ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- כי תשא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם שפירא זצ"ל
ידועים דברי קודשו של רבי יהודה הלוי [בספר "הכוזרי" א', צ"ז (עיי"ש)] שלא הייתה כאן עבודה-זרה ממש, וכן נמצא בעוד כמה מקומות [ברשב"ם, ברמב"ן, בספר החינוך, "אור החיים" הקדוש; ועי' "שם משמואל" (כי-תשא תרע"ג, עי"ש) שכתב: "שבפנימיות ישראל לא היה חטא כלל ... אלא לחיצוניותם"]. זה נראה כאילו עבודה-זרה אבל יש הבדל דק מאוד, דק מן הדק (ועי' רמב"ם הל' ע"ז פ"א). אבל אנחנו שייכים ל"ואתם הדבקים בד' א-לוהיכם" (דברים ד', ד') ולפי הערך שלנו זו חולשה נוראה, זו התעכבות בדרך. נשארנו תלויים באמצע. אנחנו איננו "שכחי א-לוהים" (תהילים ט', י"ח), אנו בעלי זיכרון ופה נעשינו מבולבלים, "כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצריים לא ידענו מה היה לו" (שמות שם). מתוך הרגשה זאת והתבלבלות זאת צריך למצוא את "אשר ילכו לפנינו" (שם). רצו ממשות כדי להיאחז בה.
התקטנות זו, לפי ערך הגדולה של "עם זו יצרתי לי" (ישעיה מ"ג, כ"א), היא "חטאה גדולה" (שמות ל"ב, כ"ב - ל'), והתפוצצות לאותה שעה ולדורות עולם. מהכישלון הזה נמשכה חולשה לדורות "וביום פוקדי ופקדתי עליהם חטאתם" (שמות ל"ב, ל"ד) - "אין לך כל פורענות ופורענות שבאה לעולם שאין בה אחד מ-24 בהכרע ליטרא של עגל הראשון" (סנהדרין קב.) - ניצוץ מחטא-העגל נשאר לדורות. בכל הדורות, יש משהו שצריך עוד להינקות מחטא-העגל. זה ענין מפורסם - דברים נגלים. מהתסבוכת הנוראה הזו, נגרמת התבלבלות בסדר ההיסטוריה שלנו, התעכבות בסדר אחיזתנו בארץ, כפי שנמצא בכתבי מרן הגה"צ החסיד וכו' רבי אברהם יצחק הכהן קוק זצוקללה"ה ("אורות", המלחמה - פ"ד) - מה שכתב באמצע מלחמת העולם הראשונה ובאמצע אירופה המתייסרת בחורבותיה - וזו לשונו: "לולא חטא-העגל היו האומות יושבות ארץ-ישראל משלימות עם ישראל ומודות להם, כי שם ד' הנקרא עליהם היה מעורר בהן יראת הרוממות, ולא הייתה שום שיטת מלחמה נוהגת, וההשפעה הייתה הולכת בדרכי שלום כבימות-המשיח. רק החטא גרם ונתאחר הדבר אלפי שנים, וכל מסיבות העולם הינן אחוזות זו בזו להביא את אור ד' בעולם, וחטא-העגל ימחה לגמרי וממילא כל רואיהם יכירום כי הם זרע ברך ד', והעולם יתוקן באורח שלום ורגשי אהבה, ונועם ד' יוחש בכל לבב, לענג רוח ולעדן נשמה ולכל בהם תחיה נפש כל חי". עכל"ק.
מנין שאב מרן הרב זצ"ל את הידיעה כי חטא-העגל הוא הגורם להמשך צחצוחי החרבות של העולם? מה עוד נושאים אנו בתוכנו גם היום מעוון העגל ומפרעונו המעכב גם בעדנו מלהביא את "האומות יושבות ארץ-ישראל" - להשלים עם ישראל ועם א-לוהי ישראל ולתקן עולם "באורח שלום ורגשי אהבה"? [עי' בחוברת "תכלת מרדכי" פר' כי-תשא ה'תשס"ב (לרב מרדכי אלון שליט"א)].
