כיצד נישמר מהיטמעות בגוי שבקרבנו? | רבנים שונים | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

מדורים
קוממיות
בימה תורנית

קטגוריה משנית

משפחה חברה ומדינה
עם ישראל
ישראל והעמים

1773

5 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב מרדכי צמח בן מזל

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

שערי התחנה המרכזית ירושלים. הבאים להיכנס עומדים בין שורות של מחסומים, שבסיומם ממתינים להם שומרים חמושים, שבודקים אותם בשערים אלקטרוניים לגילוי מתכות. הכול במטרה - לחצוץ, להגן.
לא רחוק משם, דרס ערבי בטרקטור מספר יהודים למוות. שום מחסום לא עמד בדרכו, הרי יש לו ת.ז. כחולה. כך נטמע לו הגוי בתוכנו, ואת התוצאות האיומות משלמות אלפי הבנות שנטמעות ומתבוללות בין זרים, נרצחי הפיגועים, והחברה הישראלית-יהודית ההולכת ומאבדת את זהותה. ואנו זועקים מנהמת לבנו - כיצד נישמר מהיטמעות בגוי שבקרבנו?

דרך האינטרס הערבי
הרב שמואל אליהו שליט"א - רב העיר צפת
באמת... קשה לערבים לחיות בישראל. לא לחינם רוב גדול של הצעירים הערבים רוצים להגר מהארץ. החשדנות כלפיהם גדולה, עוצרים אותם במחסומים, גם את אלו שלא אשמים ולא עשו כל רע. אין להם שום סיכוי אמיתי לשוויון בישראל. התקציבים שהם מקבלים נמוכים מאוד ביחס ליהודים. השמאל שמנסה לארגן להם שוויון רק הולך ומצטמק. תוחלת החיים ושמחת החיים שלהם קטנה משל היהודים. אמא ערבייה רגילה חיה כל הזמן בפחד - שמא הבן שלה ייעצר, שמא יתחבר לארגוני הטרור, שמא היא תמצא אותו מונח כ"שהיד" בארון מתים?
המוסלמים שגדלו על הקוראן יודעים שהיהודים עתידים לחזור לארצם. הם יודעים שזה כתוב בתורה. הם קראו את דברי מוחמד שכתב בקוראן שעם ישראל הוא העם הנבחר. בקום המדינה, בתש"ח, רוב הערבים הבינו שעם ישראל חוזר לארצו, ובחרו מדעת לעזוב את הרכוש החומרי בארץ ישראל ולהתחיל חיים חדשים בארצות הערבים. מי שעשה כן בעבר - עשה והצליח. גם היום עוזבים עשרות אלפי ערבים את הארץ בכל שנה ושנה לירדן, למדינות המפרץ ולאירופה. זה השכל הישר.
לכן, הפיתרון הראשון לבעיות הביטחון וההתבוללות היא לקרוא לערבים בשפתם ולומר להם: אתם מאמינים באלוקים! אתם מאמינים בקוראן! אתם מאמינים במוחמד! למה לכם ללכת נגד אלוקים? אתם מנסים להלחם בו? תעשו את דבר ה'! תפנו את ארץ הבחירה לעם הבחירה! צריך לדבר אליהם בשפתם. להציע בפניהם את האפשרויות שיש להם להתפתח בארצות אחרות. ככל שיעזבו יותר - כך יקטנו סכנת ההתבוללות ובעיות הביטחון.
בנוסף - חשוב לזכור, שרוב מקרי ההתבוללות הם ממניעים של דיכוי ולא של אהבה. ברוב המקרים שפגשתי - היהודייה הייתה האישה השנייה, האישה המוכה, האישה המושפלת. נוכחותה הפריעה לאישה החוקית - האישה הערבייה, מפני שהיהודייה הייתה מתחרה שמורידה את הרמה של הבית, והמכות שהיהודייה קיבלה זלגו לעיתים גם אליה. צריך לשתף פעולה עם הנשים הערביות, שיפעלו כנגד התועבה הזו, מפני שהיא הורסת את ביתם .
גם כוהני הדת המוסלמים - הקאדים מתנגדים לנישואים עם יהודיות, מפני שזה נגד הקוראן והצניעות. הקשר עם היהודיות מתלווה בדרך כלל לסחר בסמים ולפשע. בדרך כלל מדובר בנשים עם דימוי עצמי נמוך מאד והקשר הזה מדרדר את החברה הערבית לתחתית המדרגה. זה לא בנין - זה הרס. צריך לחזק את כוחם של הקאדים במלחמה כנגד הפריצות הזו, שהורסת בחברה הערבית כל חלקה טובה .

