ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

רווקות מאוחרת ;">

דף הבית בית מדרש משפחה חברה ומדינה הבית היהודי נישואין וזוגיות בחירת בן ובת זוג Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

סיון תשס"ח

רווקות מאוחרת


נערך על ידי הרב

מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל טוב

מעשה באלמנה וקבוצת רווקות
שאלה: יש לנו בת מוכשרת ונאה, מצליחה מאוד בעבודתה, אהובה על חברותיה, אבל למרות כל המעלות והמאמצים, היא כבר עברה את גיל השלושים ועדיין רווקה. כפי הנראה השדכנים והשדכניות הרבים שניסו לעזור (חלקם בתשלום גבוה) לא הציעו לה עדיין את האדם המתאים שראוי לרמתה. כיצד מגיעים לשדכנים שיוכלו להבין לליבה, כדי שיציעו לה את האיש המתאים?
תשובה: אינני מכיר את בתכם היקרה ולכן אינני יודע לענות על שאלתכם, אבל אספר לכם סיפור ששמעתי לאחרונה.
במקום עבודה אחד, התקבצה כבדרך מקרה חבורה של למעלה מעשר בנות רווקות. כולן רצו להינשא אבל לא מצאו את בן זוגן. יחד החליפו חוויות, ביררו וחקרו, התייעצו וניתחו את בן הזוג במהלך הפגישות. יחד קיוו ויחד בכו על אכזבות. ולמרות הכל עודדו את עצמן שאסור להתייאש. השנים חלפו, חלקן כבר עברו את גיל השלושים, חלקן התקרבו אליו, והן נותרו רווקות.
והנה אסון, חברה לעבודה, אם לארבעה ילדים, נתאלמנה מבעלה. הן היו מזועזעות, בכו, השתתפו בהלוויה, עזרו לה עם הילדים. ומעת לעת ניחמו את עצמן בחשאי, שאולי מצבן לא כל כך נורא. אולי עדיף להיות רווקה מאשר אלמנה עם ארבעה ילדים.
כעבור כשנה האלמנה התחתנה בזיווג שני עם אלמן ולו שבעה ילדים. הבנות היו המומות, המילים נעתקו מפיהן. מה? כל כך מהר? ואיך הסכימה לקבל בנוסף לארבעה שלה אלמן עם שבעה ילדים? אבל הן התעשתו, כיבדו את החלטתה, וכמובן שהשתתפו בשמחת חתונתה. אחרי הכל היא חברתן. בחתונה מחו דמעות, התרגשו וקצת ריחמו.
והנה פלא, תוך פחות משנתיים רובן המוחלט של הבנות התחתנו, חלקן עם גרושים, חלקן עם אלמנים. אומרים שהן מאושרות.

בת ארבעים 1
פרו ורבו
לא מקרה הוא שהמצווה הראשונה שנזכרה בתורה היא מצוות 'פרו ורבו', שנאמר (בראשית א, כח): "וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלוֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלוֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ". עובדה זו מצביעה על כך שזו המצווה הבסיסית והראשונית שבכל המצוות.
וכל כך גדולה מצווה זו עד שהושוותה למצוות תלמוד תורה (עיין מגילה כז, א, בית שמואל אה"ע א, טו-טז). על ידי שתי מצוות אלו, תלמוד תורה ופרו ורבו, אנו נעשים שותפים עם הקב"ה בהוספת חיים לעולם.

