ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
- יציאה לחוץ לארץ
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
ושמא חלק מאשמת הבגידה בארץ מולדתנו יש להטיל גם עלינו?
מובא בברכות (ה ע"ב) כי נתחמצו לו לרב הונא ארבע מאות חביות יין, הפסד עצום בימים ההם. באו חכמי ישראל לנחם אותו ולהרגיע אותו. אמרו לו: "תבדוק נא במעשיך". התרעם רב הונא: "כלום חשוד אני בעיניכם שאני לא בסדר?" הגיבו לו: "כלום הקב"ה חשוד הוא שיתנהג אף הוא לא בסדר, לעוות את הדין?" מיד התעשת רב הונא ובקש מהם שאם שמעו עליו על איזו שהיא התנהגות שלו שהיא בלתי ראויה, יודיעו לו. וכך באמת עשו. עיין שם המשך הסיפור.
הקב"ה השמיט מתחת ידינו את השליטה הישראלית על חבל חוף עזה. לא היה זה במקרה. הנציגים החוקיים של עמנו בונים את שלטונו של אש"ף על חלקים נרחבים של יש"ע, ועוזרים להם בנשק וממון רב, אין זה במקרה. מדינת ישראל נכנעת לארה"ב ולאיחוד האירופי המכתיבים לנו תנאים, לבל נרחיב יישובים יהודים ביש"ע; וכאילו אנו נתינים שלהם ומוכרחים לעשות רצונם וציוויים, אין זה במקרה. כאשר כוחות המשטרה וכן נציגי הפרקליטות מציקים למתנחלים, אין זה במקרה. כי יהודי כשר מאמין כי אין שום צרה במקרה, כדברי רמב"ם על עיתות מצוקה של עם ישראל: "אם לא יזעקו ולא יריעו, אלא יאמרו 'דבר זה ממנהג העולם אירע לנו, וצרה זו נקרה נקרית', הרי זו דרך אכזריות וגורמת להם להדבק במעשיהם הרעים, ותוסיף הצרה צרות אחרות" (הל' תעניות פ"א ה"ג).
כי אדם הנוהג זלזול ב"כלי של קדושה", הוא מעורר מדה כנגד מדה שיפסיד אותו. ה"משנה ברורה" (סי' קנא, ס"ק א) מביא מהקדמונים שכאשר נוהגים זלזול וקלות ראש בבית הכנסת גורמים לפעמים שכאשר השכונה מתרוקנת מיושביה היהודים, נמכר בנין בית הכנסת לנוצרים ועובדי עבודה זרה (כמו שקורה פעמים רבות בארה"ב ואירופה). כך כאשר אנו רואים אצל ישראלים מסוימים יחס של בוז לאדמות מורשתנו, לנחלת אבותינו, שמא אחד מהגורמים לכך הוא יחס קר ואדיש לה גם מצד ציבור שומרי המצוות.
במה מדובר? בכל קיץ וקיץ נוהרים עשרות אלפי יהודים לנופש וחופש בחוץ לארץ. הבה ונהיה כנים עם עצמנו, לחלק מהפוסקים זו היא עבירה גדולה. אמנם מותר לצאת לחו"ל לשם צרכי מסחר. מותר לצאת לצרכי רפואה. מותר לצאת כדי לגייס כספים למען החזקת ישיבות ובתי חינוך. וכן מותר לצאת אפילו כדי לראות קרובי משפחה או חברים טובים ששמחים איתם מאד ("משנה ברורה", סי' תקלא ס"ק יד). אבל לצאת כדי לראות את ההרים בשוויצריה, או מגדל אייפל בפאריס, או מפלי נייאגרה בארצות הברית וכדומה לזה, כל אלו נחשבו ל"טיול" ומעשה איסור ("משנה ברורה" שם). וזה מפורש בגמרא "כשיצא שלא ברשות כמו לשוט (לשוטט), דברי הכל אסור" (מועד קטן יד ע"א). וגם אלו שחוגגים את שבעת ימי הפסח באיזה בית מלון (מפני המחיר הזול) בתורכיה ויוון שקבוצת מטיילים חכרו, עוברים על איסור היציאה לחו"ל.
הזכרנו כי לפי "משנה ברורה" מותר לצאת לחו"ל כדי לראות פני חברו. אבל אין זה מוסכם על כל הפוסקים (שו"ת משנת יוסף, ליברמן, הל' שביעית ח"א סי' נו, בשם הרב וואזנר). מרן הרב אברהם קוק היה לו בסך הכל רק בן אחד, הגאון ר' צבי יהודה. הבן הזה השתהה זמן רב עד שמצא זיווגו, והחופה היתה צריכה להערך בשוויצריה. מצאנו כי ארבע ימים לפני החתונה הראי"ה שלח מכתב איחולים לבנו וברכת "מזל טוב" ("אגרות הראי"ה", ח"ד עמ' קכד). וחודש אח"כ שלח מכתב ברכה למחותנו, אבי הכלה (שם, עמ' קכז). כלומר הרב קוק לא יצא בעצמו לחו"ל להשתתף בשמחת נישואי בנו יחידו. [ואמנם יצא לחו"ל לעריכת מגבית כספים להציל את הישיבות].
