ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- מצוות האמונה ומהותה
הגדרה זו טעונה הסבר: מה זה רגש? מה זה שכל? מה זה נשמה?
מהות האמונה, המתבטאת בשכל וברגש
לאדם יש הרגשה - שהיא בלב, ויש מחשבה - שהיא בראש. אבל אמונה אינה הרגשה סתמית של האדם שהוא מאמין, ואינה גם הבנה בשכל, שאדם מבין את האמונה.
האמונה היא הנשמה בעצמה, היא כח רוחני פנימי יותר עמוק ויותר חזק מרגש ושכל. הנשמה (=האמונה) אמנם מפעילה את השכל והרגש, אך היא קיימת עוד לפניהם.
מה פירוש "הנשמה קיימת לפני הרגש והשכל"? רעיון זה קיים בעוד כוחות באדם, למשל ביחס לרגש. אם אני נותן יד לחבר שלי ולוחץ את ידו, אז לפי הלחיצה החבר מרגיש את ההרגשה שאני מבטא כלפיו, גם אם לא דיברתי בכלל. כך גם כשאני מרגיש שאני שמח, איך ידעו אחרים את ההרגשות שלי? רק ידי כך שאני אתן לזה ביטוי חיצוני. המעשים והדיבורים החיצוניים אינם הרגש בעצמו, כמובן, אלא רק ביטויים שלו. דוגמא נוספת היא הכח השכלי: אפשר לבטא את השכל בדיבורים, בכתיבה ובמעשים, אך אלו אינם השכל בעצמו. גם אם השכל לא בא לידי ביטוי הוא תמיד קיים, אלא שהוא מוסתר - יכול להיות שיש אדם אחד חכם מאוד, אבל אף אחד לא רואה זאת, כי זה לא בא לידי ביטוי.
בדומה לרגש ולשכל, שאי אפשר לגלות את עצמותם, כך גם הנשמה: את עצמותה של הנשמה אי אפשר לגלות, אך היא מתבטאת בכוחותיו של האדם: ברגש ובשכל. רק את הרגש והשכל אנו מכירים ומרגישים, אך הנשמה היא כל כך פנימית ועמוקה עד שאנו לא מכירים אותה באופן ישיר. דרך השכל והרגש אנו יודעים מה מצב הנשמה ומה רצונה, אך לא הם השורש של האדם, אלא כח יותר פנימי שנמצא באדם, והוא הנשמה.
כיון ששכל ורגש הם רק כלי ביטוי של הנשמה, אנו לא מכירים את עצמינו, את נשמתינו, באופן של מאה אחוז, כי כלים וגילויים אינם יכולים לתת את הביטוי השלם לעצם הדבר. כשם שאם יש לאדם שמחה שהוא לא יודע איך לבטא אותה, אז גם אם הוא ירקוד וישיר - השמחה שיש לו היא יותר ממעשים אלו, וכן כשיש לאדם רעיונות גבוהים רוחניים, קורה לפעמים שהוא אינו יכול לבטא ולבאר את רעיונותיו, אין לו מילים מתאימות. יש מחשבות גבוהות שהם קיימות, אך לא יכולות לבוא לידי ביטוי במציאות בצורה מספיקה. אלו רק דוגמאות, אך עוד יותר מזה כשמדובר בנשמה. הרגש והשכל לא יכולים לבטא ולהביע את מצבה ורצונה של הנשמה באופן שלם, כי הרגש לא יכול להרגיש, והשכל לא יכל להבין את מה שיש בנשמה.
שכל ורגש - אמצעי להגיע לאמונה, אך אינם האמונה עצמה
השכל והרגש אינם רק ביטוי של האמונה, הם גם יכולים להוות דרך להגיע אליה. יש אנשים שחונכו מגיל צעיר לאמונה, אך כשאדם אינו מאמין הוא צריך להגיע לאמונה דרך כוחותיו החיצוניים יותר. אפשר לשכנע דרך השכל ולהסביר לו כמה שהתורה זה נכון, כמה שהאמונה היא נכונה, או שמראים לאדם חיים יהודיים והוא נמשך לזה ברגש עד שהוא הופך להיות מאמין. אחרי שלב זה, אדם הופך להיות מאמין והוא מבוסס באמונה, ואז גם אם ההוכחות האלו יתבררו כלא נכונות אחר כך זה לא ישפיע עליו. גם אם יהיו קושיות על האמונה לא יווצרו אצלו ספקות, כי כאמור האמונה היא למעלה מהשכל וההגיון, והאדם המאמין לא מתבסס על הוכחות, אלא ביסוס האמונה הוא עמוק בתוך האדם עצמו, בעצם הנשמה.
הרחבת האמונה בעזרת השכל והרגש
הרמב"ם בספר המצוות כותב: "מצוה ראשונה אשר הוא הציווי אשר ציונו בהאמנת האלוקות שנאמין שיש שם שהוא עילה לכל הנמצאים".
