ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ל"ג בעומר
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' מאיר ב"ר יחזקאל שרגא ברכפלד
אנו בשבוע שבו חל ל"ג בעומר, בו נהגו ישראל להרבות בשמחה ובעשיית מדורות. על מה ולמה המדורה בל"ג בעומר?
נשאל, מה מאפיין את הימים שבין פסח לשבועות? ניתן ללמוד ממצות ספירת העומר, על הערך המיוחד של ימים אלו. הספירה מכניסה אותנו לאוירה של ציפיה דרוכה לבאות. הספוֹרנו מבאר, שהדבר מאפיין את התקופה החקלאית, תקופת מעבר מהחורף הקפוא אל הקציר ותקופת הקטיף. תקופת מעבר זו, הינה תקופה, שיש בה סכנות רבות לתבואה, שעדיין לא הגיעה זמן קצירתה. שינויי מזג אויר בתקופה זו עלולים לגרום לקלקול התבואה. ספר-החינוך מוצא כאן רמז להתכוננות שלקראת מתן תורה. מחג הפסח אנו יודעים, כי לאחר חמישים יום עומד להיות מאורע מיוחד. ימי הספירה הינם ימים של ציפיה דרוכה, המלוּוה בספירת כל יום ויום. זו תקופה שבין הבחירה הכללית בנו, כעם, בפסח, לבין יצירת מסגרת מעשית ומשמעות רוחנית לברית זו, וכפי שניתן לנו מסיני.
ב. חלומות שהתנפצו
במהלך הדורות, הפכו ימי הספירה לימים, שבחלקם אנו נוהגים מנהגי אבלות ובחלקם ימי שמחה ואור. הימים הללו, בהם אנו מטפחים את חלומותינו ואת ציפיותינו, הביאו ברצף הדורות דברים גדולים, אך גם אכזבות מרות.
המדורה מחזירה אותנו לתקופה מאד מיוחדת, שחווה עם ישראל לאחר חורבן בית שני. תקופה שחורבן ובנין משמשים בה בכריכה אחת. בר כוכבא מורד ברומאים, ומנסה לחזור לירושלים ולבנות בה שוב את בית המקדש. רבי עקיבא - שאת כל עוצמתו התורנית והמנהיגותית משעבד לחיזוק כל בדל של חזון גאולה ותחיה לישראל ולארצו - תומך במהלכו של בר כוכבא. אולם המהלך נכשל. הרמב"ם אומר שבר כוכבא מת בחטאיו, אך אינו מפרט מה היו חטאיו.
ג. מלחמה אינה זמן מתאים לויכוחים
ישנם, התולים את כשלון המרד במגיפה הפוקדת את תלמידי רבי עקיבא, על שלא נהגו כבוד זה בזה. יתכן שמה שהיה פשוט לרבי עקיבא, לא ראה צורך להדגיש לפני תלמידיו, ומתוך רצון "ללכת בגדול", היה בזמן רבי עקיבא מיעוט בדרך ארץ שקדמה לתורה. אולם מכל מקום, ניתן לראות כאן תביעה לאחדות בעת מלחמה ומאבק. תלמידי רבי עקיבא לא נהגו כבוד זה בזה בעת מלחמה. יתכן שהיה זה סביב שאלות, הקשורות לצורת ניהול המאבק ברומאים. עת מלחמה אינו עת לספקות וויכוחים פנימיים. המלחמה היא חומר מצרף ומלכד, חומר המאחד את כל העם כולו להיות אחד.
ד. ודאות הגאולה
על הכשלון במרד בר כוכבא, כתב הרב קוק במכתב לבני עקיבא:
"דווקא מפני שהחזון בשעתו נכשל, ובר כוכבא נפל... בטוחים אנו כי תורת אמת אשר בפה קדוש יבוא תור לה, והתור הולך ובא, ולא תקום פעמים צרה, ולא לחינם לחם ישראל מלחמת קיומו ונצחו עד דור אחרון ועד בכלל".