לדחקם בכל מיני דחק
הרב גד בן-זמרה שליט"א - רב אולפנת מעלה לבונה
בגוף השאלה חבויה הנחת יסוד - שעצם נוכחות הזרים בארצנו היא 'עובדה קשה', ונותר לנו לדון רק בשאלה - כיצד נמנע את הטמיעה שלנו בהם ולהיפך.
אך האמת (התורנית, המוסרית והמציאותית) תורֵה דרכה, שהפתרון היסודי להתפתחות ה'גייס החמישי' בקרבנו, המעמיד אותנו בסכנה קיומית עד "ונלחם בנו ועלה מן הארץ" (ה' ירחם) - תלוי במילה אחת קטנה (אך קשה מאוד לביצוע): " והורשתם (וגירשתם, רש"י) את כל יושבי הארץ מפניכם". "והורשתם את הארץ וישבתם בה" - "והורשתם אותה מיושביה ואז וישבתם בה, תוכלו להתקיים בה, ואם לאו לא תוכלו להתקיים בה" (רש"י במדבר ל"ג).
לעומת זאת - "ואם לא תורישו את ישבי הארץ מפניכם...וצררו אתכם על הארץ", חס ושלום! אמנם הרמב"ן חולק על רש"י בפירוש אחד הפסוקים, אך אין חולק במשמעות הברורה של רוב הפסוקים העוסקים בחובת הגירוש ומדגישים שלא די בריבונות כללית על הארץ.
ככלל - נראה שהתורה לא רצתה להעמידנו בניסיון. אין אפשרות שעם ישראל יחיה בצד עמים אחרים ולא ילמד ויושפע ממעשיהם . ואכן, ההשפעה השלילית של הגויים הביאה עלינו גלות מארצנו.
ההשפעה החברתית, אפילו בין יהודים ובודאי השפעת הגוי, היא 'חוק טבע': "דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר רעיו וחבריו" (רמב"ם, הלכות דעות פ"ו). לכן, במקרה קיצוני - אם אדם לא מוצא חברה ראויה - דוחק הרמב"ם ביהודי: "צא למערות ולחוחים ולמדברות"!
מעין דרך זו אימצו היהודים לעצמם בכל שנות גלותם. הם בנו גטאות וחומות - כפשוטם ולא כפשוטם. אם רפו ידינו, וזרים אוכלים את נחלתנו, למצער, הסתגרנו בד' אמותינו, התפרנסנו זה מזה ושמרנו את בנותינו. שיטה זו הוכיחה את עצמה 2000 שנה...
אך אם חפצי גאולה אנו, המייחלים בכל לב ל"זמן שיד ישראל (תהיה) תקיפה עליהם" ומשתוקקים להתהלך קוממיות בארצנו - מחובתנו לשנות כיוון גם בהיבט ההתיישבותי. לא נסתפק בעוד דונם ועוד עז, אלא נוודא שהדונם שלנו לא מחזק את האחיזה שלהם! הרי על כל בית שנבנה ביישובינו בידיהם, הם בונים מכוחו ארבעה בתים אצלם, ולאחר זמן אנו במו ידינו הורסים את אותו בית בעשר דקות (עם שופל שנוהג בו ערבי...) בטענה: שהערבים הם 'נתון' ו"אין מה לעשות". פשוט שאם הם 'נתון' אזי אנחנו 'משתנים'! ומי עשה אותם כל-כך 'נתונים'? - אנחנו עצמנו! (עיין אור-החיים הקדוש במדבר ל"ג, נ"ה).
בעקבות הפיגועים האחרונים נקבל על עצמנו, בלי נדר, לייקר את אחינו בני ישראל הנהנים מיגיע כפיהם, ולפעול בכל כוחנו להוצאת הגויים מתוכנו ולדחקם בכל מיני דחק (עיין רמב"ם ע"ז י'). זה לא רק ציווי, זה מניעת סיכון קיומי, וזו עצה טובה מאוד מאוד!