במשנה תורה בספר המדע הוא כותב: "יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון".
מדוע הרמב"ם כותב בספר המצוות "להאמין" ובמשנה תורה "לידע"?
כדי להבין את משמעות שני המושגים 'להאמין' ו 'לידע', נתייחס לשאלה שלכאורה יש לשאול: אם אדם לא מאמין אין מי שיצווה אותו. אך אם הוא כבר מאמין אין מה לצוות, כי הוא כבר מאמין! אלא שורש האמונה זה להאמין, אך 'לידע' - פירושו להרחיב את הכרת ה', להרחיב את האמונה. צריך להתבונן ולהרחיב את ההתבוננות שה' הוא מנהיג לכל העולם כולו, הוא ברא את הכל והוא מנהל את הכל, ובהמשך מתרחבים עוד - מה זה 'הכל'? עד היכן זה מתפשט? המושגים שלנו מצומצמים מכדי להבין שיש עוד המון כוכבים מעבר לכוכבים שאנו רואים, ושאנו יודעים עליהם. אנו בכלל לא יודעים עד איפה מתפשט הגודל של הבריאה.
וכן צריך להעמיק בהכרה שהקב"ה מקיף את כל הבריאה, ומנהל הכל, ואת כל מאורעותיו של האדם בכל רגע ורגע הקב"ה רואה, והקב"ה מנהיג את כל המציאות ואת ישראל עמו. להעמיק בכל העניינים הללו, להתבונן בזה ולעסוק בדרכי התבוננות בהנהגת הקב"ה את העולם. ככל שהאדם לומד יותר את המציאות, האמונה שלו מתרחבת ומתפשטת.
האמונה יכולה להתגלות אצל האדם בשלושה תחומים
כאמור, הנשמה היא הרבה יותר עליונה מהרגש והשכל, אך ברור שככל שאדם יגדיל את כוחות הרגש והשכל שלו - כך גם הנשמה תוכל להתגלות בצורה הרחבה שאפשר. אפשר לגלות את האמונה דרך שלשה תחומים:
1. התבוננות בטבע - אדם יוצא אל הטבע ומתפעל מהטבע ומפלאיו, ורואה דרכו את ריבונו של עולם יוצר כל. אדם בעל רגש פתוח מרגיש התרוממות ותחושת הודייה לה', כי הטבע מרחיב את האמונה.
2. הופעת האמונה מתוך לימוד התורה, המלמדת אותו את האמונה, בכך שרואים כמה התורה היא נכונה ונפלאה.
3. ויכול להיות מצב פנימי של אמונה מתוך האדם עצמו, מתוך תוכו יש התפרצות של אמונה. זה קרה לאברהם אבינו, שנאמר עליו ששתי הכליות שלו שפעו תורה מתוך הנשמה שלו, הוא קיים את כל התורה מתוך הפנימיות שלו.
האמונה צריכה להתגלות בשלושת התחומים הללו, בהתבוננות כוללת על העולם על הבריאה. להבין מהי מטרת העולם? לעולם יש מטרה אחת. כשם שלאדם הפרטי יש מטרה, היא חיצונית אליו והוא צריך לשאוף אליה, כך לעולם כולו יש מטרה חוץ ממנו גבוה ממנו, הכלל כולו שואף למשהו שלמעלה ממנו, העולם כולו שואף אל ד'.
אסטרונאוטים שנמצאים בחלל מסתכלים מלמעלה על העולם, ורואים שהעולם הוא מציאות אחת, וכל הפרטים הם חלק מתוכנית אחת. אם העולם כולו אחד - יש לו מטרה כוללת אחת והיא האמונה ברבש"ע.
שורש האמונה קיים אצל כל אדם
כשקיים מצב שאדם שאינו מאמין - הרי זה כמו מצב של ערפל שמסתיר את המציאות הקיימת, מסתיר את השייכות של האדם לבורא.
האמונה היא הקשר של האדם עם הקב"ה: הנשמה שייכת לרבש"ע, היא רואה אותו כביכול, ואם האדם לא מאמין הרי זה מעיד שיש כאילו מחיצה שמפריעה לנשמה להתגלות ולהראות שהאדם שייך לרבש"ע. לפעמים המסך הזה עבה מאוד, ולפעמים דק מאוד.
