ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

עשרות אלפים יוצאים לחו"ל כדי לטייל

דף הבית בית מדרש משפחה חברה ומדינה ארץ ישראל ומצוותיה ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל יציאה לחוץ לארץ Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

תמוז תשס"ח

עשרות אלפים יוצאים לחו"ל כדי לטייל


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל

חיים אנו בתקופות לחץ. הממשלה מנהלת שיחות עם שלוחי הרודן מסוריה, שתכליתן למסור לאויבינו את רמת הגולן. הממשלה בעבר הכריזה כי יש לקיים "מפת הדרכים", או בלשון אחרת "התכנסות", בה יאמללו למעלה מרבע מליון יהודים בעקירה מבתיהם וממקום פרנסתם. כצעד "בונה אימון" הממשלה הקפיאה את הבנייה היהודית במזרח ירושלים והאיזור. רבים מאיתנו מלאים הרהורים קשים בענין התנהלות ראשי השלטון העומדים להביא אסון גדול על כלל היישוב.

ושמא חלק מאשמת הבגידה בארץ מולדתנו יש להטיל גם עלינו?

מובא בברכות (ה ע"ב) כי נתחמצו לו לרב הונא ארבע מאות חביות יין, הפסד עצום בימים ההם. באו חכמי ישראל לנחם אותו ולהרגיע אותו. אמרו לו: "תבדוק נא במעשיך". התרעם רב הונא: "כלום חשוד אני בעיניכם שאני לא בסדר?" הגיבו לו: "כלום הקב"ה חשוד הוא שיתנהג אף הוא לא בסדר, לעוות את הדין?" מיד התעשת רב הונא ובקש מהם שאם שמעו עליו על איזו שהיא התנהגות שלו שהיא בלתי ראויה, יודיעו לו. וכך באמת עשו. עיין שם המשך הסיפור.


הקב"ה השמיט מתחת ידינו את השליטה הישראלית על חבל חוף עזה. לא היה זה במקרה. הנציגים החוקיים של עמנו בונים את שלטונו של אש"ף על חלקים נרחבים של יש"ע, ועוזרים להם בנשק וממון רב, אין זה במקרה. מדינת ישראל נכנעת לארה"ב ולאיחוד האירופי המכתיבים לנו תנאים, לבל נרחיב יישובים יהודים ביש"ע; וכאילו אנו נתינים שלהם ומוכרחים לעשות רצונם וציוויים, אין זה במקרה. כאשר כוחות המשטרה וכן נציגי הפרקליטות מציקים למתנחלים, אין זה במקרה. כי יהודי כשר מאמין כי אין שום צרה במקרה, כדברי רמב"ם על עיתות מצוקה של עם ישראל: "אם לא יזעקו ולא יריעו, אלא יאמרו 'דבר זה ממנהג העולם אירע לנו, וצרה זו נקרה נקרית', הרי זו דרך אכזריות וגורמת להם להדבק במעשיהם הרעים, ותוסיף הצרה צרות אחרות" (הל' תעניות פ"א ה"ג).

כי אדם הנוהג זלזול ב"כלי של קדושה", הוא מעורר מדה כנגד מדה שיפסיד אותו. ה"משנה ברורה" (סי' קנא, ס"ק א) מביא מהקדמונים שכאשר נוהגים זלזול וקלות ראש בבית הכנסת גורמים לפעמים שכאשר השכונה מתרוקנת מיושביה היהודים, נמכר בנין בית הכנסת לנוצרים ועובדי עבודה זרה (כמו שקורה פעמים רבות בארה"ב ואירופה). כך כאשר אנו רואים אצל ישראלים מסוימים יחס של בוז לאדמות מורשתנו, לנחלת אבותינו, שמא אחד מהגורמים לכך הוא יחס קר ואדיש לה גם מצד ציבור שומרי המצוות.

