ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

שלום בית ומגורים בהתנחלות ;">

דף הבית בית מדרש משפחה חברה ומדינה הבית היהודי מקום מגורים Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

תמוז תשס"ח

שלום בית ומגורים בהתנחלות


נערך על ידי הרב

מוקדש לרפואת
רוני בת טובה

שלום בית מול מגורים בהתנחלות
במשך השנים האחרונות נשאלתי מספר פעמים, כיצד נכון שינהגו בני זוג שהחליטו לקבוע את ביתם באחת ההתנחלויות שבקו הראשון, ובעקבות המתח הביטחוני התעוררה חרדה בלב אחד מהם עד שהוא חש כי אינו יכול להמשיך להתגורר שם. ומנגד, בן זוגו אינו מוכן לעזוב את ההתנחלות, שם חבריו, שם הוא מאמין שיוכל לחנך באופן הטוב ביותר את ילדיו, לעיתים שם פרנסתו או מקום לימודו, וכמובן שהוא רוצה להשתתף בישוב הארץ. האם ראוי שזה שרוצה להמשיך לגור בהתנחלות יתעקש על ההישארות בהתנחלות עד כדי סכנת פירוק המשפחה, או שמוטב כי ינסו לחפש מקום שקט יותר בלב הארץ או באחד הישובים הקרובים יותר לקו הירוק.
האמת שמתחילה לא רציתי לפרסם שאלה זו, הואיל והתקשורת וגורמי שלטון שונים מנסים ליצור אווירה של פחד, חרדה ואי ביטחון בליבם של המתנחלים, הוריהם וקרוביהם, ועל ידי כך ליצור לחץ לבריחה מחבלי הארץ המקודשים. וכדי שלא להוסיף מורך לב, חשבתי שאין מקום לעסוק בשאלה זו בפומבי. אולם כיוון שחזרתי ונשאלתי עליה שוב, ובנוסף לכך השנים האחרונות הוכיחו את חוסנה של חברת המתנחלים, בהיותה המגזר הציבורי היחיד שבו עלתה רמת רכישת הדירות בעשרים ושבעה אחוזים בשנה האחרונה, לעומת ירידה בשאר אזורי הארץ, ומאידך מדובר בשאלה גורלית לקיומה של המשפחה, ראוי בכל זאת לעסוק בה מעט.

הדין עם הרוצה להישאר
מצד הדין, רשאי זה שרוצה להמשיך להתגורר בישוב להתעקש על כך, ואם השני ירצה בכל זאת לעזוב גם במחיר של גירושין, לפי כללי ההלכה אחריות פירוק המשפחה על זה שעוזב, לפיכך עליו לשאת בהפסדים שייגרמו עקב הגירושין. אם האשה עוזבת - תפסיד כתובתה, אם האיש עוזב - חייב לשלם כתובתה.
שלושה טעמים עיקריים לכך, ונזכירם בקצרה: א) אם סוכם מראש בין בני הזוג כי יגורו באותה התנחלות, מפני הרמה הדתית של המקום, או מפני החברה הטובה שבה, אזי ידו של הרוצה לעבור משם על התחתונה. ב) גם אם לא סוכם ביניהם במפורש לגור באותו המקום, אם יש לאותו המקום מעלות מיוחדות, שטובות לאחד מבני הזוג, כגון שיש לו שם הרבה חברים, או שהוא יכול ללמוד שם יותר תורה, או שקל יותר להסתדר שם מבחינה כלכלית, אין השני יכול לכוף אותו לעזוב את מקומו. ג) מצד מצוות ישוב הארץ שמתקיימת יותר בקו הראשון של ההתנחלויות, כדי שיהיה המקום בידינו ולא ביד אומה אחרת ולא שממה (עפ"י הרמב"ן). 1

ראוי לשמור על שלמות המשפחה

אולם, למרות שמצד הדין, אם הרוצה להישאר יתעקש, הזכות בידו. אם יבוא לשאול, נכון להמליץ לו לעבור למקום אחר. וכבר אמרו חכמים (גיטין פט, ב): "כל המגרש אשתו ראשונה אפילו מזבח מוריד עליו דמעות". ובמיוחד כאשר ישנם ילדים, שעלולים לסבול מגירושי הוריהם, וצריך לרחם עליהם. ומן הסתם אפשר למצוא מקום אחר בארץ, שיש בו חברה טובה ורמה דתית נאותה.
אמנם לכתחילה, יש לנסות בכנות לפתור את בעיית החרדה, ורק אם לאחר ניסיון כן התברר שאכן אחד מבני הזוג סובל עד שחש כי אינו מסוגל להמשיך לגור באותה התנחלות, ההמלצה לעזוב. וכך המלצתי למספר זוגות, שעם כל הצער שבדבר, מוטב שיעזבו את ההתנחלות, מתוך תקווה שחיי משפחתם יעלו יפה ויזכו לגדל דור ישרים.


^ 1. א) הסיכום מראש קובע, ואפילו אם לא נכתב בכתובה, כמבואר בתשובות הרא"ש כלל לג, ב, והובא בטור סו"ס עה, וכ"כ בחכם צבי קכד, וקל וחומר כשכבר התחילו לגור באותו מקום, שמוכח שאין התכחשות לתנאי שסוכם מראש. ב) אין אחד יכול לכוף את בן זוגו לעזוב מנוה טוב לנוה רע (שו"ע אבן העזר עה, ב). ומקום יותר תורני, נחשב כנוה טוב לעומת מקום פחות תורני, כמבואר בשו"ת ריב"ש סו"ס פח, וע' באוצר הפוסקים סימן עה, כג, ב. ג) ההלכה שרשאי אחד לכוף את בן זוגו לעלות לארץ, כמבואר בכתובות קי, ב, מבוארת בשלושה טעמים, משום קדושתה וחיבתה (ריטב"א, מהרי"ט ח"ב יו"ד כח), משום המצוות התלויות בה (תשב"ץ ח"ג ר) ומשום מצוות ישוב הארץ (עפ"י הרמב"ן, וע' בשבט הלוי ג, רא). ולפי הרמב"ן מקיימים יותר את מצוות ישוב הארץ בהתנחלות, והרוצה להישאר יכול לטעון קים לי כסוברים כך.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il