שישים, אם תשאלו אותה ברגע של אמת, האם היא מתחרטת על משהו. ברוב המקרים היא תגלה לכן שהיא מצטערת שאין לה עוד ילד או שלא השקיעה מספיק במשפחתה.

הסדר הנכון

סדר עדיפות הנכון קובע כי המשפחה היא הדבר היקר, החשוב והמקודש ביותר. אותו צריך לבנות תחילה, ואחר שהוא עומד ראשון במעלה, יש להשתדל עד כמה שאפשר להתפתח גם בצדדים המקצועיים, כל אשה במה שהיא מוכשרת. אחרי שהאשה תדאג לכך שתוכל ללדת את כל הילדים שהיתה רוצה, תתפתח גם בתחומי עבודתה. אגב, תשובה זו יפה לגברים ונשים כאחד - לכולם קודמת המשפחה.

על ערך הקריירה לנשים
בעקבות דברים אלו הגיעה שאלה: מדוע שנשים תצאנה לעבוד, הלא "כל כבודה בת מלך פנימה", וכך נהגו אמותינו הקדושות, שהיו יושבות תמיד בביתן ומיעטו לצאת ממנו. כך שלא צריכה להיות כלל התנגשות בין משפחה וקריירה, הרי לא צריכה להיות קריירה לנשים?
תשובה: בעבר, כשלא היו מים בברזים, ונשים היו צריכות לתפור בגדים ולתקנם ולכבסם ביד, לאפות את הלחם, לגדל ירקות בגינה, לבשל בכל יום על גחלים בכירה, לא נותר כמעט זמן לדברים אחרים. ואזי אמותינו הקדושות היו מתמסרות לעבודות הבית וגידול הילדים. בעזרת ה', בעקבות ההתפתחות הטכנולוגית, מלאכות הבית נעשו קלות ומהירות יחסית, וכך נתברכנו בשעות פנויות, וראוי לנצלן לפיתוח וגילוי כשרונות נוספים. ומי שלא תעשה כן, הרי היא מאבדת את כוחותיה וכשרונותיה לבטלה. אלא שבמקום של התנגשות בין הערכים, יש להעדיף את ערך המשפחה.
בנוסף לכך, לפני כמאתיים שנה תוחלת החיים הממוצעת הייתה בסביבות גיל ארבעים וחמש. כיום נשים ב"ה זוכות להגיע לגבורות. הרי שיש עוד כארבעים שנה לפתח צדדים נוספים. וכיוון שאי אפשר ללדת בארבעים השנה האחרונות, הרי שמוטב להקדים את בניית המשפחה, ולאחר מכן להתפתח בצדדים הנוספים תוך קצירת הנחת מהילדים, הנכדים והנינים וכו'.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il