- שבת ומועדים
- האבילות על החורבן
חזרה בתשובה בימי בין המצרים
בעצם קריאת פרשת המסע לארץ ישראל בימי בין המיצרים, יש בה כדי להחדיר במודעות שלנו שכאן אנו צריכים לעשות חשבון נפש מפני בא החורבן.
פרשתנו עוסקת בסיכום המסעות של בני ישראל במשך ארבעים שנה, עד שהגיעו לתכלית כל המסעות שהיא הכניסה לארץ. באו בעניינה של ארץ ישראל כמה וכמה ציווים: גבולות הארץ ואופן החלוקה, פרשת ערי מקלט ודינם, איסור העברת נחלה משבט לשבט שנהג רק באותו הדור ועוד.
בפרשתנו באה לכלל גילוי אחד הציוויים הכוללים בתורה, והיא מצוות ישוב ארץ ישראל. לדעת הרמב"ן יישוב הארץ הינה מצוות עשה מכלל תרי"ג המצוות, ונלמדת מהפסוק: "וירשתם אותה וישבתם בה". מצוות יישוב הארץ הינה אחת המצוות ששקולה כנגד כל התורה כולה. ניתן להבין את זה על פי שיטת הרמב"ן בפרשת אחרי מות (ויקרא כ"ה), שסובר כי עיקר חיוב המצוות ושמירת התורה היא בארץ. בחוץ לארץ יש למצוות הגוף ערך חינוכי, שכשעם ישראל יחזר לארץ, המצוות לא תהיינה חדשות להם, אלא מתורגלות בידיהם. אולם כחן של המצוות, והשפעתן על נפש האדם, וההוויה כולה, הינה עשרת מונים גדולה בארץ מאשר בגולה כך כתבו גדולי ישראל ביניהם הנצי"ב והחפץ חיים.
מלבד גודל מצות יישוב הארץ לכשלעצמה וחשיבותה, בעצם קריאתה בימי בין המיצרים, יש בה כדי להחדיר במודעות שלנו שכאן אנו צריכים לעשות חשבון נפש - מפני בא החורבן ומה היא תשובת המשקל. לו החורבן היה נגזר רק כתוצאה מבכיית החינם בזמן במרגלים, אזי הקב"ה כבר קבע בכייה לדורות. אך הסיבה היא שהם מאסו בארץ חמדה, לכן תשובת המשקל צריכה להיות הרצון והחשק לגאול אותה, לישב אותה ולהכניסה כולה בריבונות עם ישראל.
ניזכר בפרשתנו שבנוסף למצוות כיבוש הארץ, ישנה גם אזהרה שלא להשאיר אויבים בארץ, שאם ישאירו מחבלים בארץ הם יהיו "לשיכים בעיניכם ולצינים בצידיכם וצררו אתכם...", ומבאר ה'אור החיים' הקדוש - שאם נשאיר אותם בארץ הם יאמרו לנו 'קומו צאו ממנה'. לצערנו הרב הדבר ממש מתרחש לנגד עיננו. אנו במו ידינו יצרנו את המצב הלא נורמאלי הזה, שום שלום ושום ביטחון לא יהיה בארץ כל זמן שהמחבלים יישארו בה! עם ישראל עשה כמה וכמה משגים חמורים במלחמות הקודמות וכעת אנו אוכלים את הפירות. אנו צריכים לשאוף ליישבם בארצות מוצאם ואפילו לעזור להם בכך. וודאי לא להשאיר מחבלים ותומכיהם במרחבי ארצנו. הלוואי ועם ישראל ידע שארצו שייכת אך ורק לו ואין לשום עם כל זכות לאומית בחבל ארץ זה. תשובת המשקל צריכה להיעשות במיוחד בימים אלה בין המצרים שגלי הטרור תופסים תאוצה, והשם יעזור לנו אם נשוב באמת.
בפרשתנו באה לכלל גילוי אחד הציוויים הכוללים בתורה, והיא מצוות ישוב ארץ ישראל. לדעת הרמב"ן יישוב הארץ הינה מצוות עשה מכלל תרי"ג המצוות, ונלמדת מהפסוק: "וירשתם אותה וישבתם בה". מצוות יישוב הארץ הינה אחת המצוות ששקולה כנגד כל התורה כולה. ניתן להבין את זה על פי שיטת הרמב"ן בפרשת אחרי מות (ויקרא כ"ה), שסובר כי עיקר חיוב המצוות ושמירת התורה היא בארץ. בחוץ לארץ יש למצוות הגוף ערך חינוכי, שכשעם ישראל יחזר לארץ, המצוות לא תהיינה חדשות להם, אלא מתורגלות בידיהם. אולם כחן של המצוות, והשפעתן על נפש האדם, וההוויה כולה, הינה עשרת מונים גדולה בארץ מאשר בגולה כך כתבו גדולי ישראל ביניהם הנצי"ב והחפץ חיים.
מלבד גודל מצות יישוב הארץ לכשלעצמה וחשיבותה, בעצם קריאתה בימי בין המיצרים, יש בה כדי להחדיר במודעות שלנו שכאן אנו צריכים לעשות חשבון נפש - מפני בא החורבן ומה היא תשובת המשקל. לו החורבן היה נגזר רק כתוצאה מבכיית החינם בזמן במרגלים, אזי הקב"ה כבר קבע בכייה לדורות. אך הסיבה היא שהם מאסו בארץ חמדה, לכן תשובת המשקל צריכה להיות הרצון והחשק לגאול אותה, לישב אותה ולהכניסה כולה בריבונות עם ישראל.
ניזכר בפרשתנו שבנוסף למצוות כיבוש הארץ, ישנה גם אזהרה שלא להשאיר אויבים בארץ, שאם ישאירו מחבלים בארץ הם יהיו "לשיכים בעיניכם ולצינים בצידיכם וצררו אתכם...", ומבאר ה'אור החיים' הקדוש - שאם נשאיר אותם בארץ הם יאמרו לנו 'קומו צאו ממנה'. לצערנו הרב הדבר ממש מתרחש לנגד עיננו. אנו במו ידינו יצרנו את המצב הלא נורמאלי הזה, שום שלום ושום ביטחון לא יהיה בארץ כל זמן שהמחבלים יישארו בה! עם ישראל עשה כמה וכמה משגים חמורים במלחמות הקודמות וכעת אנו אוכלים את הפירות. אנו צריכים לשאוף ליישבם בארצות מוצאם ואפילו לעזור להם בכך. וודאי לא להשאיר מחבלים ותומכיהם במרחבי ארצנו. הלוואי ועם ישראל ידע שארצו שייכת אך ורק לו ואין לשום עם כל זכות לאומית בחבל ארץ זה. תשובת המשקל צריכה להיעשות במיוחד בימים אלה בין המצרים שגלי הטרור תופסים תאוצה, והשם יעזור לנו אם נשוב באמת.
תשעה באב בימינו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | אב תשס"ח
בין המצרים – אבילות על ירושלים וצפיה לגאולה
הרב יהודה לב | תמוז תשפ"א