אלו דברים מפורשים בחז"ל (שמות רבה ל"ב, א'), שם כתובים המילים הללו: "אילו המתינו ישראל למשה ולא היו עושים אותו מעשה, לא היו הגלויות - עובדי כוכבים ומזלות ולא מלאך המוות שולט בהם".
יושבי הארץ, שמהם נלקחה ארץ-ישראל, לתתה לבעליה האמיתיים - ישראל, היו מעבירים את הארץ מתוך הסכמה והכנעה מלאה. אילו היו מכירים ברוממותם של ישראל מכוח מעלתם הרוחנית הטבועה בהם, שבאופן טבעי מגיעה להם זאת הארץ, כמו שנאמר: "ארץ-ישראל חביבה עלי ובני חביבים עלי, יבואו בני שהם חביבים עלי לארצי שהיא חביבה עלי". אך דא עקא, במה דברים אמורים? בשעה שישראל ראויים לארץ והארץ ראויה להם - כשהם עומדים ברמה רוחנית ונפשית נאותה. אולם כשגרם חטא-העגל להוריד את ישראל מדרגתם, לא נענו יושבי הארץ הגויים להכיר בישראל כבניה הבלעדיים של ארץ-ישראל, ואז החלו המלחמות. יעויין במסכת סנהדרין (צא.; ועי' ברש"י על בראשית א', א'), על הויכוח שהיה לבני ישמעאל ובני כנען עם ישראל: מדוע יושבים בה ישראל בלבד, הרי שייכת היא אף לישמעאל בנו של אברהם וכן לכנען? מדברי המהרש"א (שם, עיי"ש) עולה הביאור הברור, מה הייתה נקודת האחיזה של הגויים - בני אפריקא (כנען) או בני ישמעאל, לארץ הזאת. כיון שישראל לא שמרו על תעודתם הראויה, אין הם עדיפים יותר על פני הכנענים בני כנען, לכן באו ובאות המלחמות מן הרגע הראשון על אותה ארץ נחלת ישראל. אבל אילו היו הגויים רואים את גודל מעלתם וישרותם של ישראל, בכל המובנים והמישורים, לא היו מעלים טענות ועוררין והמלחמות היו נמנעות מלכתחילה. כל זה סובב ובא מחטא-העגל הראשון, שהוריד את ישראל מדרגתם. הווה אומר, כי המלחמה מתנהלת נגד ישראל מחוסר שם ד' [הוא התורה (עי' ברכות כא.)] הנקרא עליהם, המעורר את יראת-הרוממות.
החטא גרם לכך, כי הגאולה הישראלית לארץ תתאחר אלפי שנים עד אשר ינוקה העוון לגמרי וחטאתו תכופר. וכל המלחמות ועלילות הימים והשנים מסובבות כדי להביא לידי גילוי את אור ד' בעולם, שנעלם ונסתר בעטיו של החטא. החטא גרם את המלחמה האחת והשנייה והשלישית וכן הלאה. מצד שני המלחמות הן הגורמות לחטא להיעלם ולהתכפר. מתוך כל המלחמות הגדולות תצמח הישועה המטהרת לישראל, ובמילא יתגלה שורשם הגזעי המרומם והנישא מעבר לכל אומה ולשון. בעת הנכספת ההיא יכירו הכל כי זרע אחר המה, לא ככל העמים הסובבים אותם, ויודו בפה מלא על עליונותם המוחלטת של ישראל, זרע ברוך ד'.
הגאולה לעם ישראל תביא בכנפיה בשורת ישועה לעולם כולו, לא רק לישראל בלבד. כאשר הכל יכירו כוח מלכותו, הכל יבוא על תיקונו המלא והסופי, והעולם יתנהל בדרך ישרה ובאורח של שלום רגשות אהבה שבין איש לרעהו יצופו ויעלו בין כותלי הלב, והשכינה תנעים לאדם מזיוה וטובה, ברוח מלאה עונג ד', ונשמה המתעדנת והולכת, ונפש המלאה חיים מחי העולמים.
[נלקט ונערך מתוך "שיחות הרב צבי יהודה": שמות, עמ' 342-4;
אורות, עמ' 257-9, "נצנוצי אורות" ח"א, עמ' קטז-ח (עיי"ש)]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
