^ 1. המנחת חינוך, מצוה תצב, דן בשאלה: האם גם בברייתא נאמר כלל זה? הוא הוכיח זאת מהגמרא בתמיד כח ע"ב.
^ 2. הנצי"ב, בפירושו לספרי שם, כותב שבפני הרמב"ם בהלכות עבודה זרה לא היתה גירסת הספרי כמו זאת שלפנינו. בגירסתו לא היה כתוב: "ובונה בית". עיין עוד בפירוש הגר"א לספרי, ובאור שמח על הרמב"ם שם.
^ 3. המנחת חינוך במצוה תצב דן בגדרי איסור הנטיעה, אם דין זה מקביל לדינים אחרים: בעניין שבת, כלאיים, חזרה מעורכי המלחמה ועוד.
^ 4. המנחת חינוך מסביר שבשל הכפילות בפסוק ביחס לשירי המנחה, דרשה שם הגמרא שדין זה נוהג רק כשהמזבח איננו פגום, אך ביחס לנטיעת אילן ליד המזבח לא שמענו שהוא נוהג דוקא כשהמזבח שלם. בספר משנת חכמים (מזאמושץ) מצוה לח עמ' עז חולק על המנחת חינוך וכותב שדין מזבח שנפגם נוהג ביחס לדין נטיעת אילן ליד המזבח. (עין בהר צבי לזבחים ס ע"א).
^ 5. עיין גם ויקרא ו, ג.
6. בטעם האיסור, עיין: הרבדוד בן זמרה, מצודת דוד מצוה נב.
^ 6. הרב יוסף טיראני, שו"ת מהרי"ט, חלק ב, סימן ד; שו"ת מחזה אברהם, או"ח, סימן כט. בשו"ת מהר"מ שיק, או"ח, סימנים עח–עט, פסק שלא לנטוע עצים ליד בית הכנסת, אך מסיבה אחרת: מחשש לתערובת נשים וגברים וליושבי קרנות. הרב יעקב עטלינגר, שו"ת בנין ציון, סימן ט; שו"ת רבי עזריאל הילדסהיימר, חלק א, או"ח, סימן כו; הרב שלום מברעזן, שו"ת מהרש"ם, חלק א, סימן קכז, חלק ו, סימנים ה, ז; הנצי"ב, שו"ת משיב דבר, יו"ד, סימן יד; הרב צבי פסח פרנק, שו"ת הר צבי, חלק א, סימן עד; הראי"ה קוק, שו"ת אורח משפט, סימן לז; הריא"ה הרצוג, שו"ת היכל יצחק, או"ח, סימן י; הרב יצחק וייס, שו"ת מנחת יצחק, חלק א, סימן לא; הרב יהודה גרשוני, קול צופיך, עמ' נח–ס; הרב שרגא פייוויש, שו"ת שרגא המאיר, חלק ד, סימן קז. הרב צבי שכטר, ארץ הצבי, עמ' צד, מספר שבתחילה אסרו רבני בריסק ליטע עצים סביב בית הכנסת, אך משבא לשם ר' חיים סולובייצ'יק התיר להם את הדבר. מקורות נוספים: אוצר השו"ת, חלק ב, עמ' קסט; בן ציון ניסן, "נטיעת עצים בחצר בית הכנסת", בית הכנסת ב/ה שבט תש"ז, עמ' 8–9; הרב שאול חנה קוק, "בניני עץ בהר הבית ונטיעת ע"י ביהכנ"ס", עיונים ומחקרים, ב, עמ' 11–12; הרב זלמן דרוק, מקדש מעט, עמ' טז–כ; הרב אליעזר ולדנברג, שו"ת ציץ אליעזר, חלק יד, סימן כו; הרב עובדיה יוסף, שו"ת יביע אומר, חלק ט, סימן טז; הרב יצחק יוסף, ילקוט יוסף, חלק ב, עמ' רסג–רסז; הרב מנחם סליי, "נטיעת ובניית עץ בחצר בית המקדש ובחצר בית הכנסת", נעם, כב (תש"ם), עמ' רלו–רסד; הרב נחום אליעזר רבינוביץ, "בענין אילנות בחצר בית כנסת", ברקאי, ב (תשמ"ה), עמ' 86–90; הרב ד"ר איתמר ורהפטיג, "איסור נטיעת עץ אצל המזבח", נטיעות הארץ (עורך: י' זולדן), כפר דרום תשס"ד, עמ' 348-340; הרב מיכל זלמן שורקין, "בדין נטיעת אילן בחצר בית כנסת", הררי קדם חלק ב, עמ' רעא-רעג.