יוסף בן מתתיהו - מצביא או בוגד בעמו?
הרב יצחק בן יוסף | אב תשפ"ג
נעים לכם לשאול ולשמוע שתיקה?
הרב נתנאל יוסיפון | אב תשע"ט

הרה"ג דוב ליאור
לשעבר אב"ד ורב הישוב קרית - ארבע. נשיא ישיבת "בית אורות"
הגדרת פיקוח נפש ברפואת נשים
מתוך הקלטת השידור החי, כנס מכון פוע"ה תשע"ב
ט"ז טבת תשע"ב
קירוב לבבות בשבת ובכלל
מתוך יום עיון בישיבת בית אורות
ו' אב תשע"ו
דיני ממון בנכסים במשפחה
הכנס העולמי ה-17 לדיני ממונות
ז' טבת תשס"ח
לקחת את ההנהגה לידים
ב' מנחם אב התשס"ה
'לדוד ה' אורי וישעי' מה הקשר לאלול?
הקשבה בזמן של פילוג
שימוש נכון בתנור הביתי
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
שבועות מעין עולם הבא!
איך לא להישאר בין המצרים?
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?
מה אומרים לנו הסימנים של ראש השנה?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
שופר
היסוד הגדול שנלמד מרבי שמעון בר יוחאי

כיצד פועלת דופן עקומה בסוכה
הרב בניה קניאל | אדר א תשע"ד
הלכות סוכה א'
הרב אליעזר מלמד | תשרי תש"פ

הבדלה במוצאי שבת , מוצאי יום טוב ומוצאי יום הכיפורים
הרב מיכאל יומטוביאן | תשרי תשע"ח
זמן ק"ש ותפילת שחרית
פרק יא
הרב אליעזר מלמד | תשס"ד
מן השופר בהר סיני ועד שופרו של משיח
סוף מאמר "והרעתם - ונושעתם"
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ז' תשרי תשפ"ד
שובה ישראל עד ה' אלוקיך כי כשלת בעוונך
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ו' תשרי תשפ"ד
איך לקשור את הסכך?
הרב עודד מילר | תשרי תשפ"ד
