ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

השלום המיוחל ;">

דף הבית ספריה אמונה כתבי הראי"ה שיעורים בספר אורות אורות המלחמה Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

תמוז תשסח

השלום המיוחל

אורות המלחמה, פרק ד



סוכם על ידי תלמידים

מוקדש לעלוי נשמת
ר' חיים שלמה בן ר' יעקב איל

לוּלֵא חֵטְא הָעֵגֶל הָיוּ הָאֻמּוֹת יוֹשְׁבוֹת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַשְׁלִימוֹת עִם יִשְׂרָאֵל וּמוֹדוֹת לָהֶם, כִּי שֵׁם ד' הַנִּקְרָא עֲלֵיהֶם הָיָה מְעוֹרֵר בָּהֶן יִרְאַת הָרוֹמְמוּת, וְלֹא הָיְתָה שׁוּם שִׁיטַת מִלְחָמָה נוֹהֶגֶת, וְהַהַשְׁפָּעָה הָיְתָה הוֹלֶכֶת בְּדַרְכֵי שָׁלוֹם כְּבִימוֹת הַמָּשִׁיחַ. רַק הַחֵטְא גָּרַם וְנִתְאַחֵר הַדָּבָר אַלְפֵי שָׁנִים, וְכָל מְסִבּוֹת הָעוֹלָם הִנָּן אֲחוּזוֹת זוֹ בְּזוֹ לְהָבִיא אֶת אוֹר ד' בָּעוֹלָם, וְחֵטְא הָעֵגֶל יִמָּחֶה לְגַמְרֵי וּמִמֵּילָא כָּל רֹאֵיהֶם יַכִּירוּם כִּי הֵם זֶרַע בֵּרַךְ ד', וְהָעוֹלָם יְתֻקַּן בְּאֹרַח שָׁלוֹם וְרִגְשֵׁי אַהֲבָה, וְנֹעַם ד' יוּחַשׁ בְּכָל לֵבָב, לְעַנֵּג רוּחַ וּלְעַדֵּן נְשָׁמָה וּלְכָל בָּהֶם תִּחְיֶה נֶפֶשׁ כָּל חָי.
לוּלֵא חֵטְא הָעֵגֶל הָיוּ הָאֻמּוֹת יוֹשְׁבוֹת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַשְׁלִימוֹת עִם יִשְׂרָאֵל וּמוֹדוֹת לָהֶם, כִּי שֵׁם ד' הַנִּקְרָא עֲלֵיהֶם הָיָה מְעוֹרֵר בָּהֶן יִרְאַת הָרוֹמְמוּת, וְלֹא הָיְתָה שׁוּם שִׁיטַת מִלְחָמָה נוֹהֶגֶת, וְהַהַשְׁפָּעָה הָיְתָה הוֹלֶכֶת בְּדַרְכֵי שָׁלוֹם כְּבִימוֹת הַמָּשִׁיחַ.

מעמד קבלת התורה
מעמד קבלת התורה של עם ישראל רומם את העם למדרגה עליונה. הייתה לכך השפעה על העולם כולו. חז"ל רומזים לכך שכל העולם כולו חרד כאשר ישראל קיבלו את התורה. הופעות רוחניות כה עליונות, השפיעו אף סביב למקום נתינת התורה. התאספו אומות העולם ושאלו: "ה' למבול ישב?!", האם עתיד להיות מבול? והתשובה היא, לא כן, "ה' עוז לעמו יתן, ה' יברך את עמו בשלום" 1 . רעידת האדמה, האש הגדולה הזו - כל התופעות המיוחדות הללו, מבשרות על כך שעם ישראל מקבל תורה. ולא רק המראה החיצוני הפעים, אלא אף האווירה הרוחנית הכללית ששרתה שם. ישראל רואים את המראה הזה, "ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו" 2 . ישראל מקבלים את הרוממות הרוחנית, ושומעים את קול ד' המדבר אליהם, לפחות בשתי הדיברות הראשונות, ומתעלים למדרגה עליונה.

