ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג דב ליאור
- משפחה חברה ומדינה
- גאולה ונבואה
- דרכי הגאולה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל טוב
מהן אותן פורענויות?
מבאר הרמב"ן - הפורענות הראשונה היא "וייסעו מהר ה'". ישראל נסעו מהר סיני בשמחה, כתינוק הבורח מבית הספר, מפני שהם חששו שמא יקבלו שם עוד מצוות. כשציבור שמח שהוא נעתק מהר ה' זהו הגורם למעידה הקשה הבאה והפורענות הבאה בעקבותיה - "ויהי העם כמתאוננים", חטא המתאוננים. ומיד אחר כך הפורענות השלישית - האספסוף התאוו תאווה לבשר. ללמדך, שכל ירידה רוחנית גוררת אחריה ירידה נוספת, ואם לא עומדים על המשמר עלולים להידרדר, חלילה, עד הדיוטא התחתונה.
נשאלת השאלה - מדוע התורה בחרה דווקא ב'נונין' מכל הסימנים האפשריים כדי ללמדנו שעלינו לעצור את ההתדרדרות הרוחנית שמובילה לשרשרת פורענויות?
את התשובה לשאלה זו ואת הרעיון הנשגב העומד מאחוריה נלמד מהתבוננות במקום אחר המבאר לנו את אשר גלום באות 'נון'. חז"ל אמרו בתלמוד (ברכות ד') שהאות 'נון' לא מופיעה במזמור 'אשרי יושבי ביתך', שסדור כולו לפי "אלף בית", משום שיש בה מפלתן של שונאי ישראל (בלשון סגי נהור), כפי שהכתוב אומר "נ פלה לא תוסיף קום בתולת ישראל". אולםכולנו מאמינים שנפילתם של ישראל היא תופעה זמנית וחולפת, שהרי הובטחנו על הגאולה העתידית והיא מוכרחה לבוא ולהיגלות בקרוב. לפיכך נכתבה כאן האות 'נון' הפוכה, לרמוז שכל המצב הנוכחי של שרשרת נפילות ופורענויות הוא מצב לא נורמאלי שבוודאי לא יימשך . וכפי שהמהר"ל כותב בספרו נצח ישראל שכל תופעה לא נורמאלית בהכרח תעלם, וכיוון שברור שהגלות וההתדרדרות הרוחנית של ישראל זה מצב לא נורמאלי, הרי שמחויב הדבר שגאולת ישראל תופיע. זו הסיבה, שהנפילה והעמידה מרומזות באות 'נון' הפוכה.
לימינו אנו למדים מכך שגם המצב הקשה בו אנו שרויים הוא מצב רגעי וחולף, שנובע מהחולשה הפוקדת חלק ניכר מבני עמנו. אולם סמוכים ובטוחים אנו, שעמנו יתעורר לתשובה ו"עת צרה היא ליעקב וממנה ייוושע". המצב הלא נורמאלי יעורר את החשיבה היהודית, ובני עמנו יבינו שאין לנו על מי להישען רק על אבינו שבשמים. אם תהיה אתערותא דלתתא ממילא תהיה גם אתערותא דלעילא, והשם אלוקי מערכות ישראל ישפיל את כל אויבינו עד שנזכה לראות בהגלות ישועת השם על עמו ועל נחלתו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












