ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- נשא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' מאיר ב"ר יחזקאל שרגא ברכפלד
שלושה איסורים נאמרו בנזיר: שתיית יין, תספורת וטומאת מת. ההתבוננות בהם מראה יחס מורכב מאד של הנזיר בישראל אל הכוחות הגדולים הפועלים באישיותו.
שתיית היין מגבירה מאד את הכוחות הטבעיים הספונטניים. במקביל היא מחלישה את פעולתם של הכוחות הבולמים את ההתפרצות הספונטנית. היא מסירה את מחסומי הבושה ואת הביקורת השקולה של השכל. איסור שתיית היין מכוון את הנזיר היהודי לריסון של כוחותיו הטבעיים.
שונה הוא איסור התספורת. לא במקרה דורש צה"ל מכל חייל להסתפר ולקצץ את שערו לאורך מינימאלי. גם הכיפה המונחת על הראש מבטאת את הנכונות לקבל עול מלמעלה. גידול פראי של השיער מבטא את התשוקה לחופש, לשחרור מעצורים ולביטוי ספונטני של הנטיות האישיות. הנזיר היהודי נדרש לגדל פרע את שער ראשו. הוא נדרש להיות ספונטני בדווקא. זה היה סוד כוחו של שמשון.
כן הוא איסור טומאת המת. למפגש הקרוב עם המוות ישנה השפעה מרסנת. אל מי שיצרו מתגבר עליו אמרו חז"ל: "יזכיר לו יום המיתה". רואים אנו כי הנזיר נדרש להתרחק מאותו ריסון הנובע מן הפגישה המוחשית עם פחד המוות.
הנזיר - מהפכן הוא באישיותו; פורץ מסגרות. החברה הישראלית זקוקה גם לאנשים כאלה: עצמאיים, מקוריים, יוצרים, מהפכנים. כזה היה שמשון הגיבור. כזה היה גם שמואל הרמתי. כדי למלא את תפקידם, עליהם להתרחק ממה שכובל ומרסן את אישיותם הפורצת. עוצמה זו, לא מאנושיותם באה להם אלא מרוח ה' המפעמת בהם. עם זאת, סכנה גדולה טמונה בהם. לכן נדרשים צעדים מאזנים, כמו איסור שתיית היין. איסור חמור הוטל על הנזיר להגביר את הספונטניות הטבעית שלו באמצעים מלאכותיים כמו אלכוהול (או סמים אחרים). את קול ה' הקורא בתוכו עליו לבטא, ולא רוח אנושית מלאכותית.
הסכנה שיש בנזירות מתאזנת בתהליך הסיום של הנזירות. אז עליו לשוב ולרסן את כוחותיו המתפרצים: עליו לגלח את כל שערו, ולהביא קרבן המבטא את ההתבטלות הנדרשת ממנו כלפי ה' א-להיו.
יברכך ה'... ויחונך (תשס"א)
לפני מספר ימים ניגש אלי בחור, וביקש ממני ברכה. אודה על האמת. הדבר קצת הביך אותי. הרי אינני אדמו"ר, וקל וחומר שאינני מקובל. אך הבחור התעקש: "אני לא מסוגל לעזור לעצמי. ברך אותי בבקשה". אמרתי לו: "כבר אמרו חז"ל, אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך". הוא חזר והתעקש: "אני לא יכול לעזור לעצמי. אולי הברכה שלך תעזור". לחצתי את ידו, ובירכתי אותו בברכת כהנים: "יברכך ה' וישמרך. יאר ה' פניו אליך ויחונך. ישא ה' פניו אליך וישם לך ש-לום". אך הבחור לא הרפה: "אני לא מסוגל לעזור לעצמי. האם הברכה תעזור?".
כדי לענות על שאלתו של הבחור, נדרש היה לחזור ולעיין בתוכנה של ברכת כהנים: מה פירוש "יברכך ה'"? הנצי"ב מוולוז'ין מפרש בעקבות מייסדה של ישיבתו, ר' חיים מוולוז'ין, ש'ברכה' אינה אלא 'תוספת'. אתה עושה בעצמך, והקב"ה מוסיף ומברך את מעשה ידיך. אף יש אומרים שאין זה מקרי שהשורש: ב. ר. ך. - מורכב מאותיות שהגימטריה שלהן היא כפולה של 2. ה1- הוא המעשה האנושי, ועליו נוסף עוד 1, שהוא התוספת הא-להית, ובסך הכל - 2 (והמילה כולה - 222). כן היא גם השמירה: אי אפשר לבקש שמירה על מה שאין לך. לאחר שרכשת בעצמך את מה שעמלת עליו, באה השמירה הא-להית להגן על מעשה ידיך.
הסברתי לאותו בחור שאין לו ברירה. עליו לעמול בעצמו ולבקש סייעתא דשמיא שתחול על מה שיעשה. אך הוא בשלו. "אני לא יכול לעזור לעצמי". ואז אמרתי לו: "מברך אני אותך, שהקב"ה יתן לך כוח לעזור לעצמך, ואז הברכה תוכל לחול עליך".
לאחר מחשבה נוספת, הסתפקתי אם מה שאמרתי אכן היה נכון. ברור שחשוב היה לומר כך לאותו בחור כדי להוציא אותו מההרגשה הקשה והמשתקת של "אני לא יכול לעזור לעצמי". אבל המשך ברכת הכהנים אולי מורה אחרת: "יאר ה' פניו אליך ויחונך". החנינה היא מתנת חינם, הניתנת למי שאינו ראוי לה, למי שלא עמל עליה. יש מצב שבו האדם אינו יכול לעזור לעצמו, ועליו לצפות לעשייה הא-להית שתבוא ללא מעורבות אנושית. ערך גדול יש למצב זה, הממחיש לאדם שלא הכל בידיו, וגורלנו נתון, בסופו של דבר, בידי שמים. הארת פני ה' אינה אלא ההשגחה הא-להית בשעה שאינה נסתרת אלא גלויה ומוארת. השגחה זו מתגלה יותר בשעה בה האדם חסר אונים, ומצב זה הוא המביא אותו לראות את השגחת ה' המביאה לו ברכה ושמירה גם בשעה שהוא פועל בעצמו, ונדמה לו שהכל תלוי אך ורק בו.
ואולי כל אותו סיפור לא היה ולא נברא, אלא משל היה - לעם ישראל ומדינת ישראל בימים אלו של "מלחמת אוסלו". ואם כן, לא נותר לנו אלא לסיים בברכה השלישית: "ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