במה מדובר? בכל קיץ וקיץ נוהרים עשרות אלפי יהודים לנופש וחופש בחוץ לארץ. הבה ונהיה כנים עם עצמנו, לחלק מהפוסקים זו היא עבירה גדולה. אמנם מותר לצאת לחו"ל לשם צרכי מסחר. מותר לצאת לצרכי רפואה. מותר לצאת כדי לגייס כספים למען החזקת ישיבות ובתי חינוך. וכן מותר לצאת אפילו כדי לראות קרובי משפחה או חברים טובים ששמחים איתם מאד ("משנה ברורה", סי' תקלא ס"ק יד). אבל לצאת כדי לראות את ההרים בשוויצריה, או מגדל אייפל בפאריס, או מפלי נייאגרה בארצות הברית וכדומה לזה, כל אלו נחשבו ל"טיול" ומעשה איסור ("משנה ברורה" שם). וזה מפורש בגמרא "כשיצא שלא ברשות כמו לשוט (לשוטט), דברי הכל אסור" (מועד קטן יד ע"א). וגם אלו שחוגגים את שבעת ימי הפסח באיזה בית מלון (מפני המחיר הזול) בתורכיה ויוון שקבוצת מטיילים חכרו, עוברים על איסור היציאה לחו"ל.

הזכרנו כי לפי "משנה ברורה" מותר לצאת לחו"ל כדי לראות פני חברו. אבל אין זה מוסכם על כל הפוסקים (שו"ת משנת יוסף, ליברמן, הל' שביעית ח"א סי' נו, בשם הרב וואזנר). מרן הרב אברהם קוק היה לו בסך הכל רק בן אחד, הגאון ר' צבי יהודה. הבן הזה השתהה זמן רב עד שמצא זיווגו, והחופה היתה צריכה להערך בשוויצריה. מצאנו כי ארבע ימים לפני החתונה הראי"ה שלח מכתב איחולים לבנו וברכת "מזל טוב" ("אגרות הראי"ה", ח"ד עמ' קכד). וחודש אח"כ שלח מכתב ברכה למחותנו, אבי הכלה (שם, עמ' קכז). כלומר הרב קוק לא יצא בעצמו לחו"ל להשתתף בשמחת נישואי בנו יחידו. [ואמנם יצא לחו"ל לעריכת מגבית כספים להציל את הישיבות].

נחזור לדברי חז"ל כי מהם נקבל את המסגרת הרעיונית הכללית לקיום המצוות (כמובן רק לאלו המצוות שחז"ל הזכירו). הגמרא מחליטה שאפילו כשיש רעב בא"י, ההיתר לצאת היא רק כשהרעב חמור מאד והמזון ביוקר רב. וגם שם מדובר שכאשר יגמר הרעב יחזרו ארצה. ואע"פ כן נמנעו מזה. "אין יוצאין מארץ ישראל לחו"ל אלא אם כן עמדו סאתים [חטים] בסלע" (בבא בתרא צא ע"א). "וכן היה ר' שמעון בר יוחאי אומר: אלימלך מחלון וכליון גדולי הדור היו, ופרנסי הדור היו. ומפני מה נענשו? מפני שיצאו מארץ לחוצה לארץ" (שם). ודאי שזה קשור למאמר אחר של חז"ל כי תושבי חו"ל הם כעובדים ע"ז (כתובות קי ע"ב) וההסבר לזה נמצא ברמב"ן (על ויקרא יח, כה).

יש הטוענים כי מותר לצאת לחו"ל לזמן קצר, כיון שדעתו לחזור מיד. אבל אין כן דעת רמב"ם (הל' מלכים פ"ה ה"ט) הכותב כי אפילו על דעת לחזור, זה מותר לשלשה דברים בלבד.וכן מבואר שר"א בקש לצאת כדי לפגוש את אמו הזקנה שהיתה בדרך לבוא ארצה, ובקושי התירו לו, וזאת רק אחרי שהפציר הרבה (קידושין לא ע"ב) והרי שם מדובר על דעת לחזור מיד. וכן מעשה היה באדם אחד שבקש לצאת לחו"ל כדי לקיים מצות יבום או חליצה, ואסרו עליו היציאה לחו"ל (כתובות קיא ע"א). והרי שם היה על דעת לקיים את המצוה ולחזור ארצה!

