ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- האבילות על החורבן
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל טוב
תשעה באב. מנחם צנח על רצפת בית הכנסת באפיסת כוחות. קולו הנוגה של בעל הקורא טלטל אותו - "כי רחק ממני מנחם משיב נפשי".
ריבונו של עולם, זעק קול בליבו ללא מילים, כמה צרות? עד מתי לא תרחם את ירושלים אשר זעמת כבר אלפיים שנה? אבא, אנו מצפים ומייחלים לגאולתך, למה תסתתר?
ואולי, התעוררה מחשבה מחודשת בליבו, איני מצפה בשלמות. יודע אני את חומרת הגלות, אך כשאלמד על גדלות הגאולה אצפה יותר...
ריבונו של עולם, זעק קול בליבו ללא מילים, כמה צרות? עד מתי לא תרחם את ירושלים אשר זעמת כבר אלפיים שנה? אבא, אנו מצפים ומייחלים לגאולתך, למה תסתתר?
ואולי, התעוררה מחשבה מחודשת בליבו, איני מצפה בשלמות. יודע אני את חומרת הגלות, אך כשאלמד על גדלות הגאולה אצפה יותר...
חזרה אל שורשו של האדם
הרב מרדכי גרינברג שליט"א - ראש ישיבת כרם ביבנה
השאלה - כיצד יראו ימות המשיח היא שאלה יומרנית שאין עליה תשובה ברורה ומדויקת, כדברי הרמב"ם (הלכות מלכים י"ב, ב'): "וכל אלו הדברים וכיוצא בהם לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו, שדברים סתומים הם אצל הנביאים וגם החכמים אין להם קבלה בדברים אלו אלא לפי הכרע הפסוקים". ואף הפסוקים יש בהם הרבה משלים, ורק "בימות המשיח ייוודע לכל לאי זה דבר היה משל ומה עניין רמזו בהם" (שם, א').
ובכל זאת, הציב הרמב"ם (שם) שני קווי יסוד לשינויים שבזמן הגאולה:
הראשון, שלא יעלה על הדעת לצפות לאיזה שינוי במנהגו של עולם או חידוש במעשה בראשית.
והשני, שבאותם ימים לא תהיה קנאה ותחרות ולא חסרון, ויהיה עסוק העולם רק לדעת את ה' - "וישיגו דעת בוראם כפי כוח האדם, שנאמר: 'כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים'", הרי בכל אופן שינוי, שינוי רוחני!
אולם, מצד האמת אין זה שינוי, אלא חזרה למדרגת האדם הטבעית כפי שבראו היוצר, וימות המשיח אינם אלא תיקון העיוותים שאחר החטא וחזרה למה שהיה לפני החטא. כלומר - אין כאן רק שינוי המעשים לטובה, אלא יש כאן שינוי יסודי בתכונת האדם ובאופיו. הדברים מבוארים בדברי הרמב"ן (פרשת ניצבים) על הפסוק: "ומל ה' אלקיך את לבבך" - שלימות המשיח "תהיה הבחירה בטוב להם טבע, לא יתאווה להם הלב למה שאינו ראוי ולא יחפוץ בו כלל", "וישוב האדם בזמן ההוא לאשר היה קודם חטאו של אדם הראשון, שהיה עושה בטבעו מה שראוי לעשות". אם כן, בימות המשיח לא יהיה שינוי, אלא תהיה חזרה למדרגתו המקורית של האדם, עליה נאמר: "והאלוקים עשה את האדם ישר".
על דברי הרמב"ן הקשה בעל העקדה - הרי כל שלמות האדם היא בבחירתו החופשית, ומה ערך בבריאת אדם שטבעו לעשות רק טוב?
