ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- נשא
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג דב ליאור
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
בסיום תקופת הנזירות מביא הנזיר קרבן חטאת. ויש בכך תמיהה גדולה - הרי הנזיר לא חטא? אחד התירוצים הוא שהתורה חייבה קרבן למי שמסיים את תקופת נזירותו, מפני שהנזיר הגיע למדרגות גבוהות וקדושות, ובסיום תקופת הנזירות הוא אמור לחזור ולרדת לחיי החומר, וזה נחשב לו כחטא ולכן הוא זקוק לקרבן.
בדרך כלל, האדם נודר נזירות מפני שהוא זקוק לבלם שימנע את הידרדרותו לענייני העולם הזה, והנזירות מחשקת אותו, כפי שחז"ל דרשו (סוטה ב.) "למה נסמכה פרשת נזיר לפרשת סוטה שכל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין", שעלול להביאו לירידה בתחום הצניעות וקדושת ישראל.
בדורות הקודמים - יין, תספורת וכדומה ייצגו את הרדיפה אחר מותרות החיים, שעלולים לגרום לאדם לאבד את מעלתו הרוחנית הגבוהה. בדורנו ישנם מותרות ואמצעים רבים אחרים שעלולים לגרום לאדם לאבד את מעלתו - התופעות השליליות של התרבות המערבית הן בתחום הצניעות והן בתחום המוסר שבין האדם לחברו, שחודרים לבתינו באמצעות כלי התקשורת האלקטרוניים, העיתונות והספרות ששוטפים את מוחם של הצופים והקוראים בהם.
כל מי שאיכפת לו על חינוך בניו ובנותיו יעשה כל מאמץ למנוע מהם את הצפייה בטלוויזיה, המשדרת בדרך כלל נושאים שאינם תואמים כלל את המוסר והצניעות של תורת ישראל, ובנוסף - למנוע מהנוער לקרוא בעיתונים לא צנועים. חוסר הקפדה בתחומים אלו, סופו שיגרום לכך שהנוער ייגרר אחרי משקאות חריפים וסמים. (כמובן - סמים רק לבעלי אמצעים, שהרי אמרו חז"ל - "פיטום הקטורת מעשרת"..). כך הנוער עלול חלילה להידרדר למקומות שליליים. לפיכך, שומה על ההורים להקפיד על ילדיהם בגיל הרך, שלא לצפות בתופעות שליליות, שפוגעות בנפש הילד והורסות את התום והקדושה של נשמתו הטהורה.
במקום תרבות פנאי קלוקלת זו, עלינו לתת תחליף תורני לילדים, בדמותם של שיעורי תורה ומוסר לבנים ולבנות, וטיפוח מפגשי לימוד של הורים וילדים. יהי רצון שמתוך פרשתנו נפנים את המסר החשוב הזה, ונזכה לראות דור ישרים בנים ובנות ההולכים בדרך האמת של תורתנו הקדושה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים חובת לימוד התורה לגברים
שני חלקים במצוות תלמוד תורה | האחד לדעת את הוראת התורה להדרכת החיים | בחלק זה גברים ונשים חייבים כאחד | החלק השני הוא להקיף את התורה כולה, בין מצוות שקשורות לחייו של הלומד ובין שאינן קשורות, ולהמשיך לעיין ולדקדק בתורה | בחלק זה גברים חייבים בלבד | ליסודות התורה יש גבול, ואותם נצטוו ההורים ללמד את הבנים, ואותם חייבים כל הגברים לדעת | הספרות התורנית העומדת לפנינו מרובה פי אלף ויותר מהספרות שהייתה בתקופת הראשונים | האתגר להקיף את כל יסודות התורה נעשה קשה יותר ויותר

בראשית פרשת בראשית – ארבעה נהרות
מדוע בתיאור תשתית העולם מתארת התורה את ארבע הנהרות ורומזת גם לגלויות? מהו אותו עדן ומי הוא הנהר ועל איזה גן מדובר?

