שלום בית | הרב אליעזר מלמד | בית המדרש

ספריה
גירושין וקידושין

קטגוריה משנית

משפחה חברה ומדינה
הקשר הזוגי

2385

4 דק' קריאה

סגולת ישראל בפרשת 'כי-תשא'
לכאורה בפרשת 'כי-תשא' אנו לומדים על נפילתם הגדולה של ישראל בחטא העגל. שהנה רק ארבעים יום עברו מאז מתן תורה, המעמד הגדול שלא היה כמותו בעולם, עשו עגל מסכה, ואמרו: "אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (שמות לב, ד).
אבל האמת שדווקא בפרשת 'כי-תשא' נתגלתה סגולתם של ישראל, שאם חטא חמור שכזה לא גרם לפירוד בין ה' לישראל, סימן הוא שישנה ברית נצח בין ישראל לה', שאפילו החטאים החמורים שבעולם לא יבטלוה. ואכן אחר שחזרו ישראל בתשובה וה' קיבל את תפילת משה וסלח לישראל, עוד "העיז" משה רבנו לבקש שה' יפלה אותנו מכל העמים. "וְנִפְלִינוּ אֲנִי וְעַמְּךָ מִכָּל הָעָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה". והסכים ה' - "גַּם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֶעֱשֶׂה כִּי מָצָאתָ חֵן בְּעֵינַי וָאֵדָעֲךָ בְּשֵׁם" (שמות לג, טז-יז). אין זאת אלא שדווקא מתוך המשבר הנורא התברר עד כמה הקשר של ישראל לה' הוא מוחלט, ולכן דווקא אז ביקש משה שיפלה ה' את עם ישראל מכל העמים.

משבר בין בני זוג
ומכאן עצה חשובה לכל מערכות היחסים שבין אדם לחבירו, ובמיוחד בקשר המרכזי והעיקרי שבחיי האדם - בקשר הנישואין. המציאות מסובכת ומורכבת, ולכן מעת לעת פורצים חילוקי דעות שגורמים למשברים. השאלה אינה - האם יהיו משברים, כי מסתבר שיהיו. השאלה הגדולה היא כיצד יעברו את המשבר. אם יצליחו להעמיק ולמצוא את המכנה המשותף שביניהם, אזי דווקא מתוך המשבר יצאו מחוזקים ומאוחדים יותר.
המכנה המשותף קשור לברית שכרתו ביניהם - בחופה וקידושין כדת משה וישראל, כדי לקיים את מצוות "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" באופן השלם ביותר. ברית זו כשהיא נכרתת באמת, היא מגיעה עד יסוד הנפש, וכל הגלים והמשברים שבעולם אינם מגיעים אליו. ולא זו בלבד, אלא שדווקא המשברים מגלים את עומק הקשר המוחלט שביניהם.

ברית הנישואין
כדי שהנישואין יהיו אמיתיים הם צריכים להיות בקדושה - "קידושין". היינו כמצוות התורה - קידושין "כדת משה וישראל". שכן לא ניתן ליצור אחדות אמיתית בלא להתקשר לה' אחד. כי העולם הזה מלא פירודים וקטטות, ובלא להתקשר לשורש האחד של העולם, לה' שמחייה את הכל, אין אפשרות לחיות באחדות.
אבל כאשר הנישואין מבוססים על יסודות אנושיים בלבד, גם אם יקבעו על בסיס שיקול רציונאלי, ורגשי אהבה עצומים ילוום, קיומם למשך זמן מוטל בסכנה. מפני שכל משבר עלול ליצור מצב חדש, ופתאום יתברר להם שכל השיקולים והרגשות שהיו - חלפו ואינם, והנישואין הגיעו לקיצם.
אבל אם תהיה בנישואין קדושה, כוונה לשם שמים, תהיה בהם "ברית", והמשברים השונים לא ירסקום. להיפך, כל משבר יאפשר להם לגלות עומק נוסף בעצמם, ומתוך כך, אם יכוונו לשם שמים יוכלו להעמיק את אהבתם.

וזהו שאמרו חכמים (אבות ה, טז): "כל אהבה שהיא תלויה בדבר - בטל דבר בטלה אהבה, ושאינה תלויה בדבר - אינה בטלה לעולם".

יסוד הפירוד בעולם
כשברא ה' את עולמו הסתיר את עצמו, ואף אחדותו הסתתרה עמו. וכך נתרבה הפירוד בעולם, עד שכמעט ואין רואים את היסוד האחדותי בעולם. אפילו הצמחים מתחרים זה בזה על מקום ומזון, וצמח שמצליח להתגבר, משתרש, יונק לעצמו מזון רב ואילו שכניו שלא הצליח להשריש כמותו - מתנוונים ומתים. גם החיות מתחרות זו בזו על מזון, מי שתתגבר תזכה במזון ותחייה, ומי שתיכשל תמות מרעב. כל כך גדול הפירוד בעולם, עד שיש חיות שטורפות חיות אחרות כדי להתקיים. ויש נקבות דגים, שמיד אחר שמשריצות את פרי בטנם, יוצאות למסע טרף נמרץ, וטורפות את דגיגיהם הקטנים שזה עתה יצאו לעולם.
ואם ציפינו מבני האדם, שה' חננם בחכמה ורגישות, שיחיו באהבה ושלום, הרי שיד איש באחיו, וכל עולמם מלא תחרות וקטטות, על כסף, על כבוד, על מקום, על נשים, על גברים, על כל דבר קטן וגדול.
וכמה שמתאמצים לעשות שלום, להרגיע, הקטטות גוברות. הרצון העצמי של כל אחד גובר, ודוחף אותו להתחרות בחבריו.

רק על ידי האמונה בה' אחד, בורא השמים והארץ, ניתן לגלות גם בתוך העולם הזה, למרות כל הסיבוכים, את האחדות והשלום. ועל כן תיקונו של העולם תלוי בהתקשרות אל ה'.

גודל ברית הנישואין
ברית הנישואין מגלה את האחדות שגנוזה בעולם, ועל כן היא יקרה ואהובה כל כך. כל העולם שואף לאחדות ואהבה, לחיים מלאים, אבל הקטטות והתחרויות גוברות, בלא נחת ושמחה.
וה' שהסתיר את עצמו ואת אחדותו מן העולם, מצפה שלמרות המסכים נצליח להתקרב אליו ולגלות את אחדותו בעולם. והנה בברית הנישואין, על ידי חופה וקידושין, מצליחים שני אנשים נפרדים לגלות את האחדות שבהם, ולהתמלא אהבה וחיים, ומתוך כך נעשה קידוש השם גדול בעולם. עד שאמרו חכמים שבכל חתונה יש משום התקשרות לקב"ה. וכל המבין עניין זה ומשמח חתן וכלה, זוכה לתורה, ונחשב כאילו הקריב קרבן תודה, וכאילו בנה חורבה אחת מחורבות ירושלים (ברכות ו, ב).
וכל המשטינים והמקטרגים שבעולם קמים כנגד גילוי אחדות זו, שאיך יתכן, הלא העולם הזה רחוק מה', ואיך אפשר שתתגלה בו אחדות אמיתית בין איש לאשה. ולכן צריכים להתחזק בקיום הנישואין "כדת משה וישראל", שעל ידי כך תהיה בהם אהבת אמת. "ברוך אתה ה' משמח חתן וכלה".

תיקון העולם
ואל יאמר אדם היאך אתקן את העולם, שכולו מלא קטטות ומלחמות. אלא ידע שבידיו של כל אחד הדבר תלוי. אם הוא עצמו יזכה לגלות בחיי נישואיו אהבה ואחווה שלום ורעות, יטה את כל העולם כולו לכף זכות, וירבו ההולכים בדרכו, והפירוד שבין הבריות ילך ויעלם, עד שהאחדות האלוקית תתגלה בעולם, ואפילו החיות כבר לא יטרפו זו את זו. וכדברי הנביא ישעיהו (יא, ו): "וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם. וּפָרָה וָדֹב תִּרְעֶינָה יַחְדָּו יִרְבְּצוּ יַלְדֵיהֶן וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יֹאכַל תֶּבֶן". 1

^ 1. שאלה: האם חילונים אינם יכולים לאהוב באמת? והאם זו הסיבה לריבוי הגירושין בקרב הציבור החילוני?
תשובה: ראשית, רובם הגדול נישאים כדת משה וישראל, והרי זה מוכיח כי גם למכונים "חילונים" יש רצון להשתית את נישואיהם על הקדושה - "כדת משה וישראל".
אף על פי כן, ככל שההחלטה לכרות ברית קדושה מרכזית יותר בחיים, כך יש סיכוי רב יותר לשרוד משברים. כפי הנראה, אף שבעת הנישואין רבים התכוונו לכרות ברית אמת, במשך הזמן, בלא התקשרות קבועה לקדושה, לתורה ולמצוות, החולין שבחיים הולך וגובר, הברית נשכחת, המשברים גוברים, עד שלרבים אין כוח לעמוד בפניהם.
אשרינו, מה טוב חלקנו, ומה נעים גורלנו, שה' יתברך בחר בנו מכל העמים ונתן לנו תורתו וקדשנו במצוותיו.

הקשר הזוגי

גירושין וקידושין