ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בלק
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רבי יעקב בן אברהם ועיישה סבג
"מֶה עָשִׂיתִי לְךָ כִּי הִכִּיתַנִי זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִים" (במדבר כ"ב כח).
לשונה המיוחדת של האתון משכה את תשומת ליבם של חכמים ובעקבותיהם רש"י המעיר:
"רמז לו אתה מבקש לעקור אומה החוגגת שלש רגלים בשנה".
צריך להבין מה הקשר בין מצות העליה לרגל לרצונו של בלעם לעקור את עם ישראל, מדוע דוקא מצוה זו משמשת מעין "תעודת הזהות" של עם ישראל?
בעל "שפתי חכמים" מפרש שכיון שבמצוה זו נאמר שלש פעמים "יראה כל זכורך" , כלומר הקב"ה רוצה לראות אותנו, לכן רומזת האתון לבלעם: כיצד אתה רוצה לאבדם כשהקב"ה מעוניין לראותם?
כאשר בלק מסביר את הצורך בהזעקת בלעם הוא מנמק זאת פעמיים באותו נימוק.
בפעם הראשונה:
"הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם הִנֵּה כִסָּה אֶת עֵין הָאָרֶץ וְהוּא יֹשֵׁב מִמֻּלִי" (שם ה)
ובפעם השניה:
"הִנֵּה הָעָם הַיֹּצֵא מִמִּצְרַיִם וַיְכַס אֶת עֵין הָאָרֶץ" (שם יא).
בפשטות, "כִסָּה אֶת עֵין הָאָרֶץ" הוא רב מאוד. אולם בעל ה"שפת אמת" מסביר את פחדו של בלק שעם ישראל בכניסתו לארץ ישראל מתכונן להשתלט גם על הארציות והחיים החומריים. זאת בשונה ממצבם במדבר, שם עסקו רק ברוחניות. במדבר, כל הצרכים החומריים סופקו בידי שמים. כמו אוכל ומים: מן, שליו, באר של מרים, תאורה ובטחון: עמוד האש וענני הכבוד. עם כניסתם ארצה יפנה העם לקיים את הציווי:
"וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל" (ויקרא י"ט כג")
הם אמורים להקים מדינה על כל סממניה: חקלאות, תעשיה, כלכלה מחקר ובטחון. כל זה תחת הדרכת האידאל האלקי. הראי"ה קוק מכנה זאת - "הצלת הכל" (עיין "אורות הקודש" מאמר הקודש תפח, שאיפות היאוש וההצלה). אומות העולם מוכנות, לדעתו, לראות אותנו עוסקים ברוחניות אבל קשה להם לקבל שאנחנו חודרים כביכול לטריטוריה שלהם - עולם החומר ומקדשים אותו. לכן בקש בלק לגרש אותם "מן הארץ" שלא תהיה להם נגיעה בעולם החומר.
מצות עליה לרגל בשלש רגלים מבליטה במיוחד את הדרגה הזו של קידוש החומר. המשורר, ברוח קדשו מתאר את העליה לרגל בדרך זו:
"שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל לְהֹדוֹת לְשֵׁם יְקֹוָק" (תהלים קכ"ב ב).
מבאר רש"י:
"לפי שהיו האומות מליזין אחריהם כשיצאו ממצרים ואומרים עליהם שהם ממזרים אם בגופם היו שולטין המצרים בנשותיהם לא כל שכן אמר הקב"ה אני מעיד עליהם שהם בני אבותיהם הטיל שמו עליהם הראובני השמעוני (במדבר כ"ו) הוסיף עליהם אותיות השם אחת מכאן ואחת מכאן נמצא השם הזה י-ה עדות לישראל".
על הפסוק "כִּי בְּיָהּ יְקֹוָק צוּר עוֹלָמִים" (ישעיהו כ"ו ד), מובא במדרש "בי' נברא העולם הבא ובה' העולם הזה". א"כ אותיות י-ה מביעות את הקשר בין חומר לרוח והקב"ה רמז לכך בשמותיהם של ישראל.
לכן, הקרבן העיקרי המובא בעליה לרגל הוא קרבן שלמים. זהו קרבן שבו גם הבעלים וגם הכהן אוכלים בקדושה את הבהמה ובכך מבטאים את הרעיון של קידוש החומר. לכן קרבנו של מי שאינו יהודי יכול להיות רק עולה ולא שלמים. בלעם, שותפו של בלק, שרצה למנוע את כניסתו של עם ישראל לארץ ישראל, שרצה למנוע מהם את הדרגה של חיי קדושה בתוך עולם המעשה והחומר, רמזו לו שלא יצליח שהרי יעוד זה יבוא לידי ביטוי במלוא הדרו בשלש הרגלים.
הבה נתפלל כי נזכה בקרוב לחידוש העליה לרגל ולקימומה של מדינת ישראל
כמי שמשלבת בצורה אידאלית חול וקודש תוך קידוש החומר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות ראש השנה הלכות ראש השנה שחל בשבת
הלכה למעשה
השיעור מאיר את מהות ראש השנה מתוך גישה של ביטחון, אהבה ושמחה לצד כובד הראש והרצינות הנדרשים ביום הדין. במרכזו הדרכה הלכתית ומעשית לקראת החג שחל בשבת, כולל התרת נדרים, הכנות מוקדמות, סדר התפילות והקידוש, והלכות החג והשבת בהרחבה.
