ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שער לדין
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
קניין סודר
קניין סודר הוא ביסודו של דבר קניין חליפין. מהותו של קניין חליפין היא שכאשר צד אחד קונה את החפץ של חברו ע"י הקניינים הרגילים, נקנים חליפיו לצד השני ללא צורך במעשה קניין נוסף. בניגוד לקניין כסף, כאן שני החפצים המוחלפים אינם צריכים להיות בעלי שווי דומה - כיוון שחפץ אחד אינו תמורתו הכספית של השני.
קניין סודר, הוא בעצם שימוש בקניין חליפין על מנת להקנות חפץ שאינו נמצא תחת יד המקנה. בקניין סודר, המקנה קונה חפץ כלשהו מן הקונה, ובתמורה נקנה החפץ שאותו באמת רוצים להקנות. לאחר מכן, יכול המקנה להחזיר לקונה את החפץ שבו השתמש לביצוע הקניין. בדרך כלל, החפץ שאותו קונה המקנה מהקונה הוא חפץ פעוט כדוגמת עט או מטפחת, ובימי חז"ל, השתמשו בסודר, ומכאן מגיע שמו של הקניין. לעתים, מכונה קניין זה אצל חז"ל והראשונים 'חליפין', כיוון שביסודו של דבר, זהו אכן קניין חליפין.
יש לציין, שקיימות כמה הגבלות ביחס לקניין סודר. בשולחן ערוך (חושן משפט סימן קצה סעיף ב) מבואר, שהחפץ שעל ידו נעשה הקניין צריך להיות כלי דווקא, ואינו יכול להיות פירות או מטבע. כמו כן, אין אפשרות להקנות מטבע ע"י קניין סודר.
כיוון שקניין סודר נוח כל כך, הוא שימש כקניין הרגיל בכל מקום שהיה צריך לעשות מעשה קניין. מסיבה זו, כאשר חז"ל והראשונים מתייחסים לקניין סתם, כוונתם לקניין סודר. היות שהקניין מבטא גמירות דעת, כפי שביארנו באחד הגליונות הקודמים, הפך קניין סודר ל'טקס' המבטא גמירות דעת, והיו משתמשים בו, גם במקום שאין צורך בקניין, ואין הקניין מועיל כלום. וכן כותב הרמב"ם (הלכות מכירה פרק ה): " הלכה יא: יש דברים הרבה שאינן צריכין קנין ואין לקנין בהם טעם, כגון המשחרר את עבדו, והמגרש אשתו, או עושה שליח, או המוסר מודעה, או המבטל מודעה, או המוחל לחבירו חוב או פקדון שיש לו בידו, וכל כיוצא בדברים אלו. הלכה יב: נהגו רוב המקומות להקנות למקצת אלו הדברים או כיוצא באלו, ואומרים וקנינו מפלוני שעשה פלוני שליח, או שמחל לפלוני חוב שיש לו אצלו, או שבטל המודעה שמסר על גט זה וכיוצא באלו, אע"פ שאינו צריך. הלכה יג: קנין זה שנהגו להקנות באלו הדברים אינו מועיל כלום, אלא להודיע שאינו אומר דברים אלו כמשחק ומהתל אלא שגמר בלבו ואחר כך אמר, לפיכך אם אמר בלב שלם אני אמרתי וגמרתי לעשות דבר זה אין צריך דבר אחר כלל".
גם כיום, עושים קניין סודר כאשר ממנים שליח למכירת החמץ או כשממנים את העדים לקידושין. אולם כאמור, הקניין הזה אינו מקנה שום דבר, אלא רק מסמל את גמירות הדעת של הממנה.
קניין אודיתא
הגמרא במסכת בבא בתרא (קמט.) אומרת, שניתן להקנות גם בקניין 'אודיתא'. אין התייחסות בגמרא לשאלה מהו קניין אודיתא. התוספות (שם ד"ה שכיב מרע) כותבים, שכאשר אדם מודה בהודאה גמורה שחפץ מסוים שייך לפלוני, מעשה הודאה זה כשלעצמו מקנה את החפץ.
נחלקו האחרונים, האם מספיקה הודאה גמורה של המקנה, או שצריך שהודאה זו תיעשה בפני עדים. לדעת בעל "קצות החושן" (סימן מ סק"א), בניגוד להודאה סתם, שכל שהיתה הודאה גמורה, הרי היא יכולה לשמש כראיה בבית דין, אף אם המודה לא ידע שהיו שם עדים, הרי שקניין אודיתא נובע מכך שההודאה נעשתה בפני עדים, ולכן אם המודה לא ידע שהוא מודה בפני עדים, אין זה קניין. סברתו היא, כי גמירות הדעת של המקנה נוצרת מידיעתו, שמאחר שהודה בפני עדים יכול הזוכה להשתמש בהודאה זו כדי להוציא ממון בבית דין. לעומת זאת, בעל "נתיבות המשפט" (שם סק"א) כותב, שגמירות הדעת נוצרת מעצם ההודאה הגמורה, אף אם המודה לא ידע שיש שם עדים.
בניגוד לקניין סודר, שבו אי אפשר להקנות כסף, הרי ביחס לקניין אודיתא מבואר בגמרא בבבא בתרא (שם) שאפשר להקנות בו כסף. למעשה, קניין זה נוח יותר מקניין סודר ובימינו מרבים להשתמש בו, ובכל פעם שצריך לעשות מעשה קניין, יכולים הצדדים להסתפק בכתיבת הודאה בהסכם שביניהם, שאכן נעשה מעשה קניין.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.