העסקת ערבים סכנה לנפשות
הרב שלום דוב ליפשיץ שליט"א - יו"ר יד לאחים, ורב ברמת גן
הבעיה החמורה של טמיעת בנות יהודיות בקרב בני מיעוטים הולכת ומחריפה. לצערנו, בשנת תשס"ח, טיפלו פעילי ופעילות "יד לאחים" ביותר מ-1000 מקרים של נשואי יהודיות לערבים!
הבנות הנלכדות ברשתם של הערבים הם בנות יהודיות המתגוררות ברחבי הארץ, גם בישובים ובאזורים המוגדרים כדתיים וחרדיים . הן עושות צעד נורא זה בגלל מצוקות כלכליות ורגשיות הפוקדות משפחות רבות, ויוצרות מתחים בלתי פוסקים, שמפרים את "שלום הבית". אווירת מתח, תסכול ומרירות דוחפת את הבנות לחפש פתרון למצוקותיהן. הערבים שמזהים את מצוקת הבנות, מעניקים להן הרבה חום ויחס ג'נטלמני המשרה על הבנות קסם רב. הבנות מקבלות פינוקים, בילויים, וביגוד אשר רק יכלו לחלום עליהם בבית הוריהם.
אולם זמן קצר לאחר היווצרות הקשר, כאשר הבנות הולכות שולל ועוברות להתגורר בכפרים הערבים, נכונה להן מציאות חיים אכזרית מאין כמוה. הן הופכות לנרדפות ומושפלות, וילדיהן אשר הינם על פי ההלכה יהודים לכל דבר, נתונים להתעללות מזעזעת יומיומית. הזעקות הבאות למרכזי "יד לאחים", לאחר מכן, קורעות לב - "אנא חושו וחלצו אותנו".
לכן בכל זיהוי של מצוקה יש לפנות מיידית לקבלת סיוע וטיפול בטרם תחל התדרדרות. על כל יהודי מוטלת החובה לראות בשלום אחיו ולראות כיצד ניתן לסייע ולקדם את פני הרעה, חלילה.
אך אל לנו להסתפק בכיבוי השרפות לאחר שפרצה האש. מחובתנו לנסות לנטרל מראש את הגורמים העיקריים לסכנה, שהם היווצרות נקודות - מפגש בין ערבים ליהודים, כפי שסקרנו לעיל. על כל מעסיק יש לדעת כי בכך שהינו נותן עבודה לערבי, מביא הוא סכנה מוחשית, חלילה, לפתח בתי בני ובנות ישראל.
הרווח הכספי שבהעסקת עובדים אלו, הוא בטל ומבוטל לעומת הפסד הנפשות , כאשר המעסיק היהודי נהפך לשותף מלא באבדן וכליה, חלילה, של בנות ונשים יהודיות הן וילדיהן הרכים.
עם זאת יודגש, כי אין בדברים אלו כל מגמה של גזענות. גם משפחות הערבים רואות בחומרה רבה את צירופן של בנות יהודיות למשפחותיהן. ואם ימצא מנגנון פיקוח מסודר, אשר יפקח על העובדים הערבים כי יעסקו אך ורק בתחום עיסוקם המוגדר, ולא ייצרו כל קשר אחר, יתכן והרבה מן הבעיות היו נמנעות.

מה דעת ההלכה בנידון?
להלכה נפסק, שמותר לחלל שבת על מנת להציל נפש יהודית הלכודה בין בני עם נכר.
הערבים מועסקים במרכולים, בישיבות, בתחבורה הציבורית, מוסדות סיעוד, מלונות, מסעדות ועוד, ולכן יש לערבים יכולת נרחבת ליצור קשר עם בנות יהודיות. ממילא, כל יהודי המעסיק עובד יהודי, באותה עבודה שאם הערבי היה עוסק בה יש חשש שהיה יוצר קשר עם בנות ישראל, הרי אם התשלום עבור עבודת הערבי פחות מהתשלום לעבודת יהודי, ניתן לחשב את ההפרש ולשלמו בדמי מעשר- כספים.

רבנים שונים

הרב אברהם שפירא
לימוד יומי לזכרו של הרב אברהם שפירא- תשובה
תשרי תשפ"ג
לימוד יומי במשנה
מסכת ברכות פרק ו משנה ד,ה
ט שבט תשפ"ב
שו"ת "במראה הבזק"
העברת מת לקבר הסמוך לבן זוגו
שבט תשפ"ב
גרים
הגיורים המקילים באמריקה
הרב מאור קיים והרב דוד שץ
אב תשפ"ב

בימה תורנית

בימה תורנית
מה הלקח הרוחני, שעלינו ללמוד מהטבח במרכז הרב?
רבנים שונים | כא אדר ב תשס"ח
בימה תורנית
מתי וכיצד נכון לדון לכף זכות?
רבנים שונים | ט תמוז תשס"ח
בימה תורנית
תאריך עברי - עד כמה להקפיד?
גליון 229
רבנים שונים | אדר ב' תשע"א
בימה תורנית
עלוני שבת - בבית הכנסת?
גליון 228
רבנים שונים | אדר תשע"א

בימה תורנית

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

חקת
רעיונות לפרשת חוקת
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ח-תשס"א
הלכות שלושת השבועות
מנהגי שלושת השבועות
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ
שאר תפילות היום
זמני תפילת ערבית
הרב אליעזר מלמד | תשס"ה
חקת
מה לומדים מפרה אדומה
הרב מאיר גולדויכט | תמוז תשפ"ד

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב אליקים לבנון
הרב יהושע שפירא
הרב ינון גרוסברג
הרב הלל גפן
הרב חיים אביהוא שוורץ
ר' יעקב כץ (כצל'ה)
הרב מרדכי גרינברג
הרב שבתי סבתו
הרב שמעון קליין

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו