ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

מבט חדש על מלחמה ;">

דף הבית ספריה אמונה כתבי הראי"ה שיעורים בספר אורות אורות המלחמה Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

תמוז תשס"ח

מבט חדש על מלחמה

אורות המלחמה, פרק א



סוכם על ידי תלמידים

מוקדש לעלוי נשמת
ר' חיים שלמה בן ר' יעקב איל

כְּשֶׁיֵּשׁ מִלְחָמָה גְּדוֹלָה בָּעוֹלָם מִתְעוֹרֵר כֹּחַ מָשִׁיחַ. עֵת זָמִיר הִגִּיעַ, זְמִיר עָרִיצִים, הָרְשָׁעִים נִכְחָדִים מִן הָעוֹלָם וְהָעוֹלָם מִתְבַּסֵּם, וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ. הַיְחִידִים הַנִּסְפִּים בְּלֹא מִשְׁפָּט, שֶׁבְּתוֹךְ הַמַּהְפֵּכָה שֶׁל שֶׁטֶף הַמִּלְחָמָה, יֵשׁ בָּהּ מִמִּדַּת מִיתַת צַדִּיקִים הַמְכַפֶּרֶת, עוֹלִים הֵם לְמַעְלָה בְּשֹׁרֶשׁ הַחַיִּים וְעַצְמוּת חַיֵּיהֶם מֵבִיא עֵרֶךְ כְּלָלִי לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה אֶל כְּלַל בִּנְיַן הָעוֹלָם בְּכָל עֲרָכָיו וּמוּבָנָיו. וְאַחַר כָּךְ כְּתֹם הַמִּלְחָמָה מִתְחַדֵּשׁ הָעוֹלָם בְּרוּחַ חָדָשׁ וְרַגְלֵי מָשִׁיחַ מִתְגַּלִּים בְּיוֹתֵר, וּלְפִי עֶרְכָּהּ שֶׁל גֹּדֶל הַמִּלְחָמָה בְּכַמּוּתָהּ וְאֵיכוּתָהּ כָּכָה תִּגְדַּל הַצְּפִיָּה לְרַגְלֵי מָשִׁיחַ שֶׁבָּהּ. מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם שֶׁל עַכְשָׁו צִפִּיָּה נוֹרָאָה גְּדוֹלָה וַעֲמֻקָּה יֵשׁ בָּהּ, מְצֹרָף לְכָל גִּלְגּוּלֵי הַזְּמַנִּים וְהוֹרָאַת קֵץ הַמְגֻלֶּה שֶׁל הִתְיַשְּׁבוּת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. בְּדֵעָה גְּדוֹלָה, בִּגְבוּרָה עֲצוּמָה, וּבְהִגָּיוֹן עָמֹק וְחוֹדֵר, בִּתְשׁוּקַת אֱמֶת וּבְרַעְיוֹן בָּהִיר, צְרִיכִים לְקַבֵּל אֶת הַתֹּכֶן הַנִּשָּׂא שֶׁל אוֹר ד' הַמִּתְגַּלֶּה בִּפְעֻלָּה נִפְלָאָה בַּעֲלִילוֹת הַמִּלְחָמוֹת הַלָּלוּ בְּייחוד. "בַּעַל מִלְחָמוֹת זוֹרֵעַ צְדָקוֹת, מַצְמִיחַ יְשׁוּעוֹת, בּוֹרֵא רְפוּאוֹת, נוֹרָא תְּהִלּוֹת, אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת, הַמְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, אוֹר חָדָשׁ עַל צִיּוֹן תָּאִיר וְנִזְכֶּה כֻלָּנוּ מְהֵרָה לְאוֹרוֹ".



כְּשֶׁיֵּשׁ מִלְחָמָה גְּדוֹלָה בָּעוֹלָם מִתְעוֹרֵר כֹּחַ מָשִׁיחַ.


