ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

"ולא תתחתן בם" ;">

דף הבית ראשי בית מדרש הלכה ומנהג נושאים שונים Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

תמוז תשס"ח

"ולא תתחתן בם"


נערך על ידי הרב

מוקדש לרפואת
רחל רשלין בת אלגרה


מצות לא תעשה שלא להתחתן עם עכו"ם, שנאמר: "ולא תתחתן בם" (דברים ז').


סיפורה של מצוה
ארבעים ושניים אנשים היו בקבוצתו של הרבי מצאנז-קלויזנבורג, עליהם הוטלה משימה - לפנות חלק מגיטו וארשא החרב. העבודה נמשכה כארבע עשרה שעות ביממה, עבודת פרך תחת מגלבי הצוררים. המזון המועט והתנאים הנוראים הפילו חללים בזה אחר זה. את הלילות בילו בחדר קטן, צפוף ומחניק, כשמידי בוקר אלו שנשארו בחיים יצאו לעבודה.
לילה אחד, לאחר כשבועיים של ייסורי תופת, מתוך הקבוצה כולה ששכבה בחדר, רק הרבי ועוד אדם נותרו בחיים. הרבי, תשוש, מנסה בכל כוחו להחזיק מעמד, פנה אל השוכב לצידו ושאלו האם הינו יהודי. האיש ענה לו בחיוב, "וכי אם לא הייתי יהודי הייתי כאן"?! לשאלת הרבי מהיכן הוא ובמה עסק לפני המלחמה, ענה האיש כי הינו מהונגריה, ולפני המלחמה היה נשיא הבנק ההונגרי. לשאלת הרבי עד כמה תפקיד זה הינו בכיר, ענה האיש, כי התפקיד כל כך בכיר עד כדי כך שתמונתו של נשיא הבנק הייתה מוטבעת על גבי שטרות הכסף של המדינה, ואף הביע פליאה על כך שהרבי לא שמע את שמו קודם לכן. הרבי התפלא, וכי נתנו ליהודי תפקיד כל כך בכיר? ענה לו האיש כי אינו יהודי. ולפני שהרבי הספיק לשאול לפשר הסתירה בדבריו, ביאר כי אומנם נולד יהודי, אך בצעירותו התנצר, והתקדם במשרותיו עד שהגיע למעמדו הבכיר כל כך. "האם הועלת ועזרת לממשלה ההונגרית"? שאל הרבי, ובתשובה ענה האיש, כי ניתן לומר שלא רק שעזר לכלכלה ההונגרית אלא אף שממש הצילה, שכן לפני כניסתו לתפקיד הכלכלה הייתה על סף קריסה והוא הצליח לבלום את המצב המדרדר. "וכי אם כך לא היה ראוי שישאוך על כפיים במקום שתיזרק הנה"? האיש משך בכתפיו כשיגון עמוק נשקף מעיניו. "אל תתגרה בי, ואל תזרה מלח על פצעיי שותתי הדם, אכן לא היה ראוי כי יעשו לי כדבר הזה". הרבי המשיך: "מילא אני לא נתתי לאף הונגרי אפילו כוס מים, מובן מדוע לא פעלו לעזרתי ולא היה איש מהם שהצילני, אולם אתה שכל כך הועלת לכל האומה ההונגרית, לא היה מתאים כי הממשלה ההונגרית לא תרשה יחס כזה כלפיך"? האיש שתק.
למחרת בלילה שכבו שוב שניהם זה לצידו של זה. הרבי שאל את האיש: "ואשתך, האם היא יהודיה"? האיש הניע את ראשו בשלילה. "האם היא הצטרפה אליך למחנה הריכוז"? שאלו הרבי. האיש התרגז על השאלה: "וכי איך יעלה על הדעת כי אישה נוצרייה תכניס את עצמה לגיא המוות?" ענה לו הרבי: "אני לתומי חשבתי כי אישה טובה ומסורה הולכת עם בעלה לכל מקום". לשאלת הרבי האם חיו בטוב, ענה האיש - כי האהבה ביניהם הייתה עצומה וכי דאג לפנקה בכל דרך אפשרית. "ובכל זאת לא באה עימך הנה... האם יש לך ילדים ממנה"? שאל הרבי. האיש סיפר כי יש לו שלשה בנים, האחד עורך דין מצליח, השני רופא דגול והשלישי איש עסקים מיליונר. הרבי שאלו האם מי מהם ליווהו למחנה, או שמא דואגים הם מרחוק לרווחתו. האיש, שעצב רב נשזר בקולו, ענה: "הם בביתם ממשיכים את חייהם, אף אחד מהם לא בא ללוותני, וזאת למרות ההשקעה האינסופית שהשקעתי בחינוכם המעולה ובחייהם הנוחים והיוקרתיים". "אינני מבין" המשיך הרבי, "הרי אפילו לאחר מותו של אדם ילדיו מלווים אותו לקבורה, ואילו הם את אביהם החי לא ליוו ואינם דואגים לשלומו"? לאחר דיון ארוך לתוך הלילה בענייני השקפות, דעות, עניינם של ישראל ועוד, האיש המיוסר ביקש מהרבי להפסיק את דיונם הכאוב בנושא זה.
בלילה השלישי, בחשיכה נוראה, כשסביבם עשרות גופות, התחיל האיש לבכות: "חשבתי על מה שאמרת, אכן טעיתי בדרך החיים, טעיתי בכך שהתנצרתי, טעיתי בכך שנשאתי אישה נוצרייה וגידלתי ילדים שאינם יהודים". וכך המשיך ביבבות של חרטה. למחרת, סיפר הרבי, לא היה האיש בין החיים, "לפחות זכה להרהור תשובה רגע אחד לפני מותו..."
______________________________
מתוך העלון השבועי של תנועת קוממיות, www.komemiut.org
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il