האכזריות במלחמה | הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | בית המדרש

ספריה
אורות המלחמה

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

ר' חיים שלמה בן ר' יעקב איל ז"ל

2 דק' קריאה

הַכְּבִישָׁה הַמּוּסָרִית שֶׁעַל־פִּי הַתַּרְבּוּת הַחוֹלוֹנִית, שָׁלְטָה הַרְבֵּה עַל הָעַמִּים, הֵעִיקָה עַל לִבָּם, וְהַרְבֵּה מִדּוֹת רָעוֹת, חֳלָיִים וְקִצְפוֹנוֹת, נִצְבְּרוּ בְּמַעֲמַקֵּי נִשְׁמוֹתֵיהֶם. וְהֵם יוֹצְאִים מֵחַרְצֻבּוֹתֵיהֶם עַל־יְדֵי הַמִּלְחָמוֹת רַבּוֹת־הַדָּמִים וּגְדוֹלוֹת־הָאַכְזָרִיּוּת, הַנְּאוֹתָה יוֹתֵר לְטִבְעָם הַבִּלְתִּי־מְזֻקָּק עֲדַיִן כָּעֵת.

כיבוש היצר
הכבישה המוסרית היא כבישת היצר. לכאורה כיבוש היצר הוא דבר חיובי. "איזהו גיבור, הכובש את יצרו" 1 . אך השאלה היא מה קורה ליצר הכבוש. אם הוא עדיין דוחק כל הזמן לצאת, אזי מתקבצות בתוכו מרירות ותחושות קשות, כיון שהוא לא מגיע אל סיפוקו. מצטברים בתוכו כעסים פנימיים שהוא כובש אותם. הכבישה היא חיצונית ולא נותנת לנטיות הרעות להתגלות. כך מצטבר יותר ויותר מתח, עד שהוא מתפרץ בצורה נוראה. כך מסביר כאן הרב, שהכבישה המוסרית החיצונית העיקה על ליבם של העמים, והצטברו בליבם מידות רעות וחליים רבים, עד שהתפרצו במלחמות.
אמנם, בתחילת הדרך צריך האדם לכבוש את יצרו, כדי לא להיכשל, אך המגמה היא להמשיך ולכוון את היצר לאפיקים חיוביים, לתת לו מוצא, לא לתת לו להצטבר בפנים. "חנוך לנער על פי דרכו" 2 . לכל אחד יש אופי ועליו להוציא את כוחותיו אל הפועל בכיוון חיובי. אנשים דורשים מעצמם הרבה, והדבר גורם להם לחצים. התוצאות יכולות להיות מזיקות יותר מהתועלת הכללית. אדם שמרגיל עצמו בדרכי הפרישות, מצמצם באכילה ובבילויים, והדבר מאוד מעיק עליו. הוא חושב, אין מה לעשות, כך היא ההדרכה של חכמים. אך באמת, הדרך הזו יוצרת אצלו מרירות, כיון שהוא עושה דבר שאיננו אוהב. בסופו של דבר דרך זו יכולה להביא לידי התפרצויות לא טובות. על כן, אין זו הדרכה נכונה לחנך להיות כובשים ולדכא את הכוחות. יש לעשות זאת בשכל טוב. יש אנשים שמטבעם לא נמשכים מאוד לכל מיני תאוות, ועל כן הם יכולים ללכת בדרכי הפרישות. אך אם זה גורם קושי גדול, יש לכוון את הנטיות לעניינים חיוביים. על האדם לקדש את החיים ולא לפרוש מהם . כך הטבע שותף בגילוי שם שמים.

אורות המלחמה (11)

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א

4 - השלום המיוחל

5 - האכזריות במלחמה

6 - לב האומות

טען עוד

האכזריות במלחמה
מה שמזכיר כאן הרב הוא מה שקרה לעם הנאור, לכאורה, הצורר הנאצי ימ"ש, שכביכול היה מפותח ומתקדם, ופתאום התפרץ מתוכו רשע נוראי שכזה, וגרם לרצח מליוני יהודים. אכזריות כזו, שלא היה לה אח ורע בעולם, התגלתה דווקא אצל האומה המעודנת והמנומסת ביותר, ששמרה על כללי ההנהגה המוסרית, כלפי חוץ. זוהי כבישה מוסרית מקולקלת.
הרב מביא כאן את הדברים על מנת להסביר את תופעת המלחמה. אנו שואלים את עצמנו, מאין מגיעות מלחמות כה אכזריות? היכן הייתה כנוסה האכזריות הזו, היכולת לרצוח בצורה כזו? מסביר הרב, שהכל הצטבר במהלך השנים על ידי כבישת היצר. זוהי זווית הסתכלות נוספת של הרב על המלחמה. במבט שטחי נראה שהרב סותר את דבריו בסעיפים הקודמים, פעם אומר שהמלחמה היא חיובית ופעם שהיא שלילית. אך באמת יש למלחמה צדדים שונים, ויש לראות את כולם.

^ 1.אבות ד, א.
^ 2.משלי כב, ו.

אורות המלחמה