בת שעברה גיל ארבעים

שאלה: מעשה ברווק מבוגר שהכיר בחורה למטרת נישואין, ועוד לפני שנפגשו אמרו לו כי הבחורה בת ארבעים. ועתה, אחר שהחליט להתחתן עימה, התחיל להסתפק אולי לא תוכל ללדת ילדים, ואולי מפני שחובתו לקיים מצוות 'פרו-ורבו' אסור לו להתחתן עימה. האם עליו לבטל את השידוך או לקיימו?
תשובה: במסכת בבא בתרא (קיט, ב) מובאת מימרא על פיה אשה שכבר החלה ללדת בגיל עשרים יכולה להמשיך ללדת גם אחר גיל ארבעים. אבל מי שלא נישאה לפני גיל ארבעים, שוב לא תלד. ורק לצדקניות כבנות צלפחד נעשה נס וילדו.
לפי זה הורה ה'חתם סופר' (ו, מז) לרווק שהתקשר עם רווקה שעברה את גיל הארבעים, ורוצה להיפרד ממנה, שייפרד כדי שיוכל להוליד ילדים, ויפצה אותה על עוגמת הנפש שגרם לה. לעומתו בשו"ת האלף לך שלמה (ט') סבר, שאם כבר התחייב לשאתה לאשה, עדיף שישאנה ולא יפר את דברו. וזאת מפני שאין ודאות שלא תלד, ואין זה נחשב נס גדול שתלד, ולכן אפשר להתפלל שתלד. ועוד העלה אפשרות, שאולי אם הרהרה במחשבות של נישואין, יכולה ללדת גם אחר גיל ארבעים (עיין אוצר הפוסקים א, ה).
למעשה, אין הכרעה, וכל אדם שמסתפק בזה מוטב שיתייעץ עם רב שמכיר אותו היטב. כי מי יודע, אולי אם לא יתחתן עימה לא ימצא אשה אחרת כלבבו.

הקפאת ביציות
מתחילה חשבתי שאולי כיום, לאחר השתכללות הרפואה, גם מי שעברה את גיל הארבעים תוכל ללדת. והנה נתפרסם מחקר מקיף באמריקה, שרק שלושה עד חמישה אחוזים מהנשים שעברו את גיל הארבעים מצליחות להרות. כלומר, המציאות הביולוגית לא נשתנתה מאז ימי התלמוד.
גם מבחינה טכנולוגית עדיין לא נמצא פתרון טכנולוגי להקפאת ביציות. אמנם זרע ניתן להקפיא, ולעיתים יש בכך תועלת רבה (ובתנאי שהדבר יעשה על פי ההלכה). למשל, מי שעומד לפני הקרנות כנגד סרטן שעלולות לפגוע ביכולתו להוליד, על ידי הקפאת זרע, יוכל להוליד מזרעו גם אחר כך.
כפי הנראה, בעז"ה, בשנים הקרובות יימצא פתרון טכנולוגי גם להקפאת ביצית. ואזי בחורה שעוד לא מצאה לעצמה חתן בגיל שלושים וחמש, תוכל להוציא ביציות משחלותיה, וכשתתחתן תוכל להוליד על ידי אותן הביציות.

עצה טובה ממכון "פועה"
התייעצתי עם ראש מכון "פועה", ידידי הרב מנחם בורשטיין שליט"א, אחד מגדולי הרבנים שהתמחו בענייני הלכה ורפואה, במיוחד בתחום הפוריות, והוא ציין כי על ידי ייעוץ נכון, שניתן לקבלו בחינם במכון "פועה", אפשר להגדיל מאוד את הסיכויים להרות אחר גיל ארבעים (וזאת בזכות הטיפולים הרפואיים שנתחדשו בשנים האחרונות).
עוד הוסיף, כי כבר מגיל עשרים ושמונה ישנה ירידה מסוימת בפריון, ומגיל שלושים ושבע לערך מתחילה ירידה משמעותית יותר. לכן, אף שההדרכה הכללית לנשים צעירות שלא נכנסו להריון, שלא יפנו לבדיקות לפני תום שנה מנישואיהן. לנשים שהגיעו לגיל שלושים ושבע ועומדות להנשא, מומלץ שעוד לפני נישואיהן יפנו לייעוץ, כדי להגביר את סיכוייהן ללדת לפני שיהיה מאוחר. עם זאת, גם אחר כך אסור להתייאש לפני ייעוץ, כי עד לגיל חמישים ואחת עוד אפשר לפעמים לעזור. אגב, גם מי שנמצא בעסקי שידוך עם בחורה מבוגרת, יכול לבוא עם הבחורה למכון פועה שבירושלים, ולקבל ייעוץ והערכה על סיכויי הפוריות.