אורות המלחמה
בפרקים אלו מעניק לנו הרב מבט חדש על המלחמה. במבט הפשוט, מלחמה היא צרה גדולה מאוד. ישנם הרוגים, פצועים, נזקים ממוניים וקשיים נוספים. בכל זאת, קורא הרב לפרקים אלו בשם "אורות המלחמה". חז"ל רואים את המלחמה כדבר שיש בו גם צדדים של אור. ריבונו של עולם הוא "בעל מלחמות" 1 , והרי "כל מאי דעביד רחמנא לטב עביד" 2 . על כן, אם ישנן מלחמות בעולם, ודאי יש להן תפקיד. ומאחר ומלחמה היא דבר כללי וגדול מאוד, אף התפקיד שלה הוא תפקיד כללי. לפיכך, אומר כאן הרב, כאשר יש מלחמה גדולה בעולם, מתעורר כחו של משיח. העולם מתחיל להשתנות, וכל שינוי הוא לטובה.

עֵת זָמִיר הִגִּיעַ, זְמִיר עָרִיצִים, הָרְשָׁעִים נִכְחָדִים מִן הָעוֹלָם וְהָעוֹלָם מִתְבַּסֵּם, וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ. הַיְחִידִים הַנִּסְפִּים בְּלֹא מִשְׁפָּט, שֶׁבְּתוֹךְ הַמַּהְפֵּכָה שֶׁל שֶׁטֶף הַמִּלְחָמָה, יֵשׁ בָּהּ מִמִּדַּת מִיתַת צַדִּיקִים הַמְכַפֶּרֶת, עוֹלִים הֵם לְמַעְלָה בְּשֹׁרֶשׁ הַחַיִּים וְעַצְמוּת חַיֵּיהֶם מֵבִיא עֵרֶךְ כְּלָלִי לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה אֶל כְּלַל בִּנְיַן הָעוֹלָם בְּכָל עֲרָכָיו וּמוּבָנָיו.


מיתת רשעים וצדיקים

מלחמה גורמת לכך שרשעים נכחדים מן העולם וממילא העולם מתבסם. מסתלקת הזוהמא הרוחנית, הרשעות, והריח החיובי מתחיל להיות ניכר.
אך סוף סוף בשטף המלחמה מתים אנשים נוספים. צדיקים נספים בלא משפט. מסביר הרב, שגם לכך יש תפקיד. אכן, צדיקים אלו לא צריכים היו להיענש במיתה, אלא שמיתתם מהווה מעין קרבן כפרה. הגמרא 3 לומדת זאת ממרים - "למה נסמכה מיתת מרים לפרשת פרה אדומה? לומר לך, מה פרה אדומה מכפרת אף מיתתן של צדיקים מכפרת". וקשה, שהלא פרה אדומה איננה מכפרת כי אם מטהרת מי שנטמא. ומבארים תוספות 4 על פי דברי המדרש, שכשם שאמא מנקה אחר ילדהּ המלכלך, כך פרה אדומה מכפרת על חטא העגל, בן הפרה. על כל פנים, לומדים חז"ל שאף מיתת צדיקים מכפרת.

חז"ל אומרים, שהזמן הטוב ביותר לשוב בתשובה הוא יום המיתה, "שוב יום אחד לפני מיתתך" 5 . כשהגוף שב אל ריבונו של עולם, התשובה השלמה היא על ידי כך שישוב האדם בתשובה גם באופן רוחני. כך כל מהותו שבה אל ריבונו של עולם, פיזית ורוחנית 6 . המהר"ל 7 מסביר שיש משמעות לכך שגדליה בן אחיקם נהרג דווקא בעשרת ימי תשובה. כיון שאלו ימי תשובה, אלו ימים שהצדיקים מתרוממים מעלה, ואם כן יש למיתת הצדיקים משמעות של כפרה. כיצד פועלת מיתתם בעולם? מסביר הרב שהצדיקים עולים אל "שורש החיים ועצמות חייהם מביא ערך כללי לטובה ולברכה על כלל בניין העולם לכל ערכיו ומובניו". כלומר, על ידי מיתת הצדיקים, ישנה התגברות של הופעת חיים במקור, בשורש החיים, ומשם הם מתפרצים חזרה אל המציאות.
גיזום ענפי העץ היבשים מביא לגידול משמעותי בכוח הצמיחה של העץ. טבע העץ הוא כך, שבחורף כל כח הצמיחה של העץ יורד חזרה אל השורש, והענפים מרוקנים מכוחם. אז זהו זמן הגיזום, שמכוחו יכולים אחר כך לפרוץ הענפים ולגדול יותר ממה שהיו לפני הגיזום. כך גם באופן רוחני. מצד אחד, נכרתת הרשעה, ומצד שני, כוחות החיים השבים למרכז, יוצרים תסיסה עם כוחות חיים נוספים בתוך אוצר החיים האלוקי. התסיסה מביאה להתעצמות ולהתפרצות של שפע אל בניין העולם בכל ערכיו ומובניו.

