ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- כי תשא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רוני בת טובה
בתחילה, שמחתי על הזכות הגדולה להידבק במידותיו של הקב"ה, המברך את עמו ישראל. אולם, משהתארכו המכירות, נחמץ ליבי בקרבי. מחשבה מצערת ניקרה בראשי – 'כל ישראל שופכים בשעה קדושה זו את שיחם הטהור לפני ה', ואתה מתעסק בכסף'. הכל נראה רדוד ונמוך.
אולם, לפתע צפה ועלתה לה מחשבה אחרת, השופכת על הסיטואציה אור אחר – הרי נמצאים כאן יהודים רבים, שבאים רק פעם בשנה לבית הכנסת. בביקור קדוש ומיוחד זה, וודאי שואפים הם להידבק בבורא. ובכל זאת, הדבר הראשון שברצונם לעשות הוא – לתרום כסף. מדוע הם נדבקים בה' דווקא דרך מצוות הצדקה?
דומה, שהטעם לכך הוא ש... בכל השנה הם עוסקים בכסף. זהו התחום החזק שלהם. כעת, בבואם לבית הכנסת הם משתוקקים לתת לה' את הטוב ביותר, ולפיכך הם נותנים לו מהתחום בו הם חזקים... כסף.
בצדקה כזו, יש מימד הדומה לקרבן בבית המקדש. המתפלל, נדבק בה' דרך הרבדים הרוחניים הגבוהים שלו, המחשבה והדיבור. מעלתו של מקריב הקרבן גדולה ממעלת המתפלל, בכך שהוא מקריב לפני ה' גם את בעלי החיים והצמחים, כלומר – את החלקים החומריים של העולם. כמה גדולה היא מעלת הצדקה של יהודים קדושים אלו.
תובנה זו קשורה בקשר הדוק הן לפרשתנו והן לתקופת השנה. "כי תשא את ראש בני ישראל, ונתנו איש כופר נפשו... ולא יהיה בהם נגף בפקוד אותם". מפסוק זה אנו לומדים את האיסור לספור את בני ישראל. ספירתם של ישראל מביאה, חלילה, לנגף כפי שאירע בימי דוד. התיקון השלם לכך הוא במצוות הצדקה, שיתנו מחציות שקלים ואותם יספרו. (אפשר לספור גם חפצים אחרים, ואכן שאול ספר את ישראל על פי טלאים, אך הפיתרון המוצע בתורה הוא בצדקה).
הספירה גורמת למגיפה, מפני שמי שסופר אנשים מתעלם מהמהות הרוחנית שלהם. נשמתו של כל אדם היא ייחודית, ולא שייך לסופרה עם נשמות נוספות. נמצא שהסופר אנשים מתייחס רק לגופם ומתעלם מנשמתם. לפיכך, הספירה גורמת למגיפה, שבה נשמתו של האדם נפרדת ממנו, חלילה, ורק גופו נשאר בעולמינו. התיקון לכך במצוות הצדקה, שבה כאמור אנו לוקחים את החפץ החומרי (המקביל לגוף) ומעניקים לו את המימד הרוחני (המקביל לנשמה), וכך שבים הגוף והנשמה ומתאחדים.
בתקופה זו בשנה, נוטלת מצוות הצדקה חלק מרכזי בעבודת ה'. בפורים ובחודש אדר אנו נותנים – מחצית השקל ומתנות לאביונים. ומיד בצאת הפורים, שלושים יום קודם הפסח דורשים בהלכות הפסח, המתחילות בחיוב לתת 'קמחא דפיסחא'.
ונסיים בחידודו של רבי נפתלי מרופשיץ, שהיה מעורר בדרשותיו על גודל מעלת הצדקה. פעם, כשבא לביתו לאחר דרשת שבת הגדול, שאלוהו אנשי ביתו – 'נו, הצלחת'? ענה להם רבי נפתלי – 'הצלחתי חצי. העניים מוכנים לקבל. אך האם עשירים מוכנים לתת? זאת איני יודע'.
ויהי רצון, שנזכה עוד השנה לקיים את מצוות מחצית השקל האמיתית (ולא רק 'זכר'), ונזכה להקדיש מכספנו לבית המקדש, ולהקריב קרבנות ציבור מכסף קדוש זה במהרה בימינו.
אנחנו קודש למענך
דיני קדימה בברכות
הלכות קבלת שבת מוקדמת
נס חנוכה בעולם שכלי ?
איך התפילה מקשרת אותנו לקב"ה?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
סינון פסולת בשבת
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
מה המשמעות הנחת תפילין?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה מברכים על מנה אחרונה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