הפריית מבחנה מביצית אחרת
לדעת כמה מגדולי הרבנים, מותר לאשה שכבר אינה יכולה ללדת, לקבל ביצית של אשה אחרת, כדי שתופרה מזרעו של בעלה. לאחר מכן מכניסים את הביצית המופרית לרחמה וכך העובר מתפתח כעובר רגיל ברחמה עד הלידה. באופן זה תוכל ללדת גם הרבה אחרי גיל ארבעים, ולדעת רבים הילד נחשב לילד שלה, למרות שלא נוצר מביצית שלה, אחר שהיא הרתה אותו ברחמה. 2

נישואין מאוחרים 3
"וַיְהִי יִצְחָק בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה בְּקַחְתּוֹ אֶת רִבְקָה... לְאִשָּׁה" (בראשית כה, כ). וקשה, מדוע דחה יצחק אבינו את נישואיו עד לגיל מאוחר כל כך. ועוד יותר קשה, שעל פי חז"ל (רש"י כח, ז) יעקב אבינו הלך לחרן לשאת אשה רק כשהיה בן ששים ושלוש, ועוד התעכב ארבע עשרה שנה בבית מדרשו של עבר, ועוד עבד שבע שנים, כך שלמעשה התחתן בגיל שמונים וארבע. וכי לא ידעו אבותינו הקדושים את דברי חז"ל (קידושין כט, ב): "עד עשרים שנה יושב הקב"ה ומצפה לאדם מתי ישא אשה, כיוון שהגיע לעשרים ולא נשא, אומר: תיפח עצמותיו".
אלא שלבנות משפחה שממנה יצמח עם ישראל זה דבר לא פשוט. לא מדובר בהמשך רציף של מה שהיה עד אז, אלא בהתחלה חדשה. לשם כך נצרכו הכנות רבות, ולכן התעכבו.
גם היום, לאנשים הרגילים - קל להתחתן. הם נשענים על ההכנות של אבותינו הקדושים, ומכוחם הם ממשיכים לבנות את שלשלת משפחות ישראל. לעומתם, יש אנשים מיוחדים, בעלי כשרונות חדשים, שכדי להוציא את כוחותיהם אל הפועל הם נצרכים להרבה הכנות, ולהרבה סיעתא דשמיא.

נחמת עקרים
וזו אחת הסיבות שהיו האמהות עקרות. קל ללדת ילדים רגילים, שאינם נדרשים לחדש דברים משמעותיים מאוד בעולם. אבל, שלאברהם ושרה יוולד בן שיעקד על גבי המזבח, וייסד דרך בעבודת ה', זהו דבר חדש ומהפכני. מחסומים ומעצורים רבים עמדו בדרכם. ורק אחר ששברו את כל המחיצות, בתיקון מידותיהם ובתפילותיהם, נפתחו השערים ונולד להם יצחק. וכן היה עד שנולד יעקב, וכן היה עד שנולד יוסף.
לעיתים המעצורים קשים כל כך, עד שזוג מסוים אינו יכול כלל להוליד. כי לפי עניינם המיוחד, המציאות עדיין לא בשלה לקבלת הילד המיוחד שלהם. בתיקוניהם ותפילותיהם הם משברים כמה מחיצות, ופותחים כמה שערים, ובזכותם, בדור מאוחר יותר, אחרים הבאים מכוחם יצליחו להוריד את הנשמות הללו לעולם.


^ 1. פורסם בתאריך כט תשרי תשס"ג, שבת פרשת 'בראשית'.
^ 2. עיין תחומין ה ותחומין י, במאמרי הגרז"נ גולדברג. ובאנציקלופדיה הלכתית רפואית ח"ב "הפריה חוץ גופית".
^ 3. פורסם בתאריך ג כסלו תשס"ג, בשבת פרשת 'תולדות'.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il