ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- במדבר
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג דב ליאור
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
והנה פלא - מספר האנשים שמוזכר במפקד שנערך בחודש ניסן בפרשת במדבר זהה למספר האנשים המוזכרים במניין שבנדבת המשכן בפרשת פקודי, שנערך למחרת יום כיפור, ותמה על כך רש"י (בפרשת כי תשא): איך יתכן שבמשך כחצי שנה שבין יום כיפור לניסן לא נוספו עוד בנים? עונה רש"י: מנו לפי מניין שנות עולם, ולא לפי יום הולדתו הפרטי של האדם, וכיוון ששני המניינים היו באותו שנתון, לפיכך מניין האנשים היה שווה.
לעומתו, הנצי"ב מביא גישה שונה ומעניינת כתשובה לשאלה זו - ודאי נוספו אנשים ממניין למניין, אולם המניין נקבע לפי המספר הדרוש להשראת שכינה בפומבי במדבר, כפי מה ששיערה ההשגחה העליונה, ולכן שני המניינים היו שווים כי לא היו זקוקים ליותר יוצאי צבא להשראת השכינה.
תשובת הנצי"ב מובילה אותנו לרעיון עמוק, שמהווה תשובה לשאלה מהותית נוספת, שעומדת ביסוד פרשת במדבר - לשם מה התורה מקדישה פרשה שלמה למפקד השבטים ולאופן החניה לדגלים, הרי כל הפרטים הללו הם ציווי לשעה ולא לדורות, והדבר עומד בסתירה לכלל הידוע (רמב"ם בהקדמה לספר המצוות) שמצוה שאינה נוהגת לדורות לא נמנית במניין המצוות?
אלא שכאן אנו רואים את גודל מעלתם של בני ישראל במדבר. דור המדבר היה דור דעה, דור שקיבל את התורה והנחיל לנו את יסודות האמונה. דור זה הטביע בנו את התכונות המיוחדות של עם ישראל, כל מי שאבותיו עמדו על הר סיני יש לו תכונות שעוברות בירושה מדור דור. לכן מאריכה התורה בביאור מעשי דור המדבר, מפני שאופן חנייתם מסביב למשכן אשר השכינה שורה עליו, רומם לדורות את כלל ישראל והטביע בנפשם פנימה את הערגה הנפשית וההשתוקקות לכל דבר שבקדושה ולקירבה לאבינו שבשמים. מעשיהם של דור המדבר לא הצטמצמו רק לדורם, הם הטביעו את חותמם על מהלך ההיסטוריה והדורות הבאים. זו גם הסיבה, שהמעידות שלהם, כגון חטא העגל וחטא המרגלים השפיעו על הדורות הבאים, מפני שככל שהאדם גדול יותר גם המעידה שלו עמוקה יותר ורישומה ניכר לטווח ארוך.
גם אנו נמצאים באתחלתא דגאולה, וככל התחלה יש לה השפעה לטווח ארוך. לכן זו תקופה חשובה, שבה אם נצליח לחזק את התשתיות הרוחניות בכל תחומי חיינו הציבוריים ולחזק את צביונה של המדינה כמדינה יהודית, ממילא זה יניב פירות גם לדורות הבאים. הבה אחים נוסיף קדושה, כל אחד ואחד מאתנו יקפיד על קדושת החיים הפרטיים שלו, ובהצטרפות כל הפרטים תתחזק הקדושה הכללית, עד שנזכה שכל העדה יהיו כולם קדושים ובתוכם ה' אלוקי ישראל.
הרה"ג דוב ליאור
לשעבר אב"ד ורב הישוב קרית - ארבע.
נשיא ישיבת "בית אורות"
חידושים בגניקולוגיה והלכה תשע"ב הגדרת פיקוח נפש ברפואת נשים
מתוך הקלטת השידור החי, כנס מכון פוע"ה תשע"ב
האם מותר לפנות למקובלים?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
עבודה שאין לה סוף
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
הלכות שטיפת כלים בשבת
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
מהות ספר ויקרא ופרשת זכור
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
הזיכרון המשותף לראש השנה ושבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