חטא העגל וחורבן הבית
מיד לאחר מעמד זה, חטאו ישראל בחטא העגל. עם ישראל לא יכול היה לעמוד בגובה הנורא הזה. אילולא חטא זה, אומרים חז"ל, לא הייתה מיתה. כלומר, עם ישראל היה מגיע למצב כמו זה שהיה לאדם הראשון קודם חטאו, שלא היה מת כלל. כמו כן, אומרים חז"ל 3 , שלולא חטא העגל לא הייתה גלות. על כך מדבר כאן הרב. אומות העולם היו מכירות בגדולה של עם ישראל ובתפקיד המיוחד להם. ממילא, היו מפנות את ארץ ישראל כדי שעם ישראל יוכל למלא את תפקידו, שכן המטרה הזו היא טובתו של העולם כולו.
חז"ל אומרים 4 , שאם היו יודעים הגויים כמה בית המקדש מועיל לעולם כולו, היו עושים את כל המאמצים להביא לקיומו. בית המקדש אינו מועיל רק לעם ישראל אלא לעולם כולו, שכן הוא הצינור המחבר בין העולם למקורו. "כמגדל דוד צוארך" 5 . החסד לאברהם 6 אומר, שלפני שחרב הבית, היה חלון במרומים, שרוחב ראשו כרוחב ירושלים, ומשם התפשט אל כל רוחבה של ארץ ישראל, ומשם לכל העולם כולו. משחרב בית המקדש הצטמצם החלון וראשו כנגד הר הבית בלבד. כלומר, בזמן הבית, השפע העולמי היה גדול ועצום. החורבן פגע בעולם כולו.

ההערצה לישראל

אילו לא היו ישראל חוטאים במעמד המרומם של קבלת התורה, הייתה מתעוררת בקרב הגויים יראת הרוממות. כלומר, לא היו יראים מישראל שמא ינצחו אותם, אלא שהיו מעריצים את ישראל בשל גודלם. כך יהיה בימות המשיח. הייתה לנו דוגמא למציאות כזו בזמן שלמה המלך. זו הייתה תקופת השיא של עם ישראל, שהלך והתעלה ממדרגה למדרגה עד לתקופה זו. כך מתארים חז"ל 7 , בדרך משל, שהלבנה הגיעה למילואה, לאחר חמישה-עשר דורות. אבל אחר חמישה-עשר דורות נוספים, חרב הבית. באמצע החודש, שיא האור. כך באמצע הדורות, עם ישראל בשיאו. שלמה מדבר על כך שיבואו גויים להתפלל בבית המקדש. העולם מתייחס לישראל בהערצה. בימות המשיח תהיה מדרגה גבוהה מזו.

רַק הַחֵטְא גָּרַם וְנִתְאַחֵר הַדָּבָר אַלְפֵי שָׁנִים, וְכָל מְסִבּוֹת הָעוֹלָם הִנָּן אֲחוּזוֹת זוֹ בְּזוֹ לְהָבִיא אֶת אוֹר ד' בָּעוֹלָם, וְחֵטְא הָעֵגֶל יִמָּחֶה לְגַמְרֵי וּמִמֵּילָא כָּל רֹאֵיהֶם יַכִּירוּם כִּי הֵם זֶרַע בֵּרַךְ ד', וְהָעוֹלָם יְתֻקַּן בְּאֹרַח שָׁלוֹם וְרִגְשֵׁי אַהֲבָה, וְנֹעַם ד' יוּחַשׁ בְּכָל לֵבָב, לְעַנֵּג רוּחַ וּלְעַדֵּן נְשָׁמָה וּלְכָל בָּהֶם תִּחְיֶה נֶפֶשׁ כָּל חָי.

תיקון החטא בטהרת האמונה
חז"ל אמרים שאין לך דור שאינו משלם על חטא העגל. מדוע בנים משלמים על חטא אבותיהם? משום שהחטא עוד לא תוקן. החיסרון של חטא העגל היה ההגשמה, הרצון לעשות אמצעי להופעת ה'. הם לא כפרו בריבונו של עולם וחשבו שהעגל יהיה אלוהיהם, חס ושלום, אלא חשבו לבטא את עבודת ה' דרך העגל 8 . התורה אמרה "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני" 9 , אפילו על פני. כלומר, אל תעשה דבר גשמי שדרכו תרצה לעבוד את הקדוש ברוך הוא. אמנם ההגשמה הזו כבר לא קיימת ממש בפועל, בצורה של עגלים ודומיהם, ואכן האמונה נהייתה מאוד מופשטת, אך עדיין לא מטוהרת לגמרי. תפיסת האמונה צריכה להיות זכה מכל הגשמה, מכל דמיון. בכל הדורות אנו עובדים על מחיית הקלקול הזה של חטא העגל, עד לימות המשיח. אז יימחה לגמרי החטא, וממילא כל רואי ישראל יכירום ויאמרו "כי הם זרע ברך ה'" 10 .

