ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בלק
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רבי יעקב בן אברהם ועיישה סבג
"מֶה עָשִׂיתִי לְךָ כִּי הִכִּיתַנִי זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִים" (במדבר כ"ב כח).
לשונה המיוחדת של האתון משכה את תשומת ליבם של חכמים ובעקבותיהם רש"י המעיר:
"רמז לו אתה מבקש לעקור אומה החוגגת שלש רגלים בשנה".
צריך להבין מה הקשר בין מצות העליה לרגל לרצונו של בלעם לעקור את עם ישראל, מדוע דוקא מצוה זו משמשת מעין "תעודת הזהות" של עם ישראל?
בעל "שפתי חכמים" מפרש שכיון שבמצוה זו נאמר שלש פעמים "יראה כל זכורך" , כלומר הקב"ה רוצה לראות אותנו, לכן רומזת האתון לבלעם: כיצד אתה רוצה לאבדם כשהקב"ה מעוניין לראותם?
כאשר בלק מסביר את הצורך בהזעקת בלעם הוא מנמק זאת פעמיים באותו נימוק.
בפעם הראשונה:
"הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם הִנֵּה כִסָּה אֶת עֵין הָאָרֶץ וְהוּא יֹשֵׁב מִמֻּלִי" (שם ה)
ובפעם השניה:
"הִנֵּה הָעָם הַיֹּצֵא מִמִּצְרַיִם וַיְכַס אֶת עֵין הָאָרֶץ" (שם יא).
בפשטות, "כִסָּה אֶת עֵין הָאָרֶץ" הוא רב מאוד. אולם בעל ה"שפת אמת" מסביר את פחדו של בלק שעם ישראל בכניסתו לארץ ישראל מתכונן להשתלט גם על הארציות והחיים החומריים. זאת בשונה ממצבם במדבר, שם עסקו רק ברוחניות. במדבר, כל הצרכים החומריים סופקו בידי שמים. כמו אוכל ומים: מן, שליו, באר של מרים, תאורה ובטחון: עמוד האש וענני הכבוד. עם כניסתם ארצה יפנה העם לקיים את הציווי:
"וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל" (ויקרא י"ט כג")
הם אמורים להקים מדינה על כל סממניה: חקלאות, תעשיה, כלכלה מחקר ובטחון. כל זה תחת הדרכת האידאל האלקי. הראי"ה קוק מכנה זאת - "הצלת הכל" (עיין "אורות הקודש" מאמר הקודש תפח, שאיפות היאוש וההצלה). אומות העולם מוכנות, לדעתו, לראות אותנו עוסקים ברוחניות אבל קשה להם לקבל שאנחנו חודרים כביכול לטריטוריה שלהם - עולם החומר ומקדשים אותו. לכן בקש בלק לגרש אותם "מן הארץ" שלא תהיה להם נגיעה בעולם החומר.
מצות עליה לרגל בשלש רגלים מבליטה במיוחד את הדרגה הזו של קידוש החומר. המשורר, ברוח קדשו מתאר את העליה לרגל בדרך זו:
"שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל לְהֹדוֹת לְשֵׁם יְקֹוָק" (תהלים קכ"ב ב).
מבאר רש"י:
"לפי שהיו האומות מליזין אחריהם כשיצאו ממצרים ואומרים עליהם שהם ממזרים אם בגופם היו שולטין המצרים בנשותיהם לא כל שכן אמר הקב"ה אני מעיד עליהם שהם בני אבותיהם הטיל שמו עליהם הראובני השמעוני (במדבר כ"ו) הוסיף עליהם אותיות השם אחת מכאן ואחת מכאן נמצא השם הזה י-ה עדות לישראל".
על הפסוק "כִּי בְּיָהּ יְקֹוָק צוּר עוֹלָמִים" (ישעיהו כ"ו ד), מובא במדרש "בי' נברא העולם הבא ובה' העולם הזה". א"כ אותיות י-ה מביעות את הקשר בין חומר לרוח והקב"ה רמז לכך בשמותיהם של ישראל.
לכן, הקרבן העיקרי המובא בעליה לרגל הוא קרבן שלמים. זהו קרבן שבו גם הבעלים וגם הכהן אוכלים בקדושה את הבהמה ובכך מבטאים את הרעיון של קידוש החומר. לכן קרבנו של מי שאינו יהודי יכול להיות רק עולה ולא שלמים. בלעם, שותפו של בלק, שרצה למנוע את כניסתו של עם ישראל לארץ ישראל, שרצה למנוע מהם את הדרגה של חיי קדושה בתוך עולם המעשה והחומר, רמזו לו שלא יצליח שהרי יעוד זה יבוא לידי ביטוי במלוא הדרו בשלש הרגלים.
הבה נתפלל כי נזכה בקרוב לחידוש העליה לרגל ולקימומה של מדינת ישראל
כמי שמשלבת בצורה אידאלית חול וקודש תוך קידוש החומר.