וְאַחַר כָּךְ כְּתֹם הַמִּלְחָמָה מִתְחַדֵּשׁ הָעוֹלָם בְּרוּחַ חָדָשׁ וְרַגְלֵי מָשִׁיחַ מִתְגַּלִּים בְּיוֹתֵר,


העולם מתחדש
אחר כל מלחמה, העולם אינו רוצה לשוב אל מצבו הקודם, אלא להשתנות, להתחדש. ניתן לראות זאת במציאות. אחרי מלחמת העולם הראשונה, החלו לנשוב בעולם שאיפות לאחדות. כך קם ארגון האומות המאוחדות במטרה להשפיע שלא תהיינה עוד מלחמות. אמנם, מלחמת העולם השנייה לא נמנעה, אך זו הייתה המגמה. כך גם אחר מלחמת העולם השנייה, העולם השתנה מאוד לטובה ביחסים שבין העמים. אין פותרים בעיות בכוח, אלא נלחמים באלו שחושבים שניתן לפתור בעיות בכוח. כך מנסים היום למנוע את הנסיונות של איראן ועיראק לנהל את העולם בכוח.

כשיש זעזוע, אנשים חושבים שאם כבר הייתה יציאה מהסדר, כדאי לשוב לסדר טוב יותר. זהו טבע שטבע הקדוש ברוך הוא בעולם. צא וראה מה קרה בעקבות רעידת האדמה בתורכיה. נהרגו שם אלפי אנשים ונהרסה עיר שלמה. היום עומדת במקומה עיר פאר חדשה. כאשר בית נהרס לא בונים את אותו בית פעם נוספת, אלא בונים בית חזק ונוח יותר.

וּלְפִי עֶרְכָּהּ שֶׁל גֹּדֶל הַמִּלְחָמָה בְּכַמּוּתָהּ וְאֵיכוּתָהּ כָּכָה תִּגְדַּל הַצְּפִיָּה לְרַגְלֵי מָשִׁיחַ שֶׁבָּהּ. מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם שֶׁל עַכְשָׁו צִפִּיָּה נוֹרָאָה גְּדוֹלָה וַעֲמֻקָּה יֵשׁ בָּהּ, מְצֹרָף לְכָל גִּלְגּוּלֵי הַזְּמַנִּים וְהוֹרָאַת קֵץ הַמְגֻלֶּה שֶׁל הִתְיַשְּׁבוּת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל.


גאולת ישראל
עם ישראל התקדם בדרך גאולתו בכל מלחמה. וכל התקדמות היא בחינה של משיח. בתום מלחמת העולם הראשונה ניתנה הצהרת בלפור, בה הוענק המנדט על ידי האומות להקים את המדינה היהודית בארץ ישראל. אחר כך החלו לחצים של ערבים שהביאו לקריעת עבר הירדן, ולחצים נוספים הביאו להחלטה לבצע חלוקה בארץ. מכל מקום, ההכרה הזו באה בעקבות מלחמת העולם הראשונה. אחר מלחמת העולם השנייה הוקמה מדינת ישראל. אמנם רק בחלק מארץ ישראל, אבל ההחלטה הכללית באה אחרי אלפיים שנות גלות. המלחמה עשתה שבר עצום בעם ישראל, אך גם זעזעה את כל העולם והביאה לתחילתו של שלטון יהודי בארץ ישראל. רואים ממש עין בעין, שריבונו של עולם "בעל מלחמות, זורע צדקות, מצמיח ישועות".

