ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- הלכות שבת
- מלאכות שבת
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אחד מל"ט אבות מלאכה האסורים בשבת הוא טלטול חפצים מרשות אחת לרשות אחרת והעברתם מרחק של ארבע אמות במקום ציבורי. יש אלפי פרטים הלכתיים טכניים שנוגעים לסוגים כאלה של "מלאכות". רבים מהפרטים האלה נועדו להגן על קדושת השבת. הזמן הוכיח את חכמת חז"ל שקבעו את הכללים והסייגים האלה, כי יותר מכל דבר אחר שמרה השבת על הרציפות של העם היהודי ועל ההצלחה הרוחנית שלו.
עם זה, התלמוד עצמו מאפיין את סוגי הטלטול האלה כסוג של "מלאכה" שנחשבת "גרועה" - שולית וחסרת חשיבות כשלעצמה. רוב האנשים יתקשו להבין למה, למשל, נשיאת ממחטה בכיס נחשבת לסוג של "מלאכה" בשבת. בגלל האפיון הזה של טלטול חפצים בשבת כ"מלאכה גרועה", תקפו חז"ל את הבעיה משני כיוונים שונים:
מצד אחד, הם חיזקו את האיסור על טלטול והוסיפו הלכות חדשות כדי להדגיש בפני האנשים את החשיבות והחומרה של האיסור. אך, מצד שני, החכמים בתקופת שלמה המלך, וכנראה ביוזמתו, יצרו פתרון שמתיר טלטול במסגרת ההלכה. הפיתרון נקרא "עירוב חצרות" - שילוב ושיתוף של כל השטחים הציבוריים והפרטיים באופן שהופך אותם לרשות אחת, שבתוכה אין שום בעיה הלכתית לטלטל.
חז"ל החמיאו מאוד לשלמה המלך, ואפילו בשמים החמיאו לו על היוזמה הזאת, והתלמוד ראה בה חידוש נפלא שיסייע להשיב את השלום וההרמוניה לחברה היהודית.
ישנה מסכת שלמה בתלמוד בנושא, מסכת עירובין. עירוב הוא נושא סבוך מאוד וטכני מאוד שדורש לימוד קפדני, ידע רב ומומחיות, בייחוד בביצוע. לכל אורך ההיסטוריה היהודית, קהילות יהודיות תמיד התקינו עירוב לרווחת השבת ולמען השלום בקהילה.
הייתה תקופה, לפני כמאה שנה, שבה קהילות יהודיות חשובות לא התקינו עירוב מסיבות כספיות, טכניות והלכתיות שונות. אולם היום כמעט כל קהילה יהודית חשובה מתקינה עירוב. האירוניה היא שהעירוב, שנועד לקדם את האחדות ואת ההרמוניה בחיי הקהילה היהודית, גורם בימינו לא פעם למחלוקות בין רבנים, לסכסוכים בתוך הקהילה ואפילו לפילוגים בתוך משפחות, ובקהילות מסוימות הוא הופך לסלע מחלוקת במקום להיות רעיון שמקובל על כולם וחלק מהמציאות ההכרחית.
בכל הערים הגדולות, וקל וחומר בקהילות קטנות יותר של יהודים במזרח אירופה, היה עירוב כחלק בלתי נפרד מהחיים היהודיים שם. ספרי השו"ת של רבותינו מלאים בשאלות בנושא העירוב, ועד היום זה נושא שנדון ונלמד בהרחבה בכל החוגים הרבניים והתלמודיים. התקנת עירוב נותרה פרויקט יקר מאוד. גם אחרי השלמת בנייתו, יש עלות מתמשכת של תחזוקתו ובדיקתו שבועית של העירוב כדי לוודא שהוא לא נפגם. כל זה דורש כספים, תקציבים ואנשים.
בישראל העירוב בכל הקהילות נמצא תחת פיקוחה של הרבנות הראשית, ואילו העירוב בשכונות נמצא תחת פיקוח הרבנות המקומית שלא תמיד קשורה לרבנות הראשית. במשך עשרות שנים היה תקציב התקנת העירוב והפיקוח עליו חלק מתקציב גדול יותר של משרד הדתות ומתקציב העירייה המקומית. אך משרד הדתות בוטל, והתקציב לעירוב קוצץ בשיעור שערורייתי של 90 אחוז! משום כך, בגלל היעדר תחזוקה מתמשכת וראויה, תוקפם של עירובים רבים בארץ מוטל היום בספק.
העירוב כאן, בירושלים, שאורכו 122 ק"מ, נמצא בתהליך שיקום והשבה למצב של עמידה בדרישות ההלכתיות המקוריות. ברוב המקרים יש מעט מאוד, אם בכלל, מימון ממשלתי שמוקצה לפרויקט חיוני זה. בארצות הגולה נטל תחזוקת העירוב היה באחריות בתי הכנסת והמשפחות בקהילה, שהן הנהנות העיקריות מקיומו של העירוב בעירן.
בישראל, לצערנו, הקהילה התרגלה במשך עשרות שנים לראות בממשלה את הפיתרון הכספי לכל בעיותיה. המצב הזה משתנה אט-אט, לפחות בכל הנוגע לתחזוקת העירובים. הקהילה שמשתמשת בעירוב והמשפחות שבשבילן קיומו הכרחי מחויבות לסייע לקיומו ולתמוך בתחזוקתו. כך נוכל להגביר את השלום וההרמוניה בקרבנו, כפי שהעירוב אכן אמור לעשות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