הלכות יום הכיפורים עליות לתורה של חולה ביום כיפור
רבי עקיבא איגר סובר כי חולה שאכל ביום כיפור אינו יכול לעלות לתורה, כיוון שברכות הקריאה נתקנו על יום הצום ומאחר שאכל – הצום אינו מתקיים לגביו דיו כדי לברך, ואילו החתם סופר סובר כי החולה רשאי לעלות לתורה, מכיוון שאכילתו הותרה על פי דין תורה משיקולי פיקוח נפש, ולכן קדושת היום והחובות ההלכתיות שבו נשארות בתוקפן לגביו באופן מלא.
כינוסי אברכים שו"ת בוגרים תשפ"ו
איך להמשיך לעלות בקודש גם כשרחוקים מהישיבה | הפער בין ההצלחה להתיישבות לבין מינוי רבני ערים
סליחות עומק הסליחה ומידות הרחמים
שיחה לפני סליחות תשפ"ו
השיעור עוסק במהות אמירת הסליחות לקראת הימים הנוראים, תוך בירור מקומו של הצדיק שאינו חוטא במזיד מול תביעת הווידוי והנפש. דרך דברי הזוהר ומידות הרחמים, מודגש כי כוחה האמיתי של התשובה נובע מהצנעת האדם בתוך הכלל ומהידמות מוסרית מעשית למידותיו של הבורא.
מידות הראי"ה שורשי האמונה ומשמעות החיים
אמונה כ"ג -כ"ה
השיעור עוסק בחשיבות החיבור לאמונת הילדות התמימה כבסיס עמוק הנשגב מכל תובנה שכלית מאוחרת. בנוסף, מוסבר כיצד הכרת האמת האלוקית מעניקה עוגן, משמעות וערך ממשי לכל פיתוחי התרבות וקנייני החיים של האדם.
עסקי גוג ומגוג הרמב"ם ותשובת החכמים המבזים
הרמב"ם כתב שכל חכמי דורו של רבי עקיבא סברו שבר כוכבא הוא מלך המשיח. מקור דבריו הוא תורה שלמד בהיכלו של דויד המלך, ולפיה החכמים שביזו מי ששילב ספרא וסייפא והתגייס לצבא בר כוכבא, חזרו בתשובה והסכימו עם רבי עקיבא.
נצבים עבודת הלב: מהשכל אל הרגש
שיחת מוצ"ש פרשת ניצבים - וילך
השיעור עוסק בתורתו של הרב אליהו לופיאן לקראת יום הדין, ומדגיש כי קיום מצוות ומעשי חסד מתוך חובה שכלית אינם מספיקים לאדם. עיקר העבודה הרוחנית היא להפנים את הדברים ברגש עמוק, לפתח אהבה ותענוג פנימי בעבודת השם, ולחבר בין המושכלות למורגשות.
אור החיים על הפרשה הבחירה בחיים מתוך קיום רצון ה'
אור החיים על פרשת נצבים חלק א'
שלשה דברים כלליים במצוות ה' שמרומזים בפרשה. פירוש תיאור התורה על המצות שהם לא רחוקות להשגה. פירוש כפילות התורה "ראה נתתי לפניך...את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע...החיים והמוות...הברכה והקללה".
לנתיבות ישראל הופעת המלכות: מהכלל אל הפרט
לנתיבות ישראל א' , מאמר נ"א, נ"ה
השיעור עוסק בהופעת מלכות שמיים בעולם דרך כלל ישראל, וכיצד היא מתגלה בחיי הפרט באמצעות משמעת עצמית, תורה ומצוות. מתוך כך מוארים מועדי תשרי – מביטול הגבולות בראש השנה ויום הכיפורים ועד לחירות, שמחה והתעצמות מעשית בסוכות.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א כוח הרצון והתעלות העולמות
חלק ג' פסקה כ"ב , כ"ג
השיעור עוסק בהשפעתו העמוקה של היחיד על כלל מרחבי הבריאה, שבהם כל התעלות רוחנית אישית סוחפת ומרוממת את המציאות כולה. דרך בירור הרצון הפנימי, התפילה וחיבור המעשים הגשמיים לקדושה, האדם מגלה את כוחו לחבר את העולם למקורו האלוקי.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א מקור הקודש: נשמת ישראל ואחדות החיים
אורות התחיה -פסקה ג'
השיעור עוסק בייחודו של עם ישראל כנושא שם ה' בעולם, תוך הדגשה כי שורש חייו וחוקיו נובעים מאחדות וממקור הקודש ולא מערכים מפורדים. מתוך כך מוסבר כיצד כל רובדי הקיום, המשפט והמעשה האנושי מתעלים בישראל לדרגת קדושה ומבטאים את רצון ה' השלם.
שמונה פרקים לרמב"ם מכוח המדמה אל האמת הפנימית
שיעור 3
השיעור עוסק באבחנה של הרמב"ם בין כוחות הנפש ובתעתועי "כוח המדמה", הנוטה להשוות בין דברים בעלי דמיון חיצוני אך בעלי מהות שונה לחלוטין. דרך עקרון זה וההבנה של "עולם הפוך", מוסבר כיצד השקר והדמיון של המציאות והתקשורת מסתירים את האמת העמוקה – מהגדרת האדם ועד לזכות על ארץ ישראל.
ענינו של ראש השנה שבת, ראש השנה, ומה עם ראש חודש?
כשראש השנה חל בשבת נפגשים שלושה מועדים במקביל, אך באופן מפתיע – ראש חודש נעלם לחלוטין מנוסח התפילה. המאמר חושף את הסוד שמאחורי ההעלמה הזו, ומגלה מדוע ביום הדין עדיף "להשתיק את הקטרוג" ולהתמקד בהמלכה ולא בחטאים
יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.