המתח טרום מלחמת ששת הימים
"אם ראית מלכויות מתגרות אלו באלו, צפה לרגלו של משיח" 8 . בתהליך הגאולה מתגלים קודם רגליו של משיח. לפני מלחמת ששת הימים, הייתי נוכח ביום העצמאות בו צעק הרצי"ה מקירות ליבו - "איפה יריחו שלנו? איפה שכם שלנו?" 9 . למחרת, נכנסו המצרים לסיני והחל המתח לקראת מלחמה. המתח נמשך שלושה שבועות, מיום העצמאות עד כ"ו באייר - אז פרצה המלחמה. היה מתח עצום, כיון שהמצרים ביטלו את ההסכם שנחתם עימם עשר שנים קודם לכן, והכניסו עוד ועוד כוחות לסיני. כל העם התגייס למילואים. חשבו שיהיו נפגעים רבים במלחמה הזו. בשבוע שלפני פרוץ המלחמה, דיברתי על המצב עם תלמידי בישיבת "מרכז הרב". דיברתי על כך שהמתח הזה מעורר להתבוננות, להבנה ששום דבר אינו בטוח. אחותי אמורה הייתה להתחתן כמה שבועות אחרי כן, ופתאום הכל נהיה בספק. הכל נעצר. לא היה שום ביטחון מה ילד יום. דיברתי עם התלמידים על כך שהזעזוע מלמד אותנו ששום דבר אינו בידינו. פתאום מרגישים, שהקרקע נשמטת תחת רגלינו. חיילים מגוייסים ממתינים ולא יודעים מה ילד יום.
התלמידים ביקשו מהרצי"ה לדבר על המצב. בא הרצי"ה ואמר, שמלחמה היא דבר טוב - להיפך מכל מה שחשבו. כולם אמרו, בעזרת ה' נתגבר, ה' יעזור, אך לא רצו שתהיה מלחמה. ואילו הרצי"ה הציג גישה הפוכה לחלוטין, "בעל מלחמות, זורע צדקות, מצמיח ישועות" 10 . כך הסדר, ממלחמות צומחות לבסוף ישועות. הרצי"ה שינה את כל החשיבה. הרגשתי שלא בנוח שאמרתי לתלמידים דבר אחד והרצי"ה אמר דבר אחר, אך שמחתי לשמוע הסתכלות שונה, גדולה. ואכן, לא עבר שבוע וראינו כמה הוא צדק. ירושלים, סיני וכל מרחבי יהודה ושומרון נכבשו.
מלחמה היא מעין ניתוח. היא איננה מכה ללא תכלית. מכה היא כואבת וחבל שניתנה, ואילו ניתוח כואב אך מרפא. זהו טיפול עמוק, יסודי וחודרני, אך בסופו של דבר הוא עושה תיקונים גדולים מאוד, "ה' איש מלחמה" 11 . בודאי הכל מכוון למגמה האלוקית של העולם ולגאולתם של ישראל. הדברים שאמר הרצי"ה הם בדיוק מה שאומר כאן הרב. הרצי"ה החייה את הדברים, וחי אותם בעצמו.

בְּדֵעָה גְּדוֹלָה, בִּגְבוּרָה עֲצוּמָה, וּבְהִגָּיוֹן עָמֹק וְחוֹדֵר, בִּתְשׁוּקַת אֱמֶת וּבְרַעְיוֹן בָּהִיר, צְרִיכִים לְקַבֵּל אֶת הַתֹּכֶן הַנִּשָּׂא שֶׁל אוֹר ד' הַמִּתְגַּלֶּה בִּפְעֻלָּה נִפְלָאָה בַּעֲלִילוֹת הַמִּלְחָמוֹת הַלָּלוּ בְּייחוד. "בַּעַל מִלְחָמוֹת זוֹרֵעַ צְדָקוֹת, מַצְמִיחַ יְשׁוּעוֹת, בּוֹרֵא רְפוּאוֹת, נוֹרָא תְּהִלּוֹת, אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת, הַמְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, אוֹר חָדָשׁ עַל צִיּוֹן תָּאִיר וְנִזְכֶּה כֻלָּנוּ מְהֵרָה לְאוֹרוֹ".