בדורו של רבי עקיבא לא בשלו התנאים להשלים את מהלך הגאולה, אולם כותב הרב, כי לאחר אלפיים שנות גלות ועיכוב כל כך גדול בגאולה, לאחר דורות רבים של מסירות נפש עילאית, אין ספק כי הגאולה ודאית. הספקות בוודאות הגאולה, נובעות, בדרך כלל, מאי הבנת תהליכי הגאולה. לכל המעיין בדברי הנביאים ובדברי חז"ל, נגלית התאמה מופלאה בין מה שאנו רואים מול עינינו, לבין מה שנכתב לפני אלפי שנים. עובדה זו כשלעצמה, גורמת לחיזוק האמונה בכל דברי נביאינו וחכמינו.
ה. ר' עקיבא מייסד הגאולה בדרך הארוכה - מהפנים אל החוץ
רבי עקיבא, הרואה את תלמידיו נופלים בזה אחר זה במלחמה (שלפי אחת המסורות, נפסקה בל"ג בעומר) - אינו מתיאש. דוקא רבי עקיבא, שנכשל בהבאת הגאולה בדרך קצרה, הוא יוצר את התשתית לעתיד לבוא, לגאולה שתבוא בדרך הארוכה. כל התעסקות בסדרי הגאולה בפועל - שמטבע הדברים מכרחת את המתעסק בה, לעסוק גם בפעולות חיצוניות מגושמות – הנה, כאשר חסר ההכשר הפנימי לכך, עלול הדבר לגרום לנפילה גדולה באומה. על כן מוכרחת היא הגאולה הגשמית, להיות הולכת שלובת זרוע עם הגאולה הרוחנית, עם ההתעסקות הליבית, הפנים-פנימית, ממקור האור והתורה.
לשם כך, בוחר רבי עקיבא ארבעה מתלמידיו, בעלי כשרון פנימי, שהם יחלו את התיקון הגדול. רבי שמעון בר יוחאי הוא גדול תלמידיו, שכל עניינו הוא פנימיות התורה. מעשה בריחתו למערה, הוא ביטוי לזניחת כל התיקונים החיצוניים, החומריים, "שמחוץ למערה", והתמסרות מוחלטת לתיקון המערה פנימה.
רק לאחר שתם שִכלול כל ההשגות של אורות פנימיים ונסתרים שבתורה, יוצא רבי שמעון בר יוחאי מהמערה, ומתחיל לגלות מקצת מן האורות הפנימיים שבתורה.
ל"ג בעומר מבטא את היום, שבו תורתו של רבי שמעון בר יוחאי מתחילה להתפשט בעולם. לפי חלק מן הדעות, זהו יום היציאה מן המערה, ולפי דעות אחרות זהו יום פטירתו, שמיום זה ואילך ניתנה רשות לגלות את תורתו של רבי שמעון בר יוחאי.
ו. שמַח בתורתו ונתעצב במיתתו
השבר שידע רבי עקיבא במרד בר כוכבא, הוא זה שהוליד את האורות הפנימיים, שהחלו להתגלות דרך תלמידו המיוחד. המדרש מתאר במשפט אחד כל מסכת חייו המופלאה של רבי עקיבא:
"אמר ריש לקיש מאי דכתיב זה ספר תולדות אדם מלמד שהראה לו הקב"ה לאדם הראשון דור דור ודורשיו וכו' כיון שהגיע לדורו של רבי עקיבא שמח בתורתו ונתעצב במיתתו".
היכולת והכוח לשמוח בתורתו, יכולים לבוא רק במיצוי העצב שבמיתתו. מיתתו היא שגרמה את הופעת התורה הפנימית.
כך הוא מהלך כל הגלות הארוכה, בה זונח עם ישראל על כורחו את ההתעסקות הלאומית בהופעה הנגלית, וכל זאת כדי ליהפך ברבות הימים לעם שכל כולו עַם-הפְנים - פנימה, אל הלב הטוב.
