ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- פנחס
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רבי יעקב בן אברהם ועיישה סבג
וז"ל הכתוב:
"וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ וְסָמַכְתָּ אֶת יָדְךָ עָלָיו" (במדבר כ"ז יח).
ה"משנה למלך" (ר' יהודה רוזאניס) בספרו פרשת דרכים מביא מדרש:
"אלמלא היה משה רבנו נכנס לא"י לא היה נחרב בית המקדש ולא היתה אומה ולשון שולטת בישראל"
(דרך הקודש דרוש שמיני עמ' צח)
הוא מקשה על מדרש זה, הרי ביהמ"ק חרב בגלל ג' העבירות החמורות, בעיקר עבודה זרה, כיצד כניסתו של משה רבינו ע"ה לא"י היתה מונעת את החורבן?
ה"משנה למלך" מחדש ע"פ הפסוקים:
"כִּי אָנֹכִי מֵת בָּאָרֶץ הַזֹּאת אֵינֶנִּי עֹבֵר אֶת הַיַּרְדֵּן וְאַתֶּם עֹבְרִים וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה הַזֹּאת: הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן תִּשְׁכְּחוּ אֶת בְּרִית יְקֹוָק אֱלֹקיכֶם אֲשֶׁר כָּרַת עִמָּכֶם וַעֲשִׂיתֶם לָכֶם פֶּסֶל תְּמוּנַת כֹּל אֲשֶׁר צִוְּךָ יְקֹוָק אֱלֹקיךָ" (דברים ד' כב-כג)
קשה איך "אנכי מת" זו סיבה לאזהרה על עשיית פסל? הוא מתרץ שמשה אמר לעם ישראל "אלו נכנסתי לא"י אזי בזכות "ארץ ישראל" הייתי מבטל את "יצרא דעבודה זרה" " וממילא לא היה צורך באזהרה שלא לעבוד ע"ז. לכן ביאתו של משה לא"י היתה מונעת חורבן בית המקדש.
מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל ('הרבנות והמדינה' עמ' 310 במאמר התורה והארץ) מוסיף מימד נוסף בהבנת חז"ל כיצד הנהגת משה היתה מונעת החורבן? היכן טמון כשלונו של יהושע? הוא מסביר כי הכניסה לארץ אחרי ארבעים שנות נדודים במדבר, סימנה מעבר חד מצורת חיים שכולה תלויה בנס, לאורח חיים שנראה טבעי במבט חיצוני. מן מן השמים שהיה בו גילוי שכינה יום יומי, עמוד האש ועמוד הענן במדבר, לעומת חיים בארץ ישראל כשיש צורך להלחם, להוריש ולהתנחל בה. שם בארץ ישראל המשימה תהיה להכיר שהכל מן השמים גם בתוך תנאי החיים שנראים במבט חיצוני, כחיים טבעיים כדרך כל האומות.
כדי להשריש בעם ישראל את ההבנה שגם באורח החיים החדש הכל תחת השגחה אלוקית, הכיבוש של יריחו היה בדרך נס. שבעה ימים סובבו את העיר כשהארון ובו שני לוחות הברית הולך לפניהם. ביום השביעי נפלה העיר לקול תקיעות שופר ללא כל מלחמה. כדי להטמיע בקרב העם השקפה זו, הכריז יהושע חרם על השלל ואסור בניה מחדש של העיר.
זה לא הספיק, לכן ציוה הקב"ה את יהושע בתחילת דרכו, ציווי שאמור ללוות אותו ואותנו בדרך החיים המיוחדת בא"י::
"לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב בּוֹ כִּי אָז תַּצְלִיחַ אֶת דְּרָכֶךָ וְאָז תַּשְׂכִּיל"(יהושע א' ח)
ציווי זה לא קוים במלוא עוצמתו. לכן התגלה "שר צבא ד' עם חרב שלופה והכריז 'עַתָּה בָאתִי' " (שם ה' יא) - על דברי תורה (עיינו מגילה ג' ע"א). גם כשהיום מוקדש לכבוש הארץ, הרי הלילה צריך להיות קודש להתעמקות בלמוד תורה.
כותב מרן הגר"ש ישראלי (שם):
"אי העמדת העסוק בתורה במרכז החיים עם ראשית הכבוש היא שגרמה כנראה לכך שהעם לא יחזיק מעמד בנסיונות שיעמדו לפניו בתנאים החדשים והביאתו בסופו של דבר להכשל גם בשלשת עברות היסוד: עבודה זרה, גילוי עריות, ושפיכות דמים, שהובילו בסופו של דבר לחורבן ביהמ"ק ולשליטת הגויים בישראל".
לעומת הביקורת על יהושע, אנחנו מוצאים אצל משה רבנו בהסבריו לחותנו יתרו את התופעה שהעם עומד עליו מבוקר עד ערב, "כי יבוא אלי העם לדרוש אלוקים" (שמות י"ח ט"ו).
בית הדין אינו רק מקום לפתרון סכסוכים, זוהי מסגרת מעשית שעל ידה לומדים את חוקי האלוקים ותורותיו. פסקי הדין אינם רק כלי להשכנת שלום אלא שעל ידם אנחנו מגיעים לעומק החכמה האלוקית - הצדק האלוקי.
בעל התניא (לקוטי אמרים פ"ה) כותב:
"מאחר שכך עלה ברצונו וחכמתו של הקב"ה שאם יטעון זה כך וזה כך יהיה הפסק כך הרי כשאדם יודע ומשיג בשכלו פסק זה כהלכה הערוכה במשנה או גמרא או פוסקים הרי משיג ומקיף בשכלו רצונו וחכמתו של הקב"ה דלית מחשבה תדירא ביה וכו' ".
גם בבית הדין "משפט והלכה בישראל", אנו זוכים מדי פעם לראות ולו במעט, כיצד באמצעות הברור המשפטי מגיעים להכרה בחכמתה האלוקית של התורה.
אילו היינו זוכים ומשה רבנו היה נכנס לא"י הוא היה ממשיך להאהיב את "עסק התורה" על כל
ישראל ולא היינו נכשלים בחטאים שהחריבו את "בית חיינו" - בית המקדש.
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
כשר קצר ולעניין!
איך נראית נקמה יהודית?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מסירות או התמסרות?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
במה נעבוד כשהבינה המלאכותית תחליף את כולנו?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