^ 7. מקורו במנהגי מהרי"ל, הלכות שבועות, עמ' קס, אם כי שם הוא אינו מזכיר את המנהג לשטוח גם בבתים. כך העיר ביוסף אומץ, סימן תתנא. מספר טעמים למנהג זה: מהרי"ל שם: לשמחת הרגל; הלבוש, או"ח, סימן תצד, א, וכן החיד"א, ברכי יוסף שם, סעיף ו: להזכיר את הר סיני שהיה מלא בעשב בעת מתן תורה; הרב חיים פאלג'י, מועד לכל חי, סימן ח, אות לג: בשל העובדה שהעולם התבשם עם כל דיבור של הקב"ה בעת מתן תורה; המגן אברהם, או"ח, סימן תצד, ס"ק ה: מפני שבעצרת נידונים על פירות האילן (משנה ראש השנה א, ב), וע"י שטיחתם יזכרום ויתפללו עליהם. ראה: הרב שמואל זעפרני, "שטיחת עשבים והעמדת אילנות בבית כנסת בחג השבועות", אעירה שחר, עמ' רל–רמא.
^ 8. מעשה רב, סימן קצא, ובשם הגר"א בחיי אדם, כלל קלא, סעיף יג. הגר"א נהג כן, מפני שסבר שיש בזה משום "ובחוקותיהם לא תלכו" (ויקרא יט, ג). ואכן, כך שיטת הגר"א בשו"ע, יו"ד, סימן קעח, ס"ק א, שכל דבר שנהוג אף אצל הגויים, יש בו משום "ובחוקותיהם לא תלכו".
^ 9. רוב הפוסקים לא קיבלו את דעת הגר"א בזה, ונהגו כדברי הרמ"א. המהרש"ם, דעת תורה, או"ח, סימן תצד, ג, כותב שכל דבר שאינו "חוקה", אלא נעשה בשל סיבות אחרות – אין בו משום "ובחוקותיהם לא תלכו". מקורות נוספים בעניין זה, ראה: הרב מרדכי הכהן, "תיקון ליל שבועות", מחניים, כט (תשי"ז), עמ' 45–51; הרב עובדיה יוסף, שו"ת יחוה דעת, ד, סימן לג; הרב אליהו יוחנן גור ארי', "על שטיחת עשבים והעמדת אילנות בביהכנ"ס בחג השבועות", חקרי מנהגים – חב"ד, עמ' קסה–קע; דניאל שפרבר, "שטיחת עשבים בבית הכנסת בשבועות", מנהגי ישראל, חלק א, עמ' קיח–קכ, חלק ד, עמ' שיד–שטו. הרב יעקב אפשטיין, "עציץ בבית כנסת", חבל נחלתו, חלק א, עמ' 184, אוסר להעמיד עציצים קבועים בבית כנסת: "לפחות מטעמא דהגר"א, אם לא מטעמו דרעק"א". אך הרב יעקב אריאל, "עציץ בבית הכנסת", שו"ת באהלה של תורה, חלק ב, עמ' 37–39, כותב שנראה לו שאין לאסור הנחת עציץ שאינו נקוב בבית כנסת.