ליל הושענא רבא תשפ"ז ״אנא ה׳ הושיעה נא״: גאולה וישועה בחג הסוכות
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. הרב שלמה יוסף וייצן, ר״מ בישיבת בית אל ורב היישוב פסגות, פותח ב״חזקה״ של שלוש שנים שבהן הקדוש ברוך הוא מחבק את עם ישראל דווקא בימי סוכות: לפני שנתיים סינוואר, בשנה שעברה חזרת השבויים בליל הושענא רבה, והשנה — הצלת המטוס יום קודם. בכולן התקיים גם ״אנא ה׳ הושיעה נא״ וגם ״אנא ה׳ הצליחה נא״, ובכולן ברור שלא תכנון אנושי הוביל לישועה. משם לשיעור ארוך ועשיר על ההבדל בין גאולה לישועה: למה הסוכה היא דירת עראי ומה מלמד הנצי״ב על ״ויהי בשלם סוכו״, ניסן מול תשרי, ראש השנה של יראה ויום כיפור של חיבוק, דברי הרב קוק בעולת ראי״ה והמהר״ל על שלושת הרגלים — והחלוקה של ההלל לשני חלקיו. ובסוף, תפילה לשנה שבה הקדוש ברוך הוא גם ישלים את תהליכי הגאולה וגם יפתיע אותנו בישועות.

ליל הושענא רבא תשפ"ז קדושת הסוכה, מצוות השמחה ומיתוק הדינים
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. ראש ישיבת בית אל, הרב זלמן ברוך מלמד, בשיעור לליל הושענא רבה (השידור נכנס כשהרב כבר באמצע דבריו). הוא עוסק בקדושת עצי הסוכה — מה הדין כשהסוכה גדולה מהשיעור, האם מותר להריח הדס שבסכך או להישען על הדופן, ולמה לפי הרשב״א אי אפשר להתנות על הקדושה הזאת — ובשאלה מה קורה כשיושבים בסוכה בלי לכוון ״זכר לענני הכבוד״. משם למצוות השמחה בחג: קורבן השמחה, ״ושמחת בחגך״ לפי הרמב״ם, ושמחת בית השואבה. ובסוף, מה שהסוכות והערבות עושים בהושענא רבה — ממתיקים את הדין: משל לאבן גדולה שנגזרה, ובמקום לזרוק אותה בבת אחת מפוררים אותה לחצץ. ובתשובה מאהבה, אפילו חותכים ממנה אבנים יפות לבנייה.

ליל הושענא רבא תשפ"ז לולב ״חד הוצא״ ואחדות עם ישראל: כבוד, חיבה, דעת וחיים
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. הרב עידו יעקבי, ר״מ בישיבת בית אל, פותח בסוגיה של פסולי הלולב: התיומת שנחלקה או נסדקה, ולולב ״חד הוצא״ — שגדל יפה משני הצדדים, ובכל זאת הגמרא קוראת לו ״בעל מום״ ופוסלת אותו כל שבעת הימים. מה החיסרון בלולב שנראה כל כך מושלם? בעקבות הרב קוק באורות התשובה: התיומת היא נקודת החיבור, ובלי ״האגד הרוחני״ של כל הדעות ודרכי החיים — אין קיום לאומה. ובהמשך, איך מתאחדים גם עם מי שחושב מחשבות מרגיזות ושגויות, בלי לוותר על האמת: ארבע המדרגות שמונה הרב קוק — כבוד, חיבה, דעת וחיים. ומשל: ילד שמשתולל, עד שמגלים של מי הוא הבן. ״הם בנים של ריבונו של עולם.״

ליל הושענא רבא תשפ"ז ״שמע ישראל״ ו״ברוך שם״: כל הכוחות אל מטרה אחת
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. השר בצלאל סמוטריץ׳, בוגר ישיבת בית אל, חוזר לישיבה שבה גדל — ״האדם הוא תבנית נוף מולדתו, וזה נוף מולדתי״. הוא פותח בהודיה על הנס של המטוס שהיה עשרות שניות מהתרסקות יום קודם, ובאזהרה מלהתרגל לניסים: זה עניינו של חג הסוכות, שהמהר״ל קרא לו ״הוד״ — מלשון הודיה. ובעיקר, דבר תורה על יעקב אבינו שביקש לגלות לבניו את הקץ ונסתלקה ממנו השכינה. הבנים עונים ״שמע ישראל ה׳ אלוקינו ה׳ אחד״ — כל הכוחות, הכישרונות והתפקידים של השבטים, גם כשיש ביניהם מתחים, מכוונים למטרה אחת; ויעקב עונה ״ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד״ — השפע שיורד מלמעלה למטה. כמו תזמורת שבהתחלה כל כלי מתאמן לבד, עד שיוצאת מוזיקה אחת.

מאמרים נוספים בארץ אגדה יעדי הגיוס של שלמה
לשיטת התנא שלמה המלך רמז בשיר השירים שחמש שישיות מהצבור צריכים להתגייס ולשלב ספרא וסייפא, ואילו ששית מהצבור צריכה להישאר בבית המדרש. האמורא שמואל חלק על כך, אך הרמב"ם פסק כשיטת התנא
















