ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מבט על התקופה
- התמודדויות וחבלי משיח
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רבקה בת צילה
מוות הוא כמעט תמיד אורח לא רצוי ובוודאי לא נוח ברוב המקרים. המציאות הזאת שכולנו בני תמותה רודפת אותנו כל חיינו. האתגר שעומד בפנינו הוא לא להניח למציאות הזאת להשפיע על חיינו במידה כזאת שנעסוק רק בה עד שתגרום לנו לדיכאון, לחרדה ולשיתוק.
התורה, באמירה המפורסמת שלה, מצווה אותנו לבחור תמיד בחיים. באמירה הזאת התורה מתכוונת לכך שלמרות כל המהלומות, האובדנים והאסונות שהם חלק בלתי נפרד מהקיום האנושי, אנחנו חייבים תמיד לבחור בחיים כדי לממש את תכליתנו עלי אדמות. להתאושש, לשאת עיניים לעתיד במקום אל העבר, לא לשקוע במה שהיה יכול להיות אלה במה שעוד יכול לקרות - אלה מרכיבים מרכזיים בקיום שלנו כפרטים וכאומה. תכלית כל הלימוד והמסורת ביהדות היא להתמודד עם עובדת היותנו בני תמותה ובכל זאת לחיות את החיים במלואם בצורה יצרנית ורוחנית.
ביהדות, האמונה בחיי הנצח של הנשמה ממתנת את המציאות של המוות. על אף שאין שום אזכור ברור ומוגדר של הרעיון בתורה עצמה, חכמי התלמוד מצאו הוכחות ותימוכין רבים לרעיון בבחינה מדוקדקת של מילות התורה ושל מיקומן בטקסט.
התלמוד רואה בקיומנו בעולם הזה קיום זמני בלבד, מטבע הדברים, אך גם מאמין שאחרי מות הגוף ממתינים לנו בשמים הנצח והמשפט. הביטוי שמשמש בתלמוד לתיאור המעבר מהקיום הגשמי כאן לממלכת הנצח של הנשמה הוא "לפשוט צורה וללבוש צורה אחרת". יש אמנם בתלמוד ובספרות הרבנית אינספור מטאפורות שמתייחסות לצורת הקיום האחרת הזאת, אך אין תיאור מוגדר ומוסכם של עולם הנצח, להוציא את העובדה שהוא רוחני בלבד ונוגע לחיבור של הנשמה עם בוראה. אף-על-פי-כן, עצם האמונה בנצחיות הנשמה הוא אחד הרעיונות הגדולים של היהדות ואחת הנחמות הגדולות בחיים. המוות איננו חור שחור שבולע הכול.
החיים הם ההזדמנות שלנו לזכות בחיי אלמוות, בחיי נצח. הרעיון הזה מעניק לחיים תכלית גדולה יותר מרווח גשמי והנאה גופנית בלבד. הוא מעניק להתנהגות שלנו כאן, בעולם הזה, חשיבות קוסמית וערך נצחי. בדרך זו החיים החולפים הופכים לחשובים שבעתיים, שכן להתנהגות שלנו כאן יש השלכות שהן מעבר לחלל ולזמן של העולם הזה ושל תהפוכותיו.
כולנו מתפללים ומקווים לשנים ארוכות ובריאות. אריכות ימים היא ערך יחסי. שלמה המלך מדבר בקהלת על "שנים אשר תאמר אין לי חפץ בם". הוא גם אומר שאריכות ימים היא לא תמיד ערך מוחלט - "ואילו חיה אלף שנים"... אין הרבה רווח באריכות ימים כזאת. ראוי לציין כאן ששלמה המלך עצמו, לפי המסורת היהודית, חי רק 52 שנים.
השאיפה לאלמוות נמצאת עמוק בכולנו. כולנו רוצים שהדורות הבאים לא ישכחו אותנו. הרדיפה אחרי תהילה וכבוד בעולם הזה היא במהותה, במידה רבה, רדיפה אחרי אלמוות וזיכרון של דורות הבאים. אנדרטאות ואתרי קבורה הם אחד הביטויים לרצון להיזכר גם כשלא נהיה כאן. אבל גם כאן התורה מזהירה אותנו שלא לפנות אל המתים. התורה נטועה עמוק בחיים, בכאן ובעכשיו, בבעיות ובאתגרים האינסופיים של החיים, בהישגים ובמאבקים. היא לא משאירה לנו מקום לדכדוך ודיכאון. את האלקים יש לעבוד בשמחה ובכוונה.
המציאות של הקיום האנושי מוכרת לנו ומקיפה אותנו תמיד, אך אסור לנו להרהר בה בלי הרף, שכן אז לא נתקדם בחיים ולא נמצא בהם השראה. עלינו לזכור תמיד: "ובחרת בחיים".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