גבורה והגיון עמוק
ההתבוננות הזו דורשת גבורה. יש צורך בעוצמות נפשיות רוחניות על מנת לקבל את הקשיים ולראות את הצדדים הטובים שביסורים. מבט כזה יכול להתקבל רק על ידי עמקות גדולה מאוד המאפשרת לראות לטווח ארוך את התיקון שבזעזוע. עם ישראל עומד במרכז העולם, וכשיש מאורעות כה גדולים ועצומים, ודאי הדבר נוגע לגאולתם של ישראל.

בכל יום אנו אומרים את התפילה הזו. כאן הדברים נאמרים מתוך המלחמה. זהו לימוד גדול מאוד. כל הקשיים שאנו עוברים היום, המאבקים בינינו לבין הגויים, מתישים מאוד, מכבידים ומקשים עלינו. ואף יש לנו צער על כך שאין בנו הכוחות להדוף את הרשעות של הרשעים המנסים לפגוע בנו ובשלטוננו בארץ ישראל. אך כל זה, כמו אז, מעורר ציפייה עמוקה לגאולה. הקשיים הללו הם קשיים בונים. התמודדויות מחייבות אותנו להתעלות ולגלות כוחות נוספים. ככל שההתמודדויות גדולות יותר בעוצמתן ומתמשכות זמן רב יותר, הן עתידות להביא תוכן גדול וחדש בשלבי הגאולה. לא תמיד אפשר לראות את הדברים. בזמן המלחמה, בדרך כלל רואים רק את הצרה, אך לאחר מכן מתברר שהזעזוע היה זעזוע בונה. יש להסתכל, כדברי הרב, בהגיון עמוק וחודר.

יש אנשים שלא מבינים את התוצאה הגדולה של מלחמת העולם הראשונה - הצהרת בלפור והתרחבות ההתיישבות היהודית. וכי מה העניין הגדול בכך שגוי הכריז על הסכמת האומות? הרי ארץ ישראל שייכת לעם ישראל, לא בגלל הכרזה של הגויים. רק הגיון חודר של ראייה למרחקים מוכיח שתקומת מדינת ישראל היא פועל יוצא מאותה הכרזה. יש אנשים שאינם מעריכים גם את תקומת מדינת ישראל. הרי מאז אנו שרויים במלחמות עם הערבים, והנה טוב יותר לשאר היהודים המפוזרים בעולם. מה הועילו חכמי הציונות בתקנתם? במה זה קידם אותנו? זהו הגיון שטחי. לא רואים את השינוי הגדול שחל בעם ישראל מאז תקומת מדינת ישראל. במבט כזה אכן עדיף שלא תהיינה מלחמות. אך הגיון חודר ועמוק רואה למרחוק שכל תהליך הגאולה השלמה, שאליה אנו מצפים, מתבסס בשלביו הראשונים על התקומה הזו.

אנו כבר נמצאים בתוככי תהליכי הגאולה., יותר מאתחלתא דגאולה. האתחלתא הייתה בזמן האר"י הקדוש ונמשכה בזמן הגר"א. מאז התקדמנו הרבה. עוד מעט, ורוב העם היהודי יהיה בארץ ישראל. הקשיים מתגברים. "קליינע אינגלעך קליינע צורעס, גרויסע אינגלעך גרויסע צורעס" - "ילד קטן - צרות קטנות", יש לו נזלת, הוא משתעל. "ילד גדול - צרות גדולות". הוא רוצה לבלות, לצאת מהבית, לקחת את המכונית, וכן הלאה. גם עם ישראל, כאשר היה ילד קטן, "ילד שעשועים" 12 , קשייו היו קטנים. וככל שהעם גדל הקשיים גדלים, "מרבה נכסים מרבה דאגה" 13 .

