ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג דב ליאור
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- פדיון שבויים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רוני בת טובה
הנושא השני בפרשתנו המעבר מדור המדבר, עם תום פטירתם של אנשי הדור, לבואם של בני ישראל לקצה ארץ כנען והתחלת מלחמתם עם יושבי הארץ.
התורה מתארת גם מצב שבו לקחו הכנענים שבי מעם ישראל, כפי שמפרש יונתן בן עוזיאל על הפסוק "וישב ממנו שבי", חשוב להדגיש פרט זה היות ויש לו השלכה להתייחסותנו לאירועים שאנו נמצאים בתוכם.
המחבלים חטפו מאתנו מזה כשנתיים שלושה יהודים, ועד היום איננו יודעים באופן רשמי מה שלומם ומצבם. לאחרונה שמענו שהמחבלים מסכימים להחליף אותם באלפי חבריהם שישראל תאלץ לשחררם תמורתם.
תורת ישראל מקיפה את כל תחומי חיינו הפרטיים והכלליים גם יחד, ואנו צריכים להתבונן ולראות מה היא הדרכתה של תורה וכיצד ראוי לנהוג במצבים שכאלו. חז"ל קבעו (גיטין מ"ה) ש"אין פודים את השבויים יותר מכדי דמיהם". הנימוק לכך הוא כדי שלא לחשוף את עם ישראל לסחטנות עתידית, במקרה שהגויים עלולים לתפוש יהודי ולדרוש תמורה ללא כל גבול.
ניתן להבין את דרישת המשפחות שיקיריהם נמצאים בשבי שהמדינה תענה לכל דרישה שלהם, ובלבד שיחזירו את הבנים. אולם על מנהלי המדינה מוטלת אחריות כבדה לשלום הציבור ובטחונו, ואם גורמי הביטחון אומרים שבמקרה שישחררו מחבלים הם עלולים לחזור על מעשיהם, וכן שזה יסכן את אחינו בעתיד, הדילמה שהאחראים אמורים להכריע בה היא קשה. אולם מי שכוונתו באמת לטובת העם והמדינה צריך להיות לו העוז והגבורה לשקול את הנושא לגופו של עניין ולא מתוך שיקולים של רגש או כל נגיעה מכל סוג שהיא, אלא לראות את טובת כלל ישראל.
אנו, בתור אנשים שמאמינים בהשגחה עליונה, שומה עלינו לברר לעצמנו מפני מה באה עלינו הצרה הזאת, כפי שהרמב"ם כותב (הלכות תענית פ"א) - שעל כל צרה שבאה על הציבור צריך לפשפש במעשים לתקן את המעוות, ולהתחנן לפני בורא העולם להעברת הגזירה הקשה.
לענ"ד נראה שמדינת ישראל עם מערכת המשפט שלה, עושה עוול למתיישבי ארצנו כולל שומרי תורה, ובפרט ברדיפה הקשה שהמערכת מתייחסת לאנשים שגילו התנגדות להסגרת ארצנו לידי המחבלים. עורכים משפטים למי שלפני שלוש שנים חסם כבישים, וגם מי שנשפט וריצה חלק מהעונש ומגיע לו לפי החוק הטורקי ניכוי שליש, מתעקשים ולא מאפשרים גם מה שמגיע לפי 'החוק'. חז"ל אומרים (פרקי אבות פ"ה מ"ח) ש"חרב באה לעולם על עינוי הדין ועל עוות הדין", אם במדינה עושים עוול לאזרחים הנאמנים לה בא העונש שהגויים חטפו אזרחים ולא יודעים כלל מה נעשה איתם. לכן צריך לבוא תיקון ביסוד! כל זמן שלא יתוקן העוול הזה לא נראה באופק שום פתרון לבעיה הכאובה הזאת שאנו נמצאים בתוכה.
הלוואי שקובעי המדיניות יפעילו קצת חשיבה ויתקנו את הטעון תיקון, ובזכות זה נזכה באמת להסרת החרפה והביזיון שמתלווה לכל המצב הלא נורמאלי הזה ונזכה לראות בישועת ה' על עמו ונחלתו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













