^ 1. בתוספתא סוכה ד, א מוצג העניין כך: "בראשונה כשהיו רואין שמחת בית השואבה היו אנשים רואין מבפנים ונשים רואות מבחוץ. וכשראו בית דין שהן באין לידי קלות ראש, עשו שלוש גזוזטראות בעזרה, כנגד שלוש שלוש רוחות, ששם נשים יושבות ורואות בשמחת בית השואבה, ולא היו מעורבין". לפי התוספתא היו בתקנה שני שלבים בלבד, והשלב הראשון שמופיע במשנה אינו מוזכר בתוספתא. ראה בדקדוקי סופרים לסוכה נא ע"ב.
^ 2. כך גם כתב בפירוש המשנה לסוכה שם, ובפירוש המשנה למידות שם.
^ 3. שיירי כנסת הגדולה לאו"ח, לשונות הרמב"ם, סוף הלכות לולב; הרב יעקב עטלינגר, ערוך לנר לסוכה נא ע"ב, ד"ה במתניתין; הראי"ה קוק, שו"ת אורח משפט, עמ' מו–מז.
^ 4. ראה במהרש"א, חידושי אגדות לסוכה נא ע"ב.
^ 5. כך גם פירש המאירי סוכה נא ע"א.
^ 6. כך גם מפרש רש"י במגילה ה ע"א, ד"ה הקהל. מדברי רש"י והרמב"ם הללו מובן שמעמד הקהל התקיים במוצאי יום טוב. ראה בעניין זה: הרב ישראל אריאל, "הקהל במקדש ובירושלים", ספר הקהל, עמ' 405–407; דוד הנשקה, "אימתי הוא זמנו של הקהל?", ספר הקהל, עמ' 435–462.
^ 7. ערוך לנר לסוכה נא ע"ב, ד"ה ומתקנין.
^ 8. בעניין זה ראה עוד: אלחנן אייבשיץ, "גזוזטרא לשמחת בית השואבה ושאר מבנים שבעזרת נשים", סיני, קד (תשמ"ט), עמ' א–ט; יוסף תבורי, מועדי ישראל בתקופת המשנה והתלמוד, עמ' 196.
^ 9 . ראה עוד: הרב מיכל זלמן שורקין, "בענין תיקון גדול", הררי קדם, חלק ב, עמ' שלג-שלד.
^ 10. כך פירשו את הרמב"ם שיירי כנסת הגדולה והראי"ה קוק (לעיל הע' 3).
^ 11. הרב משה פיינשטין, "דחיית הקהל משבת משום איסור תקיעה בחצוצרות ובנית הבימה", שו"ת אגרות משה, יו"ד, ד, סימן סה, סעיף יא, כותב דברים דומים, ולפיו האיסור מדאורייתא הוא משער ניקנור ולפנים, ומדרבנן בכל הר הבית. הראב"ד לא השיג בהלכות בית הבחירה מהבימה של מלך בהקהל. הרמב"ם בהלכות חגיגה ג, ד כותב שהקהל היה בעזרת נשים, ושם אין הראב"ד משיג עליו, ומשמע שסובר כמותו. יחד עם זאת, הראב"ד שם בהלכה ז חולק על הרמב"ם, הסובר שמעמד הקהל נדחה אם הוא חל בשבת, מפני התקיעות. הראב"ד מעדיף את הנימוק השני שהובא בירושלמי במגילה א, ה, שלא לדחוק את העזרה. אולי נובע הדבר מכך שהראב"ד סובר כשיטת רבינו חננאל בסוכה נא ע"א, שמעמד הקהל היה בעזרת ישראל, על אף שאין מקור מפורש לכך שזו דעתו.
^ 12. בדרך זו ניתן לפרש גם את כוונתו של הרא"ש בפרושו למידות ב, ה.
^ 13. הרב משה פיינשטין, "דחיית הקהל משבת משום איסור תקיעה בחצוצרות ובנית הבימה", שו"ת אגרות משה, יורה דעה ד סימן סה, דן באריכות בסוגיה זו, ולקמן נעיר עוד מתשובתו. בתחילה דן בשאלה, הלא אין שבות במקדש ומותר לתקוע בחצוצרות בשבת? ומיישב (שם סעיפים: א-ח): שבמקדש עצמו אין שבות, אך כאן תקעו בירושלים, ושם יש איסור שבות. אף אם נאמר שלצורך מקדש מותר גם בירושלים לתקוע, כאן זהו צורך המלך לא המקדש. אפשרויות נוספות לומר שמאחר ואין חייבים לקים את המעמד דוקא במוצאי יום ראשון, אין סיבה להתיר לתקוע בחצוצרות. יתכן ולפי הרמב"ם יש למוד מפרשת החצוצרות של משה שהקהילו את העם בחצוצרות.
^ 14. הרב משה פיינשטיין (לעיל הע' 13), סעיף ז, מסביר שהאמוראים בירושלמי מסכימים זה עם זה, והרמב"ם אף הוא סובר כך, ונקט כדעה הראשונה.
^ 15. השלמה לשיטת הראב"ד, ראה במאמר: "הסוכה בבית המקדש והישיבה בה".
^ 16. כך מסבירים מחלוקות אילו גם: הרב אליהו דוד רבינוביץ' תאומים (האדר"ת), "זכר למקדש – מצות הקהל", ספר הקהל, עמ' 540; הרב צבי יהודה קוק, "לבירור הגדרת מצות הקהל", לנתיבות ישראל, ב, עמ' ק–קג. הרצ"י קוק תולה את המחלוקת בירושלמי בשאלה, אם מצוות הקהל מוטלת על הציבור (ולכן יש צורך בהקהלה בחצוצרות) או על המלך (ולכן הבימה היא חלק מהתיקונים שנעשים לקראת קריאתו של המלך).
^ 17. על שמחת בית השואבה כשחזור שנתי של חנוכת המקדש, ראה: הרב יעקב נגן (גנק), "שמחת בית השואבה: חגיגת המקדש וחנוכתו השנתית", נטועים, ז (תש"ס), עמ' 75–94.
^ 18. הריטב"א שם מוסיף: "שכן כתוב: 'ויתקעו העם בשופרות וימליכו את שאול עליהם למלך', ומלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא".
^ 19. תנחומא נשא, כד.
^ 20. תנחומא בהעלותך, ט.