התעצמות הציבור הדתי
"זה לעומת זה עשה האלקים" 14 - ככל שיש יותר כוח יש יותר התנגדות. כך הוא הסדר. ככל שאדם עולה יותר גבוה בסולם, הוא מגדיל את סיכוניו. ריבונו של עולם אומר ליעקב לעלות בסולם עד לשמים. האם עדיף להישאר למטה?! אנו ממשיכים לעלות, כי בכל מקום שיש סיכון יש גם סיכוי, ומשתדלים להיזהר. אין ספק שההתמודדויות העומדות בפנינו תלכנה ותגדלנה. כך גם ככל שהציבור הדתי יגדל יהיה לו קשה יותר. יפחדו ממנו, ויעשו הכל כדי להצר את צעדיו. זה התחיל בגירוש של גוש קטיף, שאף בזמנו כאשר גרשו ועקרו, לא כולם ידעו מדוע עושים זאת. כוונתם הייתה לדכא את הציבור הדתי שחושב שינהיג את המדינה, ויכתיב את גבולות המדינה הפיזיים והרוחניים. מאז קום המדינה המפלגות הדתיות היו חלק מהקואליציה. היום לא רוצים אותן. לוקחים את המפלגות החרדיות שלא מתערבות בצעדיהם. הטעם לכך הוא דווקא ההתעצמות של הציבור שלנו.
יש החושבים שהמצב הדתי גרוע מאי פעם, אך באמת אם מסתכלים על הציבור הדתי, הוא במצב טוב מאי פעם - ריבוי תורה, ריבוי ישיבות, ריבוי שכונות דתיות. עוצמה איכותית וכמותית כזו לא הייתה אף פעם. והעוצמה הזו הולכת וגדלה. המשפחות הדתיות גדולות יותר, ועל אף שישנה גם עזיבה של הדת, הריבוי גדול לאין ערוך. לעומת זאת, ציבור העומדים בשלטון הולך ומתמעט, ועל כן הם עושים את כל המאמצים לעצור את התהליך הזה. מנסים לצמצם את התקציבים, לפגוע בהתנחלויות ובמגמותיהן. כל זה נובע מהחוזק שלנו. מי שמסתכל רק על המכות שאנו מקבלים, נמצא כל הזמן בתחושה לא טובה, אך באמת, אדרבה, הפגיעה מראה על כוח. מההתנהגות כלפינו אנו צריכים ללמוד על העוצמות הנטועות בנו. מנסים לעכב את מעבר השלטון לדתיים על ידי חוקים והגבלות שונות, אך אף לא אחד חושב שניתן למנוע זאת.



^ 1.מתוך ברכת יוצר אור.
^ 2.ברכות ס, א.
^ 3.מועד קטן כח, א.
^ 4.שם, ד"ה מה.
^ 5.שבת נג, א. "רבי אליעזר אומר: שוב יום אחד לפני מיתתך. שאלו תלמידיו את רבי אליעזר: וכי אדם יודע איזהו יום ימות? אמר להן: וכל שכן, ישוב היום שמא ימות למחר ונמצא כל ימיו בתשובה".
^ 6.עיין נתיבות עולם למהר"ל, נתיב התשובה, פרק ב.
^ 7.עיין נצח ישראל, פרק ח. "ולפיכך היה בזמן שהעולם הזה שב אל ה', ובזמן הזה הם עשרת ימי תשובה אז העולם שב מפחיתות הגוף אל השם יתברך, ובזמן הזה ראוי אל הצדיק שיהיה מסתלק מן הגוף כאשר יש לו בעולם הזה ושב אל ה'".
^ 8.בראשית רבה מב, ז. "אמר רבי אלעזר בר אבינא: אם ראית מלכויות מתגרות אלו באלו צפה לרגלו של משיח. תדע שכן, שהרי בימי אברהם על ידי שנתגרו המלכויות אלו באלו באה הגאולה לאברהם".
^ 9.עיין בספר ארץ הצבי, עמוד 2.
^ 10.מתוך ברכת יוצר אור.
^ 11.שמות טו, ג.
^ 12.ירמיה לא, יט.
^ 13.אבות ב, ז.
^ 14.קהלת ג, יד.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il