עונה ר' ירוחם, המשגיח המפורסם ממיר, שאין הכוונה שאין בחירה כלל, אלא כמו שאומרים על אדם פקח "שאינו יכול לקפוץ לאש", שודאי יכול, אלא שמידיעתו הברורה את הסיכון שבמעשה זה ואת תוצאותיו, הוא נמנע מהמעשה, אך בודאי שיש ביכולתו להיכנס לאש. (דוגמא נוספת לרעיון זה, הוא פירוש ה'משך חכמה' לעניין כפיית הר כגיגית, שכשהאמת כל כך ברורה, כמו שהיה במעמד הר סיני, אין שום יכולת לאדם להכחיש אותה).
בימות המשיח יחזור האדם לטבעו הראשוני, כפי שעשאו אלוקים - ישר, וממילא תשתנה התנהגותו, כמו שהתנבא יחזקאל (ל"ו, ו'): "ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקרבכם ועשיתי את אשר בחוקי תלכו".
מהמדינה למקדש
הרב יהודה קרויזר שליט"א - רב היישוב מצפה-יריחו
השינוי הראשון יבוא לידי ביטוי בהנהגת המדינה . בראשות המדינה יעמוד מלך מבית דוד, שומר תורה ומצוות, קובע עיתים לתורה ומקפיד על קלה כבחמורה. מכוח אישיותו וטוהר מידותיו של מלך זה, אומות העולם ישאלו לעצתו ויישפטו לפניו (ישעיהו י"א).
הנהגה שונה זו תהיה לא רק נחלתו הפרטית של המלך, אלא כל חוקי המדינה יתבססו על דיני התורה, והחיים הציבוריים יתנהלו על פי ההלכה (רמב"ם הלכות מלכים י"א, ז').
גבולות המדינה ישתנו ללא הכר, ושטחה של מדינת ישראל ישתרע מהפרת ועד הנילוס. בשטח זה לא יימצאו אויבי ישראל או עובדי עבודה זרה, אלא רק יהודים או תושבים במעמד של גרי תושב (גר תושב הוא גוי שקיבל עליו שבע מצוות בני נח בפני בית דין).
הראשונים והאחרונים נחלקו בשאלת משמעותם של הנבואות על השינוי בטבע החיות הטורפות, "וגר זאב עם כבש..." (ישעיהו י"א) - יש אומרים שהדברים כפשוטם וטבעם של החיות ישתנה, יש אומרים שבעלי החיים לא ישתנו, אך האנשים יהיו צדיקים, וממילא לא יינזקו מחיות רעות, שהרי לא הערוד ממית אלא החטא ממית ויש אומרים שהנבואות הללו הם משל לרשעים שבבני אדם, וכוונתם לומר שהרשעים יחדלו מרשעותם ויתחברו עם הצדיקים.
טבע הארץ בוודאי ישתנה, כפי שהתנבא ישעיהו (נ"א) שהמדבר יהפוך למקום פורה - "וישם מדברה כעדן וערבתה כגן ה'". וכן התנבא יחזקאל (מ"ז), שיצא נחל מבית המקדש ויגיע לים המלח. מי הנחל יהפכו את המים המלוחים למתוקים והאזור כולו יהפוך למקום דיג, כשבצידי הנחל יגדלו עצי מאכל שפירותיהם ישמשו למאכל ועליהם לתרופה.
תהליך קיבוץ הגלויות יגיע לסיומו, ויהודי כל העולם יגורו במדינת ישראל. קיבוץ הגלויות השלם ישנה שינוי מהותי את מעמדם ההלכתי של המצוות התלויות בארץ - כיום חיובן רק מדרבנן ואילו בזמן הגאולה נתחייב בהן מהתורה.
השינוי המשמעותי ביותר בזמן הגאולה יהיה בניין המקדש . המקדש יהיה מרכז עבודת ה' של עם ישראל ושל העולם כולו, כפי שניבא ישעיהו (ב'): "נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים ונישא מגבעות ונהרו אליו כל הגויים, והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלוקי יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו, כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים". רק אז נזכה לשלום המובטח של - "לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה".
