ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- הלכות שבת
- מלאכות שבת
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אחד מל"ט אבות מלאכה האסורים בשבת הוא טלטול חפצים מרשות אחת לרשות אחרת והעברתם מרחק של ארבע אמות במקום ציבורי. יש אלפי פרטים הלכתיים טכניים שנוגעים לסוגים כאלה של "מלאכות". רבים מהפרטים האלה נועדו להגן על קדושת השבת. הזמן הוכיח את חכמת חז"ל שקבעו את הכללים והסייגים האלה, כי יותר מכל דבר אחר שמרה השבת על הרציפות של העם היהודי ועל ההצלחה הרוחנית שלו.
עם זה, התלמוד עצמו מאפיין את סוגי הטלטול האלה כסוג של "מלאכה" שנחשבת "גרועה" - שולית וחסרת חשיבות כשלעצמה. רוב האנשים יתקשו להבין למה, למשל, נשיאת ממחטה בכיס נחשבת לסוג של "מלאכה" בשבת. בגלל האפיון הזה של טלטול חפצים בשבת כ"מלאכה גרועה", תקפו חז"ל את הבעיה משני כיוונים שונים:
מצד אחד, הם חיזקו את האיסור על טלטול והוסיפו הלכות חדשות כדי להדגיש בפני האנשים את החשיבות והחומרה של האיסור. אך, מצד שני, החכמים בתקופת שלמה המלך, וכנראה ביוזמתו, יצרו פתרון שמתיר טלטול במסגרת ההלכה. הפיתרון נקרא "עירוב חצרות" - שילוב ושיתוף של כל השטחים הציבוריים והפרטיים באופן שהופך אותם לרשות אחת, שבתוכה אין שום בעיה הלכתית לטלטל.
חז"ל החמיאו מאוד לשלמה המלך, ואפילו בשמים החמיאו לו על היוזמה הזאת, והתלמוד ראה בה חידוש נפלא שיסייע להשיב את השלום וההרמוניה לחברה היהודית.
ישנה מסכת שלמה בתלמוד בנושא, מסכת עירובין. עירוב הוא נושא סבוך מאוד וטכני מאוד שדורש לימוד קפדני, ידע רב ומומחיות, בייחוד בביצוע. לכל אורך ההיסטוריה היהודית, קהילות יהודיות תמיד התקינו עירוב לרווחת השבת ולמען השלום בקהילה.
הייתה תקופה, לפני כמאה שנה, שבה קהילות יהודיות חשובות לא התקינו עירוב מסיבות כספיות, טכניות והלכתיות שונות. אולם היום כמעט כל קהילה יהודית חשובה מתקינה עירוב. האירוניה היא שהעירוב, שנועד לקדם את האחדות ואת ההרמוניה בחיי הקהילה היהודית, גורם בימינו לא פעם למחלוקות בין רבנים, לסכסוכים בתוך הקהילה ואפילו לפילוגים בתוך משפחות, ובקהילות מסוימות הוא הופך לסלע מחלוקת במקום להיות רעיון שמקובל על כולם וחלק מהמציאות ההכרחית.
בכל הערים הגדולות, וקל וחומר בקהילות קטנות יותר של יהודים במזרח אירופה, היה עירוב כחלק בלתי נפרד מהחיים היהודיים שם. ספרי השו"ת של רבותינו מלאים בשאלות בנושא העירוב, ועד היום זה נושא שנדון ונלמד בהרחבה בכל החוגים הרבניים והתלמודיים. התקנת עירוב נותרה פרויקט יקר מאוד. גם אחרי השלמת בנייתו, יש עלות מתמשכת של תחזוקתו ובדיקתו שבועית של העירוב כדי לוודא שהוא לא נפגם. כל זה דורש כספים, תקציבים ואנשים.
בישראל העירוב בכל הקהילות נמצא תחת פיקוחה של הרבנות הראשית, ואילו העירוב בשכונות נמצא תחת פיקוח הרבנות המקומית שלא תמיד קשורה לרבנות הראשית. במשך עשרות שנים היה תקציב התקנת העירוב והפיקוח עליו חלק מתקציב גדול יותר של משרד הדתות ומתקציב העירייה המקומית. אך משרד הדתות בוטל, והתקציב לעירוב קוצץ בשיעור שערורייתי של 90 אחוז! משום כך, בגלל היעדר תחזוקה מתמשכת וראויה, תוקפם של עירובים רבים בארץ מוטל היום בספק.
העירוב כאן, בירושלים, שאורכו 122 ק"מ, נמצא בתהליך שיקום והשבה למצב של עמידה בדרישות ההלכתיות המקוריות. ברוב המקרים יש מעט מאוד, אם בכלל, מימון ממשלתי שמוקצה לפרויקט חיוני זה. בארצות הגולה נטל תחזוקת העירוב היה באחריות בתי הכנסת והמשפחות בקהילה, שהן הנהנות העיקריות מקיומו של העירוב בעירן.
בישראל, לצערנו, הקהילה התרגלה במשך עשרות שנים לראות בממשלה את הפיתרון הכספי לכל בעיותיה. המצב הזה משתנה אט-אט, לפחות בכל הנוגע לתחזוקת העירובים. הקהילה שמשתמשת בעירוב והמשפחות שבשבילן קיומו הכרחי מחויבות לסייע לקיומו ולתמוך בתחזוקתו. כך נוכל להגביר את השלום וההרמוניה בקרבנו, כפי שהעירוב אכן אמור לעשות.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.














