ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

"כָּכֶם כַּגֵּר"

דף הבית בית מדרש משפחה חברה ומדינה ציבור וחברה גרים Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

סיון תשס"ח

"כָּכֶם כַּגֵּר"

עוד על קבלת מצוות כחלק מהליך הגיור



סוכם על ידי תלמידים

מוקדש לעלוי נשמת
מרן הרב שאול ישראלי זצ"ל

בסוף פרשת שלח מדגישה התורה כמה וכמה פעמים כי הגר הוא כאזרח.
הפעם הראשונה היא בהקשר לפרשת נסכים שם מצינו:

"וְכִי יָגוּר אִתְּכֶם גֵּר אוֹ אֲשֶׁר בְּתוֹכְכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם וְעָשָׂה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַיקֹוָק
כַּאֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ כֵּן יַעֲשֶׂה: הַקָּהָל חֻקָּה אַחַת לָכֶם וְלַגֵּר הַגָּר חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם
כָּכֶם כַּגֵּר יִהְיֶה לִפְנֵי יְקֹוָק: תּוֹרָה אַחַת וּמִשְׁפָּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם וְלַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם" (במדבר ט"ו יד-טז).

הפעם השניה בסופה של פרשת שגגת עבודה זרה:
"וְנִסְלַח לְכָל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם כִּי לְכָל הָעָם בִּשְׁגָגָה" (שם כו).

הפעם השלישית בפרשת "מברך ד' ":
"וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בְּיָד רָמָה מִן הָאֶזְרָח וּמִן הַגֵּר אֶת יְקֹוָק הוּא מְגַדֵּף וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמָּהּ" (שם ל).

התורה חוזרת ומדגישה כי אחרי הגרות אין הבדל בין הגר ובין האזרח, בין לענין חיובו בעבודת השם (הקרבת נסכים), בין לעניין כישלונותיו בשוגג (אפילו בענייני עבודה זרה. נוסיף במאמר מוסגר כי הרמב"ן טוען כי עוון זה נפוץ בין הגרים) ובין לעניין עברה במזיד - תהיה חמורה ככל שתהיה - כמו ר"ל גידוף כלפי שמיא. גם כאן אנו רואים כי לאחר הגיור אין כל הווא אמינא כי אם הגר איננו מקפיד על קיום מצוות מתעורר ספק למפרע על עצם הגיור.
ננצל הזדמנות זו ונדגיש שוב מה מקומה ומשמעותה של קבלת המצוות בזמן הגרות.
לית מאן דפליג כי עיקר הגרות = ההצטרפות לעם ישראל, משמעותה הצטרפות לדרך החיים של עם ישראל מימים ימימה, לשמור את "דֶּרֶךְ יְקֹוָק לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט" (בראשית י"ח יט) כדרכו של אברהם אבינו, אביהם של כל הגרים שבכל הדורות. אברהם שהגיע לשיא הן במצוות שבין אדם למקום והן במצוות שבין אדם לחברו. אברהם ששימש מורה דרך גם במצוות לאומיות כמו מלכות (נשיא אלקים) בנין המקדש (בנית הזבח באותו מקום מדויק) ומלחמות כנגד אויבים (ארבעת המלכים). כל הליך גרות שנעצר ב"עמך עמי" ואיננו ממשיך ל"אלקיך אלקי", אף על פי שהוא תופס הלכתית והגר הינו יהודי לכל דבר, הרי הוא לוקה בחסר ואיננו התהליך האידיאלי.
נדגיש כי אין כל חיוב הלכתי שהגר יכיר את כל חלקי התורה ואת כל המצוות טרם גיורו וזה לכל הדעות, לא זו אף זו, לכתחילה אין ללמד מי שאינו יהודי תורה, אף אם הוא בתהליכי גיור, אלא שאחרוני זמנינו התירו זאת כדי לנסות ולהבטיח שהליך הגיור יביא בסופו גם לשמירת מצוות וקיומן המעשי (עיינו שו"ת במראה הבזק ח"א תשובה עה).
אם הגר מתנה את גיורו באי קיום אפילו של מצוה אחת ואפילו מצוה מדרבנן אין לקבלו ויש להפסיק את הליך הגיור. לעומת זאת מי שמצהיר בלב שלם (על פי התרשמות בית הדין) כי הוא מקבל על עצמו את נעם עול המצוות יש לקבלו גם אם עדיין איננו מקפיד לקיימן.
דווקא בפרשת שלח, בה דרשנים מנצלים את דוכנם בדרשותיהם כדי להדגיש (ובצדק) עד כמה חשובה ארץ ישראל וכל חלק ממנה, לעם ישראל בכלל ולדורנו - דור של אתחלתא דגאולה בפרט, נדגיש אנו את מקומו החשוב של קיבוץ הגלויות בהליך זה. אם יש גרים רבים שעדיין אינם חיים "חיים יהודיים" שלמים, הקולר תלוי בצווארי החלקים שומרי המצוות בחברה הישראלית אשר לא פתחו את דלתות בתיהם ואת קירות ליבם לעולים החדשים.
אומנם, רבים רבים מעולים אלה אינם מוגדרים יהודים על פי ההלכה וחייבים לעבור הליך גיור מלא כדי להתקבל חזרה לעם היהודי. רובם הגדול בא ממשפחות יהודיות שהתבוללו כ"ציבור ששגג" כפי שהסביר הרמב"ן (שהוזכר לעיל) באריכות, בדבריו על פסוק כב (עיינו שם).

הבה נסיים בתפילה כי יתקיים בנו הפסוק:
"וְנִסְלַח לְכָל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם כִּי לְכָל הָעָם בִּשְׁגָגָה"



מוקדש לע"נ רבי יעקב בן אברהם ועיישה סבג
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il