השלום המיוחל
כאשר עם ישראל יגיע לרוממות הזו, שהוא קורא בשם ה' בגדלות, כל העולם כולו יתייחס אליו בהערצה. היום אנו נמצאים באווירה כזו, שמי שמדבר על שאיפות וחלומות של שלום מרגיז אותנו, כיון שזהו שלום מדומה. אבל באמת, בסופו של דבר, איננו רוצים לנצח את כל העמים בכוח הזרוע. איננו רוצים להגיע למצב, בו נהיה עם חזק ונכפה את העולם כולו לעשות את רצוננו, על אף שאנו מוכשרים לכך, "עם חכם ונבון" 11 . אין זו המטרה, שהעולם כולו יעבוד את ה' מתוך אילוץ וכפייה, אחרי שעם ישראל ישתלט עליו בכוחו הפיזי. המטרה היא, לקרוא בשם ה' ולהאיר את אור ה' בעולם, ויכירו וידעו את ה' כל יושבי תבל, על פי הדרכתנו. וכל העמים כולם ירצו להתקרב לעם ישראל, וכל עם ועם, לפי מדרגתו, יקבל הארה רוחנית מעם ישראל ויעבוד את ריבונו של עולם. אנו מייחלים לכך שגם הגויים יביאו קרבנות בבית המקדש. זו המגמה של המשיח, אף שתחילה יעשה מלחמות.

סיכום
הרב מאיר את הצדדים החיוביים שיש בכל דבר. על כן, הראה לנו בפרק הראשון שעל אף הקשיים שיש במלחמה, ישנם גם צדדים חיוביים. לאחר מכן, ביאר לנו בפרק השני כיצד יש להתייחס באור חיובי לגדולי הדורות שנלחמו. אחר כך, מסביר הרב גם את החסרונות שבמלחמה, שאיננה לכתחילה. עדיף היה לולא הצורך במלחמות. אילו היינו יכולים לשכנע את כל העמים סביב בצדקת דרכנו ויכולים להימנע ממלחמות - היה עדיף. לו היה אפשר לשכנע את כל העמים היושבים בארץ ישראל, ולעודד אותם שיצאו מכאן, מתוך הבנה שזה גם לטובתם ולטובת כל העולם היה טוב יותר. בדיעבד, יש אור למלחמה. אם כבר יש מלחמה, הרי היא מפתחת כוחות פנימיים, מעצימה ומחדדת את ההבדל בין ישראל לעמים. אם כן, יש למלחמה צדדים שליליים וצדדים חיוביים.



^ 1.תהלים כט, י-יא. עיין זבחים טז, א.
^ 2.שמות כ, יז.
^ 3.עיין ילקוט שמעוני שמות, שצא. "חטאו בזה כי זה משה האיש, ולקו בזה על זה היה דוה לבנו". ועיין שם משלי, תתקסא. "לישראל שענו עדות שקר שאמרו אלה אלהיך ישראל, וכיון שחטאו גלו".
^ 4.במדבר רבה א, ג. "אמר רבי יהושע בן לוי, אלו היו אומות העולם יודעים מה היה המקדש יפה להם, קסטריאות (גזוזטראות בבניינים, מתנות כהונה) היו מקיפים אותו כדי לשומרו, שהיה יפה להם יותר משל ישראל". ועיין עוד שם.
^ 5.שיר השירים ד, ד. ועיין שיר השירים רבה ד, ו. "כמגדל דוד צוארך זה בית המקדש וכו' ומה צואר זה אם נוטל אין לאדם חיים, כך משחרב בית המקדש אין חיים לשונאי ישראל".
^ 6.מעיין ג, נהר א.
^ 7.שמות רבה טו, כו. "כך ישראל ט"ו דור מן אברהם ועד שלמה וכו' כיון שבא שלמה נתמלא דיסקוס של לבנה". עיין שם.
^ 8.עיין ספר הכוזרי מאמר ראשון, צז. "אך גם הם לא כחשו באלהותו של מוציאם מארץ מצרים - הם בקשו רק כי יהיה אתם נעבד מוחש אליו יוכלו לרמוז מדי ספרם נפלאות אלהיהם".
^ 9.שמות כ, ג.
^ 10.ישעיה סא, ט.
^ 11.דברים ד, ו.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il