ונסיים בדברי הרמב"ם (מלכים י"ב): "ובאותו הזמן לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה... ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד, ולפיכך יהיו ישראל חכמים גדולים... שנאמר: 'כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים'".
בגשמיות וברוחניות
הרב יהושע מרדכי שמידט שליט"א - רב הישוב שבי-שומרון וראש ישיבת 'ברכת התורה'
בספרות התורנית אנו מוצאים תיאורים נשגבים של השינויים בזמן הגאולה. הגרי"מ חרל"פ זצ"ל (מעייני הישועה עמוד ס"ה) אף אומר שיש חשיבות גדולה לעסוק בנושא זה, מפני ש"איכות הגאולה תלויה במידת הצפייה אליה, ככל שידעו לרומם ולנשא את הצפייה לישועה לצפות שהגאולה תהיה גדולה... יותר מרוממים את ערכה של הגאולה העתידה... ולזאת מוטלת החובה על גדולי הדעה ללמוד וללמד את התוכן המזהיר שיהיו מצפים לגאולה העליונה והנפלאה ובזה עצמו יביא ישועות גדולות בקרב הארץ, והגאולה תהיה במרום העוז והתפארת, ורוח ד' תופיע ותחדור אל כל הלבבות... להבין ולהשיג עמקי הסודות והנגלות גם יחדיו".
לכן, חשוב שנפנים - יהיו ניסים ושינויים עצומים ברוחניות ובגשמיות:
בגשמיות : למשל, מובא בגמרא (כתובות קי"א) "ואמר רבי חייא ברבי יוסף: עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות כלי מילת, שנאמר: יהי פיסת בר בארץ... עתידה חיטה שתיתמר כדקל", ועוד שינויים. וכותב הגרי"מ חרל"פ (שם עמוד ל"א): "אין הפה יכול לבטא ואין המוח יכול להשיג את הגדולה שתתגלה אפילו על גרגיר חול יחידי שיגדל בעתיד".
אומנם הרמב"ם כתב בסוף הלכות מלכים על השינויים בגשמיות בימות המשיח: "וכן כל כיוצא באלו הדברים בעניין המשיח הם משלים", אך יש שהקשו עליו (עיין פירוש עץ יוסף על הגמרא הנ"ל): "ולמה היה זה נמנע יותר מירידת המן, כד הקמח וזולתם מהניסים". יתרה מזו, גם הרמב"ם בעצמו לאחר שכתב שעולם כמנהגו נוהג, מוסיף: "ובאותו הזמן לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות, שהטובה תהיה מושפעת הרבה וכל המעדנים מצויים כעפר". אם כן אף לרמב"ם יהיה שפע של גשמיות, אולם בדרך הטבע.
ברוחניות : ממשיך הרמב"ם: "ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד, ולפיכך יהיו ישראל חכמים גדולים ויודעים הדברים הסתומים וישיגו דעת בוראם כפי כח האדם שנאמר: 'כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים'".
קיום המצוות יהיה ברמה יותר גבוהה, כדברי הגרי"מ חרל"פ (שם עמוד מ"ד): "קיומי המצוות שלעתיד לבוא גדולים ונוראים הם הרבה יותר מקיום המצוות שבזמן הזה, ואותן המצוות שאנו מקיימים אותם עכשיו, כשנקיים אותן לעתיד לבא יהיה אופן הקיום שלהן במושג אחר לגמרי".
בנין בית המקדש, קורבנות, קטורת, שירת הלויים, משיח צדקנו, תחיית המתים, עם ישראל חי על פי התורה, דיני מצורע, דיני סוטה, טומאה וטהרה, חזרת הנבואה - הכול מציאות חדשה.
אנו צריכים להאמין, לצפות, לחלום ולקוות על עלייה ברוחניות ובגשמיות . כל הבריאה תעשה רצון ה' בנחת ובשמחה וטוב לבב - "ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלוקינו הריעו לד' כל הארץ פיצחו ורננו וזמרו", במהרה בימנו אמן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
