ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- תשובה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל ז"ל
התורה לימדתנו שאפשר לשוב בתשובה ולתקן את חטאי העבר. תשובה מכפרת על כל החטאים, אפילו החמורים ביותר, ואפילו על שפיכות דמים. הדבר טעון הסבר. כיצד אפשר לתקן על ידי חזרה בתשובה מעשה רצח? הרי אי אפשר להחיות את המת, הרי על זה נאמר "מעוות לא יוכל לתקון"?
כדי להשיב על שאלה זו, עלינו להבהיר את סדר ההשגחה האלוקית מחד, וחופש הבחירה של האדם מאידך. מצד אחד, הקב"ה נתן לאדם חופש בחירה. הוא יכול לבחור בטוב, ויכול לבחור להיפך. בחופש הבחירה כלולה גם האפשרות להרע לאדם אחר. ואולם מאידך, יש השגחה אלוקית בעולם, ואף אדם לא יפגע, אלא אם כן נקבע כך מלמעלה. הרצון של אדם להרע לחברו לא יכול להתגשם, כי אין אדם נענש אלא אם כן חטא, לא הערוד ממית אלא החטא ממית, וגם לא ערוד בדמות אדם ממית, אלא איש בחטאו ימות, או אם הגיעה שעתו למות, מטעמים הכמוסים מאיתנו. אדם לא ימות מפני שאדם אחר, רשע ואכזר, החליט להרגו.
אם כן, איך מתיישב חופש הבחירה עם סדר ההשגחה האלוקית?
רבונו של עולם מסדר את עולמו, שכאשר אדם רשע רוצה לעבור על לא תרצח, הקב"ה מזמין לפניו את האדם שהגיע זמנו להיהרג, ונמצא זה נהרג על פי ההשגחה האלוקית, וזה הרג על פי בחירתו החופשית, ושני הדברים מתקיימים כאחד.
וכבר אמרו חז"ל מגלגלין זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חייב. כלומר, לאדם שראוי לקבל עונש, מזמין הקב"ה אדם רשע שרוצה להרע, והוא פועל את החובה לחייב. כמובן, שהרשע יבוא גם הוא על עונשו.
וכן לטובה. אם יש אדם שראוי לקבל טובה, מזמין הקב"ה את הזכאי הרוצה להטיב, ומגלגל על ידו את הזכות, ונמצא מי שראוי לקבל טובה על פי ההשגחה האלוקית, מקבל אותה, ומי שרוצה להטיב, מתאפשר לו להטיב על פי בחירתו.
הרמב"ן מפרש בפרשת עדים זוממים, מדוע עדים שהרגו על פיהם ואחר כך הוזמו, אינם נהרגים, שמכיוון שנהרג התברר כי בעוונו מת, ואילו היה צדיק, לא היה עוזבו ד' בידם, כמו שאמר הכתוב: "לא יעזבנו ד' בידו ולא ירשיענו בהשפטו". כלומר, יש סדר אלוקי, ואין רצון הרשע יכול לגרום למותו של אדם, אלא אם כן ראוי הוא לכך על פי ההשגחה האלוקית.
על זה אמרו חכמים: "הכל צפוי והרשות נתונה". אין הכוונה רק שרבש"ע יודע מראש מה יעשה אדם, אלא שהקב"ה מסדר את עולמו, והכל מושגח על ידו, ואין דבר שמחוץ להשגחתו, ובתוך זה מסדר הקב"ה גם את הבחירה החופשית של האדם, אם להטיב או להרע. רצונו של אדם חופשי לחלוטין, אך הצורה בה ממומש הרצון בפעל, מכוונת על ידי רבש"ע, שיהיה זה מותאם להשגחה האלוקית.
לפי זה יוצא, שהאחריות של האדם היא על רצונו בלבד, ולא על התוצאות, כיוון שהן היו נעשות בין כך ובין כך. האדם נותן את הדין רק על שבחר ברע.
מעתה מובן כיצד יכול אדם לשוב בתשובה על מעשה שאי אפשר לתקן, על "מעוות שאינו יכול לתקון". הוא יכול לשוב ולתקן את רצונו ולהפוך את רצונו לטוב, ובזה הוא מתנתק מהמעשה שנעשה, כי המעשה בלאו הכי היה נעשה. נמצא, שכאשר אדם שב בתשובה, הרי זה כאילו לא הוא עשה את הרעה. זאת מפני, שמה שהיה בידו הוא שהוא רצה להרע, ואת הרצון הוא מתקן, ואם כן תשובתו מתקבלת.
כמובן, כגודל הרעה שרצה לעשות, כן צריכה להיות התשובה. ואז, עם ארבעה חלוקי כפרה, תשובתו מתקבלת "ושב ורפא לו".
ב. צריך להאמין בכוחה של התשובה
אין פלא שההגיון אומר שאדם שחטא חייב להיענש, ואין זה הגיוני שעל ידי תשובה יפטר מלשלם את המחיר על מעשיו. ואמנם, כך אמרו חכמים: "שאלו לחכמה, חוטא מה עונשו?, אמרה החכמה, 'חטאים תרדוף רעה'. שאלו לנבואה, חוטא מה עונשו?, אמרה הנבואה, 'הנפש החוטאת היא תמות'. שאלו לתורה, חוטא מה עונשו?, אמרה, יביא קרבן ויתכפר. שאלו להקב"ה, חוטא מה עונשו?, אמר, יעשה תשובה ויתכפר. הה"ד 'טוב וישר ד' על כן יורה חטאים בדרך'" (ירושלמי מכות פ"ב, הלכה ו).