המחיצה הזאת יכולה להווצר מחינוך לא נכון, כשאדם גדל בבית ללא אמונה וכל חינוכו היה ללא אמונה, או שמפריעים לו להאמין. בדרך כלל ילד באופן טבעי הוא מאמין, ואם לא יפריעו לו הוא יגדל כאדם מאמין. ברוסיה אומרים שחמישים שנה הם מחנכים לכפירה אבל לא הולך להם, לנוער יש נטיה לאמונה. באופן טבעי האדם חש קשר למקורו, כמו שיש כוח משיכה שכל פרט קטן נמשך אל הכלל כך הנשמה נמשכת אל מקורה, אל הקב"ה. לכל אדם מישראל יש נשמה שקשורה ודבוקה בקב"ה, וכשיש חינוך לא נכון אז מבלבלים את הילד וזה מפריע לאמונה. יש גם יצר באדם שנלחם באמונה, כמו שהיצר נלחם בכל דבר. אך לאחר שמחסומים אלו מסתלקים, האמונה הפנימית מתפרצת, ואין מי שיעצור בעדה.
כיון שהאמונה קיימת באדם ורק צריך לגלות אותה, עניין התשובה נהיה בטוח, מובטחים ישראל שיעשו תשובה. בסך הכל צריכים לעשות פתח במחסום שמפריד ומבדיל בין הנשמה הפנימית לבין ההתגלות בפועל במציאות שלנו. לא צריך לבסס את האמונה על דברים חיצוניים, לא צריך 'לקרב רחוקים'. אצל הגויים יש מושג של קרוב רחוקים, אך אצל היהודים כולם מקורבים, ורק צריך לתת לאמונה (=לנשמה) להתפרץ מתוך הפנימיות של האדם.
ברגע שנגלה את המפתח איך בדיוק פורצים את המחסום הזה שמפריע לאמונה שמונע בעד האמונה להתגלות, כשנדע איך בדיוק נוגעים בנקודה היהודית בכל לב של יהודי, העם ישוב בתשובה, וזה דבר בטוח. השאלה היא רק איך לפרוץ את המחסום הזה כמה שיותר מהר, צריך לתת לרצון הפנימי שבכל יהודי לרצון שנובע מתוך הנשמה להתפרץ החוצה, וכשיש רצון ואמונה אז אם רק עושים פתח או כמה חורים במחסום הכל מתפרץ מעצמו, ויהא תהליך עצום של התעוררות ושל תשובה. כל יהודי בכל דרגה שהוא נמצא יכול להוסיף עוד מצוה: כל מצוה, כל תפילה, כל ביטוי של דביקות מסלקים עוד מסך ומסך, ופורצים עוד חלון במחסום "עוונותיכם מבדילים בינכם ובין אלוקיכם". וצריך לעלות ממדרגה למדרגה ולהגיע לשיאים גדולים ללא הגבלה.
סיכום
בשיחה זו עסקנו במהות האמונה והיחס בינה לכוחותיו של האדם השכל והרגש. האמונה היא כח פנימי עמוק הקיים באדם, הקשר בינו לבין בוראו, הקיים בין אם ירצה ובין אם לא ירצה. כח זה מתבטא בשכל וברגש, ניתן להגיע אליו דרך השכל והרגש, וניתן גם לפתח את כוחות השכל והרגש עוד יותר ובכך לקלוט ולגלות את האמונה הפנימית בצורה גדולה יותר ויותר. אף אחד לא מגביל אותנו מלהאמין. ואם אנשי האמונה יהיו מאמינים עוד יותר גדולים זה יתפשט, והנחלה העליונה של האמונה תהיה נחלתם של כל ישראל, במהרה בימינו אמן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע
החופש הגדול חוסן רוחני בימי בין הזמנים
הרב עוסק בחשיבותו המיוחדת של לימוד התורה דווקא בימי בין הזמנים, בהם הלימוד מגיע מתוך בחירה חופשית ומתיקות מיוחדת, המהווה בסיס לחוסן הרוחני של עם ישראל. כמו כן, הרב מדגיש כיצד כוחה של התורה והיראת שמיים משמשים כעוגן חיוני להתמודדות מול אתגרי הרחוב והאווירה המתירנית בתקופה זו.
עקב פרשת עקב – לא תירא מהם
זה הכל בתוכנו בראש שלנו ובהסתכלות שלנו משם הכל מתחיל ולכן השינוי הגדול צריך להתרחש קודם כל בתוכנו ממש בתפיסתנו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת עקב
מה הטעם שבתחלה אמר וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לשון רבים, ואח"כ אמר וְשָׁמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ לשון יחיד. 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל', אַל תִּקְרֵי 'אֲבָנֶיהָ', אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. צריך להבין למה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. מה הטעם שבברכות התורה אומר 'בָּרְכוּ אֶת יְ-הֹוָה הַמְּבֹרָךְ'. והוא שם יְ-הֹוָה שהוא מידת הרחמים, ואילו בברכת המזון אומר ברוך א-לוהינו שאכלנו, מזכיר שם א-להים שהוא מידת הדין. מה נשתנה ברכת התורה שחיובה מן התורה הוא לפני הלימוד, שהרי מברך ברכות השחר טרם תחילת לימודו, מברכת המזון שחובתה היא רק לאחר האכילה
קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.
