ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- פנחס
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רבי יעקב בן אברהם ועיישה סבג
וז"ל הכתוב:
"וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ וְסָמַכְתָּ אֶת יָדְךָ עָלָיו" (במדבר כ"ז יח).
ה"משנה למלך" (ר' יהודה רוזאניס) בספרו פרשת דרכים מביא מדרש:
"אלמלא היה משה רבנו נכנס לא"י לא היה נחרב בית המקדש ולא היתה אומה ולשון שולטת בישראל"
(דרך הקודש דרוש שמיני עמ' צח)
הוא מקשה על מדרש זה, הרי ביהמ"ק חרב בגלל ג' העבירות החמורות, בעיקר עבודה זרה, כיצד כניסתו של משה רבינו ע"ה לא"י היתה מונעת את החורבן?
ה"משנה למלך" מחדש ע"פ הפסוקים:
"כִּי אָנֹכִי מֵת בָּאָרֶץ הַזֹּאת אֵינֶנִּי עֹבֵר אֶת הַיַּרְדֵּן וְאַתֶּם עֹבְרִים וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה הַזֹּאת: הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן תִּשְׁכְּחוּ אֶת בְּרִית יְקֹוָק אֱלֹקיכֶם אֲשֶׁר כָּרַת עִמָּכֶם וַעֲשִׂיתֶם לָכֶם פֶּסֶל תְּמוּנַת כֹּל אֲשֶׁר צִוְּךָ יְקֹוָק אֱלֹקיךָ" (דברים ד' כב-כג)
קשה איך "אנכי מת" זו סיבה לאזהרה על עשיית פסל? הוא מתרץ שמשה אמר לעם ישראל "אלו נכנסתי לא"י אזי בזכות "ארץ ישראל" הייתי מבטל את "יצרא דעבודה זרה" " וממילא לא היה צורך באזהרה שלא לעבוד ע"ז. לכן ביאתו של משה לא"י היתה מונעת חורבן בית המקדש.
מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל ('הרבנות והמדינה' עמ' 310 במאמר התורה והארץ) מוסיף מימד נוסף בהבנת חז"ל כיצד הנהגת משה היתה מונעת החורבן? היכן טמון כשלונו של יהושע? הוא מסביר כי הכניסה לארץ אחרי ארבעים שנות נדודים במדבר, סימנה מעבר חד מצורת חיים שכולה תלויה בנס, לאורח חיים שנראה טבעי במבט חיצוני. מן מן השמים שהיה בו גילוי שכינה יום יומי, עמוד האש ועמוד הענן במדבר, לעומת חיים בארץ ישראל כשיש צורך להלחם, להוריש ולהתנחל בה. שם בארץ ישראל המשימה תהיה להכיר שהכל מן השמים גם בתוך תנאי החיים שנראים במבט חיצוני, כחיים טבעיים כדרך כל האומות.
כדי להשריש בעם ישראל את ההבנה שגם באורח החיים החדש הכל תחת השגחה אלוקית, הכיבוש של יריחו היה בדרך נס. שבעה ימים סובבו את העיר כשהארון ובו שני לוחות הברית הולך לפניהם. ביום השביעי נפלה העיר לקול תקיעות שופר ללא כל מלחמה. כדי להטמיע בקרב העם השקפה זו, הכריז יהושע חרם על השלל ואסור בניה מחדש של העיר.
זה לא הספיק, לכן ציוה הקב"ה את יהושע בתחילת דרכו, ציווי שאמור ללוות אותו ואותנו בדרך החיים המיוחדת בא"י::
"לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב בּוֹ כִּי אָז תַּצְלִיחַ אֶת דְּרָכֶךָ וְאָז תַּשְׂכִּיל"(יהושע א' ח)
ציווי זה לא קוים במלוא עוצמתו. לכן התגלה "שר צבא ד' עם חרב שלופה והכריז 'עַתָּה בָאתִי' " (שם ה' יא) - על דברי תורה (עיינו מגילה ג' ע"א). גם כשהיום מוקדש לכבוש הארץ, הרי הלילה צריך להיות קודש להתעמקות בלמוד תורה.
כותב מרן הגר"ש ישראלי (שם):
"אי העמדת העסוק בתורה במרכז החיים עם ראשית הכבוש היא שגרמה כנראה לכך שהעם לא יחזיק מעמד בנסיונות שיעמדו לפניו בתנאים החדשים והביאתו בסופו של דבר להכשל גם בשלשת עברות היסוד: עבודה זרה, גילוי עריות, ושפיכות דמים, שהובילו בסופו של דבר לחורבן ביהמ"ק ולשליטת הגויים בישראל".
לעומת הביקורת על יהושע, אנחנו מוצאים אצל משה רבנו בהסבריו לחותנו יתרו את התופעה שהעם עומד עליו מבוקר עד ערב, "כי יבוא אלי העם לדרוש אלוקים" (שמות י"ח ט"ו).
בית הדין אינו רק מקום לפתרון סכסוכים, זוהי מסגרת מעשית שעל ידה לומדים את חוקי האלוקים ותורותיו. פסקי הדין אינם רק כלי להשכנת שלום אלא שעל ידם אנחנו מגיעים לעומק החכמה האלוקית - הצדק האלוקי.
בעל התניא (לקוטי אמרים פ"ה) כותב:
"מאחר שכך עלה ברצונו וחכמתו של הקב"ה שאם יטעון זה כך וזה כך יהיה הפסק כך הרי כשאדם יודע ומשיג בשכלו פסק זה כהלכה הערוכה במשנה או גמרא או פוסקים הרי משיג ומקיף בשכלו רצונו וחכמתו של הקב"ה דלית מחשבה תדירא ביה וכו' ".
גם בבית הדין "משפט והלכה בישראל", אנו זוכים מדי פעם לראות ולו במעט, כיצד באמצעות הברור המשפטי מגיעים להכרה בחכמתה האלוקית של התורה.
אילו היינו זוכים ומשה רבנו היה נכנס לא"י הוא היה ממשיך להאהיב את "עסק התורה" על כל
ישראל ולא היינו נכשלים בחטאים שהחריבו את "בית חיינו" - בית המקדש.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