המדרש אומר שזה אמנם לא הגיוני שתשובה מכפרת על מעשים רעים, החכמה אומרת 'חטאים תרדוף רעה', אך אף על פי כן תשובה מכפרת, כי כך רצונו של הקב"ה. זהו אינטרס אלוקי שבני אדם ישובו בתשובה. על כן, רבונו של עולם מקל על השבים כדי לעודד אותם לשוב אליו, ואף שלא ראויה להם הכפרה, מכיוון שבדרך זו ימשכו בני אדם לשוב, הקב"ה מוחל להם על מעשיהם ובלבד שישובו. כעין זה נוהגת המדינה, שרוצה שהיורדים ממנה ישובו. היא נותנת להם הטבות, אף שלא מגיע להם, כי זו טובת המדינה שהם ישובו לארץ. כך גם התשובה משרתת את המגמה האלוקית בעולם לתקן עולם, אף שאין הכפרה הגיונית, לכאורה. זה מה שאומר הפסוק "טוב וישר ד', על כן יורה חטאים בדרך". הקב"ה טוב בזה שהוא מישר את בני האדם, ומחזיר אותם לדרך הישר. הקב"ה טוב, ומשפיע על בני אדם להיות טובים, ומושך אותם באהבה אליו.
נמצא אם כן, כי כפרת התשובה זוהי מתנה לפנים משורת הדין, מפני שלרבונו של עולם יש חפץ שבני אדם ישובו אליו. חכמים, גם כן, עשו את תקנת השבים, והקלו על הגזלנים שלא יצטרכו להשיב את החפץ אשר גזלו, אלא ממון, כדי להקל עליהם לשוב בתשובה.
מעתה יש לבחון את כוחה של התשובה לא על פי מידת ההגיון האנושי, אלא על פי מה שמורה לנו התורה. חכמינו אמרו שאפילו הרהור תשובה דיו לתקן הרבה. הרהור בלבד, אף שעדיין לא הביא כל תוצאה מעשית, כבר הופך את האדם מרשע לצדיק. ואל תאמר, אלו אינם אלא דברי נחומים בעלמא, לעודד את החוטא לשוב, ומה ערכו של הרהור בלבד. ניחא, אם אדם עשה תשובה גמורה ועמד בנסיון ולא נכשל שוב, זוהי תשובה שהפכה את האדם מרשע לצדיק, אבל הרהור תשובה בלבד מה ערכו?
חכמים קבעו שהרהור תשובה כשלעצמו משנה את גדרו של אדם מרשע לצדיק, ויש לכך השלכה הלכתית למעשה. אם אדם אמר לאשה 'הרי את מקודשת לי על מנת שאני צדיק', אפילו הוא רשע גמור, הרי זו מקודשת, שמא הרהר תשובה בדעתו (קדושין מט, ב).
אם אחר שהרהר אדם בתשובה, הוא לא החזיק מעמד ושוב נכשל בחטאים, לא מתבטל כוחו של ההרהור. הוא לא חזר למצבו הקודם, אלא כעת נפל מחדש. תשובה על חטא, זה כמו כבוס בגדים. אין אדם נמנע מלכבס בגדי ילדים, אף שהוא יודע שמיד לאחר שהילדים ילבשו את הבגדים הם ילכלכו אותם מחדש, כי מטרת הכיבוס היא שלא יצטבר הלכלוך. כך גם התשובה מטהרת ומזככת ומונעת את הצטברות החטאים, גם כאשר היא אינה תשובה גמורה, שאין אחריה נפילה.
על כן, אל יאמר אדם לעצמו, מה טעם ההחלטות שאני מחליט לתקן את עצמי, ולשוב בתשובה שלמה, אם איני מסוגל להתמיד בכך? אל יאמר, הן גם בשנה שעברה בימי אלול ובימים הנוראים החלטתי לבלתי שוב עוד לכסלה, ואחר עבור הימים הנוראים הכל חזר כמו שהיה. האם אעשה שקר בנפשי, ואקבל על עצמי דברים שאיני עומד בהם? מחשבות כאלה אינן נכונות, אף שהן עטופות ביושר לכאורה. לכל הרהור תשובה יש משמעות. לכל רצון חיובי יש ערך, וגם אם אינו מתממש בשלמות, הרצון פועל פעולה כבירה. כבר אמרנו, שהערכת כוחה של התשובה אינה נקבעת על פי כללי ההגיון האנושי, אלא על פי הרצון האלוקי. הקב"ה חפץ בתשובה, ושמח בכל הרהור של תשובה. כאשר אדם הרהר בתשובה, הוא כבר עשה רצונו ית'. דבר זה צריך למלא את האדם בשמחה גדולה, והוא צריך להיות מאושר ברצונו הטוב לשוב אל ד'. וככל שיאמין אדם בערך ההרהור, כן יגדל כוחו של הרהור התשובה, והוא יתפתח למחשבה ארוכה יותר, וימשוך אחריו גם את המעשים.
להרחבה של הרב בנושא זה במדור "שאל את הרב" באתר, לחץ כאן.
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך ללמוד גמרא?
הקשבה בזמן של פילוג
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
סינון פסולת בשבת
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך עושים קידוש?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