אושפיזין לדורנו | משה רבינו

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

הלכות קבלת שבת מוקדמת

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

פריחת הגאולה!

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

המהפך בחייו של התנא רבי שמעון בר יוחאי

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

איך עושים קידוש?

איך ללמוד גמרא?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים מברכת המזוזה ועד מנהגי העדות בתפילין
הנביאים והחכמים קבעו את התענית בט' באב, מפני שהכול הולך אחר ההתחלה | הואיל ובפועל רובו של בית המקדש נשרף בעשירי, נהגו ברוב קהילות ישראל שלא לאכול בו בשר ולא לשתות יין | כאשר חל י' באב ביום שישי, כבר בבוקר מותר להתכונן לשבת בתספורת, כביסה ורחיצה * הורו חכמים שכל אדם יבדוק את מזוזותיו פעמיים בשבע שנים | כאשר המזוזה עטופה בניילון, אין צורך לבדוק אותה, אלא אם אירע דבר שעלול לפוסלה | לכתחילה, נכון לכל אדם להמשיך במנהג אבותיו ולרכוש ספר תורה, תפילין ומזוזות כמנהגם

ואתחנן פרשת ואתחנן – איך בונים מקדש
מדוע מדגישה התורה שהארץ טובה וירושלים טובה? ואיך זה קשור לתהליך העמוק של בנין המקדש בישראל? הסוד הגנוז ברמב"ם

מאמר שלישי החסיד והמצוות בספר הכוזרי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
השיעור עוסק בדמותו של החסיד על פי ספר הכוזרי, המנהל את חייו מתוך מודעות מתמדת לכך שהבורא רואה ובוחן כל מחשבה, דיבור ומעשה שלו. בנוסף, השיעור מסביר כיצד החסיד מושל בכל איבריו וכוחותיו, ומכוון אותם לשמש ככלים ייעודיים לעבודת השם ולחיבור אמיתי אל השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן זדונות נהפכות לזכויות
אורות התשובה פרק ו פסקה ה' - ו'
הרצון והמעשים קשורים אחד בשני, לכן כאשר האדם משנה את רצונו לטובה הוא נותן משמעות אחרת למעשה.

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א לגלות את אלוקים כאבא אוהב
אורות התחיה -פסקה א'
השיעור מעמיק בפער שבין תפיסת אלוקים כשליט חיצוני הזר לנפש, לבין ההכרה האמיתית בו כנשמת העולם וכאבא אוהב המהווה את מקור החיים. מתוך עיון ב"אורות התחיה", נלמד כיצד התפתחות המידות הטובות והחיבור האורגני לכלל האומה מאפשרים לנו להתעלות מעבודת השם שמבוססת על פחד אל חיבור פנימי ועמוק של אהבה ויראת הרוממות.

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן מותר לבקר בגן חיות או בסאפרי כדי להתבונן בפלאי הבריאה, ובזה להכיר את גדולת הבורא