נחזור לדברי חז"ל כי מהם נקבל את המסגרת הרעיונית הכללית לקיום המצוות (כמובן רק לאלו המצוות שחז"ל הזכירו). הגמרא מחליטה שאפילו כשיש רעב בא"י, ההיתר לצאת היא רק כשהרעב חמור מאד והמזון ביוקר רב. וגם שם מדובר שכאשר יגמר הרעב יחזרו ארצה. ואע"פ כן נמנעו מזה. "אין יוצאין מארץ ישראל לחו"ל אלא אם כן עמדו סאתים [חטים] בסלע" (בבא בתרא צא ע"א). "וכן היה ר' שמעון בר יוחאי אומר: אלימלך מחלון וכליון גדולי הדור היו, ופרנסי הדור היו. ומפני מה נענשו? מפני שיצאו מארץ לחוצה לארץ" (שם). ודאי שזה קשור למאמר אחר של חז"ל כי תושבי חו"ל הם כעובדים ע"ז (כתובות קי ע"ב) וההסבר לזה נמצא ברמב"ן (על ויקרא יח, כה).
יש הטוענים כי מותר לצאת לחו"ל לזמן קצר, כיון שדעתו לחזור מיד. אבל אין כן דעת רמב"ם (הל' מלכים פ"ה ה"ט) הכותב כי אפילו על דעת לחזור, זה מותר לשלשה דברים בלבד.וכן מבואר שר"א בקש לצאת כדי לפגוש את אמו הזקנה שהיתה בדרך לבוא ארצה, ובקושי התירו לו, וזאת רק אחרי שהפציר הרבה (קידושין לא ע"ב) והרי שם מדובר על דעת לחזור מיד. וכן מעשה היה באדם אחד שבקש לצאת לחו"ל כדי לקיים מצות יבום או חליצה, ואסרו עליו היציאה לחו"ל (כתובות קיא ע"א). והרי שם היה על דעת לקיים את המצוה ולחזור ארצה!
כיון שכן הדבר, היוצא לחוץ לארץ כדי לראות נוף יפה, או מפני סקרנות כדי לראות אתרי תיירות, יש בזה במדה מסויימת יחס של קלות ראש מול ערכי ארץ הקודש. טבע האדם הוא שהוא שמח בקב אחד שלו יותר מאשר בתשעה קבים של חברו (בבא מציעא לח.). וארץ ישראל היא ורק היא ארצנו. הרי חז"ל חינכו "חן המקום על יושביו" (סוטה מז.). אם באמת בני א"י אנחנו, כיצד מוצא חן בעינינו לגלות מארצנו (אפילו אם רק לשבוע ימים) כדי לראות אתר אחר נחמד של האומות?
וגרוע אדם זה מחטא המרגלים בימי משה רבינו. עליהם נאמר "וימאסו בארץ חמדה" (תהלים קו, כד) והם הלוא טרם שכנו בארצנו. אבל הנמצא בארצנו, ומעדיף להנפש "חופש" בחו"ל ולא בגליל, הרי שומרון או הגולן, הרי הוא ממש מבזה את ארצנו. הוא כבר היה כאן, נושם אויר הארץ, והעדיף לצאת מכאן?!
שמא מפני אדישות מוזרה זו, מפני חוסר חיבה זו לארצנו, באה הצרה הזאת שבני בליעל המנוכרים לתורת ישראל רוצים לבתר מארצנו ולתת חלקים ממנה לאויבינו. כל אחד ואחד מאיתנו תורם למשקל הכללי של זכויותיהם של ישראל. כי בשמים יש כעת קטרוג גדול ח"ו על כלל ישראל. שהקב"ה עשה לנו נסים ונפלאות במלחמת הקוממיות ונסים רבים כל ששים השנה שאויבינו זוממים לחסלנו. ואעפ"כ הרשעים המוחלטים הופכים עורף למתנת ארץ חמדה. ואמנם אין כח בידינו לעצור את הבוגדים הרשעים. אבל צריכים אנו לכח סנגוריא גדולה שתפעל נגד הקטרוג הנורא. כל מי שהוא מחבב את ארצנו, כל מי שחושק להשאר בארצנו, הוא מהוה משקל נגדי לכל הפוקרים המתפקרים. נתעורר דוקא מפרשת השבוע הזה, בה התורה מצוה אותנו: "והורשתם את הארץ וישבתם בה, כי לכם נתתי את הארץ לרשת אותה" (במדבר לג, נג). בזה צריכים אנו להתחזק. אנו ציבור נאמני ה', המאמינים במה שכתוב בתורה, אין לנו התעניינות סקרנית לתייר בעולם. לא בהודו ולא בסין, לא בברזיל ולא במקסיקו. טוב לנו בביתנו. ומי שיוצא ממנה אפילו לזמן מועט, ביטל מצוות עשה בכל רגע ורגע שנעדר מארצנו (כך כותב "ספר חרדים" של ר' אלעזר אזקרי, בן דורו של אריז"ל). ומובא במסכת מנחות (דף מא ע"א) כי בעידן ריתחא, בשעת כעס (כמו בימינו), ה' מעניש גם על ביטול מצוות עשה. כמה נורא הדבר.
מי שטרם תכנן את חופש הקיץ שלו, יעורר את חשקו להכיר יותר את אתרי הארץ. ככל שאנו נדבק יותר באהבת המולדת, כך נעורר זכות שה' ישאיר בידינו ארצנו ונחלתנו. התעוררות ישראל מלמטה מביאה לתגובה הולמת מלמעלה של ההשגחה העליונה (זהר ח"א דף פח ע"א). "בני ציון יגילו במלכם" (תהלים קמט, ב). צריכים אנו להיות "בני ציון" באמת.
בברכת ההפטרה לקריאת התורה בשבת, אנו מברכים "משמח ציון בבניה". מי הם בניה באמת? ומי הם הבנים החורגים?
איך ללמוד אמונה?
האם מותר לפנות למקובלים?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
איפה מדליקים נרות חנוכה בבניין?
אנחנו בצד של החזקים!
מה המשמעות הנחת תפילין?
אנחנו קודש למענך
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך מכינים תה בשבת?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
הלכות שטיפת כלים בשבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