כיון שכן הדבר, היוצא לחוץ לארץ כדי לראות נוף יפה, או מפני סקרנות כדי לראות אתרי תיירות, יש בזה במדה מסויימת יחס של קלות ראש מול ערכי ארץ הקודש. טבע האדם הוא שהוא שמח בקב אחד שלו יותר מאשר בתשעה קבים של חברו (בבא מציעא לח.). וארץ ישראל היא ורק היא ארצנו. הרי חז"ל חינכו "חן המקום על יושביו" (סוטה מז.). אם באמת בני א"י אנחנו, כיצד מוצא חן בעינינו לגלות מארצנו (אפילו אם רק לשבוע ימים) כדי לראות אתר אחר נחמד של האומות?

וגרוע אדם זה מחטא המרגלים בימי משה רבינו. עליהם נאמר "וימאסו בארץ חמדה" (תהלים קו, כד) והם הלוא טרם שכנו בארצנו. אבל הנמצא בארצנו, ומעדיף להנפש "חופש" בחו"ל ולא בגליל, הרי שומרון או הגולן, הרי הוא ממש מבזה את ארצנו. הוא כבר היה כאן, נושם אויר הארץ, והעדיף לצאת מכאן?!

שמא מפני אדישות מוזרה זו, מפני חוסר חיבה זו לארצנו, באה הצרה הזאת שבני בליעל המנוכרים לתורת ישראל רוצים לבתר מארצנו ולתת חלקים ממנה לאויבינו. כל אחד ואחד מאיתנו תורם למשקל הכללי של זכויותיהם של ישראל. כי בשמים יש כעת קטרוג גדול ח"ו על כלל ישראל. שהקב"ה עשה לנו נסים ונפלאות במלחמת הקוממיות ונסים רבים כל ששים השנה שאויבינו זוממים לחסלנו. ואעפ"כ הרשעים המוחלטים הופכים עורף למתנת ארץ חמדה. ואמנם אין כח בידינו לעצור את הבוגדים הרשעים. אבל צריכים אנו לכח סנגוריא גדולה שתפעל נגד הקטרוג הנורא. כל מי שהוא מחבב את ארצנו, כל מי שחושק להשאר בארצנו, הוא מהוה משקל נגדי לכל הפוקרים המתפקרים. נתעורר דוקא מפרשת השבוע הזה, בה התורה מצוה אותנו: "והורשתם את הארץ וישבתם בה, כי לכם נתתי את הארץ לרשת אותה" (במדבר לג, נג). בזה צריכים אנו להתחזק. אנו ציבור נאמני ה', המאמינים במה שכתוב בתורה, אין לנו התעניינות סקרנית לתייר בעולם. לא בהודו ולא בסין, לא בברזיל ולא במקסיקו. טוב לנו בביתנו. ומי שיוצא ממנה אפילו לזמן מועט, ביטל מצוות עשה בכל רגע ורגע שנעדר מארצנו (כך כותב "ספר חרדים" של ר' אלעזר אזקרי, בן דורו של אריז"ל). ומובא במסכת מנחות (דף מא ע"א) כי בעידן ריתחא, בשעת כעס (כמו בימינו), ה' מעניש גם על ביטול מצוות עשה. כמה נורא הדבר.

מי שטרם תכנן את חופש הקיץ שלו, יעורר את חשקו להכיר יותר את אתרי הארץ. ככל שאנו נדבק יותר באהבת המולדת, כך נעורר זכות שה' ישאיר בידינו ארצנו ונחלתנו. התעוררות ישראל מלמטה מביאה לתגובה הולמת מלמעלה של ההשגחה העליונה (זהר ח"א דף פח ע"א). "בני ציון יגילו במלכם" (תהלים קמט, ב). צריכים אנו להיות "בני ציון" באמת.

בברכת ההפטרה לקריאת התורה בשבת, אנו מברכים "משמח ציון בבניה". מי הם בניה באמת? ומי הם הבנים החורגים?
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il