ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

נפילת ארץ ישראל

בית מדרש פרשת השבוע חומש במדבר מסעי Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

אב תשס"ח

נפילת ארץ ישראל


מתוך העלון חמדת ימים
www.eretzhemdah.org


מוקדש לעלוי נשמת
רבי יעקב בן אברהם ועיישה סבג

התורה בפרשתנו נוקטת לשון זו:
"וַיְדַבֵּר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי אַתֶּם בָּאִים אֶל הָאָרֶץ כְּנָעַן זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּפֹּל לָכֶם בְּנַחֲלָה אֶרֶץ כְּנַעַן לִגְבֻלֹתֶיהָ" (במדבר ל"ד א, ב).

צריך להבין מדוע התורה משתמשת בשורש של "תִּפֹּל" מלשון נפילה, כדי לבטא את ענין חלוקת הארץ לנחלות. ברש"י מובאים שני נימוקים:
א. כיון שחלוקת הארץ היתה ע"י גורל, חלוקה מסוג זה קרויה בכתוב נפילה כמו שמצינו במגילה "בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן הוּא חֹדֶשׁ נִיסָן בִּשְׁנַת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הִפִּיל פּוּר הוּא הַגּוֹרָל" (אסתר ג' ז).
ב. ע"פ המדרש בתנחומא: "ומדרש אגדה אומר ע"י שהפיל הקב"ה שריהם של שבע אומות מן השמים וכפתן לפני משה, אמר לו ראה אין בהם עוד כח"
מצינו עוד במדרש:
"זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּפֹּל לָכֶם בְּנַחֲלָה וכי הארץ נופלת והלא כתיב (קהלת א) והארץ לעולם עומדת, אלא כשבאו המרגלים והוציאו דבה על הארץ כעס עליהם משה אמרו לו כל ישראל משה רבינו אילו היו המרגלים שנים שלשה בדין הוא שנאמין שנא' (דברים יט) ע"פ שני עדים או ג' עדים הרי הן עשרה (שם /דברים/ א) אנה אנחנו עולים אחינו המסו את לבבנו לאמר עם גדול ורם ממנו כביכול אין בעל הבית יכול להוציא כליו משם! מה עשה הקב"ה נטל שר הארץ וכפתו והפילו לפניהם שנא' (דברים א') ראה נתן ה' אלהיך לפניך את הארץ וכי לפניהם היתה אלא שהפיל שרה ואומר להם עלה רש אל תירא ואל תחת לא מן הנפילים ולא מן עם רב" (במדבר רבה פרשה כג ו).

טעותם של עשרת הנשיאים - המרגלים מוסברת גם בכך שלא הבינו את הקדושה המיוחדת של ארץ ישראל, ארצו של הקב"ה - מקום השכינה.
מה הפריע להם?
המדרש מסביר זאת כך:
"זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּפֹּל לָכֶם בְּנַחֲלָה, מהו "לָכֶם"- לכם היא ראויה, משל למלך שהיו לו עבדים ושפחות והיה משיא לעבדיו שפחות מן אוסיא (ארץ) אחרת ולשפחותיו עבדים מן אוסיא (ארץ) אחרת עמד המלך וחשב בדעתו אמר העבדים שלי והשפחות שלי מוטב שאשיא עבדי לשפחותי שלי לשלי כך כביכול אמר הקב"ה הארץ שלי שנא' (תהלים כד) לה' הארץ ואומר כי לי הארץ וישראל שלי הם שנאמר (ויקרא כה) כי לי בני ישראל עבדים מוטב שאנחיל ארצי לעבדי, שלי לשלי לכך נאמר זאת הארץ אשר תפול לכם בנחלה" (במדבר רבה פרשה כג יא).
גם הארץ וגם ישראל הם קדושים לכן הקשר בינם הוא בבחינת זיווג אידאלי.
בעל ה"שפת אמת" (פרשת מסעי תרמו) מסביר:
"כאשר נכנסו בני ישראל לארץ ישראל ירדה הארה משמים משורש ארץ ישראל של מעלה וזו הכוונה "אשר תפול", וכמו שנתגלה הארה וקדושה בא"י בבוא בנ"י לשם כמו כן ירדה הארה וקדושה לנפשות בנ"י בבואם לא"י כמו הנשמה היתירה של כל יהודי בשבת".
וכעין זה כתב ה"שפת אמת" גם בדרוש אחר (מסעי תרמז - תרמח):
"כי ארץ ישראל מוכן להשראת השכינה אבל הוא באמצעות בני ישראל כי בני ישראל צריכים לארץ ישראל. לכן כשבאו בני ישראל לארץ ישראל נגמר צורת ארץ ישראל. כמו שנאמר אצל יעקב אבינו "ויחן את פני העיר הוא הודה, זיוה והדרה".
על כן המרגלים, מלבד כלב ויהושע, התקשו לראות בארץ את מלוא קדושתה והדרה מכיון שעדיין היה חסר החבור בין הארץ לעם.

אם כך, נלמד מפרשתנו כי ככל שנצליח להתנחל ולהתישב בכל חלק מחלקי ארץ ישראל
ונחזק את הקשר בין עם ישראל לארץ ישראל, כך נגביר ונגלה את הקדושה המיוחדת של ארצנו ארץ הקודש.
כך תתחזק עוצמתו הרוחנית של עם ישראל ולא נכשל שוב ח"ו ב"חטא המרגלים".
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il