בימי ספירת העומר שהם ימי צפייה לגאולה שלמה, אנו נזכרים בכל האכזבות, בכל המיתות והגזירות שליוו אותנו בגלות. אולם דווקא הקשיים הללו, הם אלו שיולידו תורה גדולה ושמחה.
ז. המשימה, לבנות את החוץ לאור הכח הפנימי
לאחר אלפיים שנות גלות, מעיד ספר הזוהר על עם ישראל שכבר הזדכך וב"ה, הוא "טב מלגאו" - טוב מבפנים. ושוב, כימי עולם וכשנים קדמוניות, אנו נקראים להשלים את המשימה הלאומית, ולתקן בעם ישראל לא רק את הפנים, אלא גם את ה"חוץ" . המשימה העומדת לפנינו עתה, היא לשקם את כל הכוחות החיצוניים, שיעמדו כראוי, ואיך יעמדו הכן? על ידי שייבנו לאור כוחנו הסגולי הפנימי.
במבט שיטחי, מרוב עיסוק בבניית הכוחות החיצוניים, יש שאנו תוהים: והיכן הוא התוכן? היכן הנקודה היהודית הפנימית? מה יהא על העיקר? אך אנו מאמינים שכל זה קיים. משימתנו, משימת קודש, היא לגלות ולחשוף אותו פְנים, אותו תוכן נשמתי - אמנם לא על ידי כפייה חיצונית, אלא דווקא מתוך חירות גדולה, תוך כדי עיסוק גם בכוחותינו הנגלים והפשוטים.
ח. ההיעדר קודם להויה
לאחר יובל שנים, בהם בנה עם ישראל מסגרות לאומיות נפלאות בתחומים רבים, בא תור התביעה הפנימית, היוצאת מיראי ה', בתור תחושה נאמנה, כי עתה, סוף סוף, הגיע הזמן לגלות, אשר כל המפעל הגדול שהתרקם כאן - הוא ביטוי לתוכן גדול. בשנה זו, שנת תשס"א, הולך ומתברר, כי ללא גילוי הסוד הלאומי שלנו, אין בנו כוחות אפילו לשמירת הקיים. המצב אינו יכול להשאר בקפאונו, ובודאי זהו מעצת ה' העליונה, ההולכת ורוקמת את אור הגאולה, ותובעת מאתנו לטפס מדרגה נוספת בסולם הגאולה.
המהר"ל בספרו נצח-ישראל מסביר, שדרך הופעתם של דברים גדולים כך היא, באופן שההיעדר קודם להויה. כך גם, לפני גאולת עם ישראל, יהיה מצב של היעדר גדול. הסיבה לכך, "כי הדבר שיש בו הויה לא יתהוה כמו הביצה והיא שלמה" (שם פרק כ"ו). כל עוד המציאות סבירה ונסבלת, לא נדחפים לחפש דברים חדשים. טבע הבריות להסתדר עם הקיים. רק כשנמצאים בפני קשיים התובעים פתרון, נדחפים למחשבות יצירתיות.
אנו מקוים שהשואה האיומה שקדמה ללידת המדינה, הוציאה אותנו ידי חובת "ההיעדר הקודם להויה". אולם לצערנו, גם בעת הזאת, לפרקים, אנו נפגשים דרך פיגועים וקורבנות ציבור, בסילוק חיים, הדוחף אותנו ביתר עוז להיולד מחדש. מתוך הצער על סילוק נשמות קדושות, אנו מבשילים למהפך שצריך לבוא. אנו מתפללים לקב"ה, שנזכה בימים אלו לחשוף את כוחותינו הפנימיים ושמחתנו בתורה, לאו דוקא מתוך פגישה בצער המיתה, אלא מתוך פגישה בתורה ואמונה, מתוך זרימת חיים ובנין. שמחה בתורה מתוך שמחת חיים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.















