בית המדרש

  • מדורים
  • קול צופיך - הרב שמואל אליהו
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב מרדכי צמח בן מזל

תפילה מתוך שמחה

תורה, שירה – תורה מתוך שמחה, חיבור שמים וארץ בשירה, תפילה ותורה.

undefined

הרב שמואל אליהו

יב אב תשס"ח
2 דק' קריאה
חכמינו אמרו כי משה רבנו התפלל תקט"ו תפילות (515) כמניין המילה "ואתחנן". כל התפילות הללו הם כדי שיזכה להיכנס לארץ ישראל, וזה מלמד כמה חשיבתה גדולה. חכמינו אמרו שהמספר הזה הוא גם כמניין המילה "תְּפִלָּה". ללמדך שתפילות משה רבנו הביאו למיצוי כח התפילה. המספר הזה הוא גם מספר של המילה "שִּׁירָה". לומר לנו שכל התפילות של משה היו בשמחה ולא חלילה בעצבות. כמו שאומרת הגמרא על התפילה (ברכות לא)
"תָּנוּ רַבָּנָן, אֵין עוֹמְדִין לְהִתְפַּלֵּל, לֹא מִתּוֹךְ עַצְבוּת, וְלֹא מִתּוֹךְ עַצְלוּת, וְלֹא מִתּוֹךְ שְׂחוֹק, וְלֹא מִתּוֹךְ שִׂיחָה, וְלֹא מִתּוֹךְ קַלּוּת רֹאשׁ, וְלֹא מִתּוֹךְ דְּבָרִים בְּטֵלִים, אֶלָּא מִתּוֹךְ שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה. וְכֵן לֹא יִפָּטֵר אָדָם מֵחֲבֵרוֹ, לֹא מִתּוֹךְ שִׂיחָה, וְלֹא מִתּוֹךְ שְׂחוֹק, וְלֹא מִתּוֹךְ קַלּוּת רֹאשׁ, וְלֹא מִתּוֹךְ דְּבָרִים בְּטֵלִים, אֶלָּא מִתּוֹךְ דְּבַר הֲלָכָה, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בַּנְּבִיאִים הָרִאשׁוֹנִים, שֶׁסִּיְּמוּ דִּבְרֵיהֶם בְּדִבְרֵי שְׁבָח וְתַנְחוּמִים".


תורה, שירה – תורה מתוך שמחה
משה הנביא מתפלל בשירה כי גם התורה של משה נקראה בפיו של משה "שירה". "וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שִׂימָהּ בְּפִיהֶם" (דברים לא). לכן גם אנו קוראים את התורה בנגינה וטעמים. הגמרא במסכת שבת אומרת כי כמו שהתפילה צריכה להיות מתוך שִׂמְחָה כך גם השראת שכינה ולימוד תורה צריכים להיות מתוך שמחה של מצווה. "לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין שְׁכִינָה שׁוֹרָה לֹא מִתּוֹךְ עַצְלוּת, וְלֹא מִתּוֹךְ עַצְבוּת, וְלֹא מִתּוֹךְ שְׂחוֹק, וְלֹא מִתּוֹךְ קַלּוּת רֹאשׁ, וְלֹא מִתּוֹךְ שִׂיחָה, וְלֹא מִתּוֹךְ דְּבָרִים בְּטֵלִים. אֶלָּא מִתּוֹךְ דְּבַר שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה , שֶׁנֶּאֱמַר, (מלכים בּ גּ) "וְעַתָּה קְחוּ לִי" וְגוֹ'. אָמַר רַב יְהוּדָה, וְכֵן לִדְבַר הֲלָכָה. מכאן אמרו חכמים (מגילה לב/א) "אמר רבי שפטיה אמר רבי יוחנן: כל הקורא בלא נעימה ושונה בלא זמרה עליו הכתוב אומר "וְגַם אֲנִי נָתַתִּי לָהֶם חֻקִּים לֹא טוֹבִים וּמִשְׁפָּטִים לֹא יִחְיוּ בָּהֶם" – חלילה. אמנם אביי אומר שיש כאלה שלא יודעים לשיר, אבל העיקר הוא התורה שהיא מתוך שמחה ושירה.
מכיון שהתורה מביאה את התפילה כדכתיב: "מֵסִיר אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ תּוֹרָה גַּם תְּפִלָּתוֹ תּוֹעֵבָה". מי שהתורה שלו היא "שירה", גם התפילה שלו נקראת "שירה".

חיבור שמים וארץ בשירה, תפילה ותורה
כשהקב"ה אומר לאברהם אבינו ""וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה" (בראשית יב) הכוונה היא לא בכמות שהרי אנחנו עם קטן בכמות, כך כתוב בסוף הפרשה. "לֹא מֵרֻבְּכֶם מִכָּל הָעַמִּים חָשַׁק ה' בָּכֶם וַיִּבְחַר בָּכֶם כִּי אַתֶּם הַמְעַט מִכָּל הָעַמִּים". אם כן מהו "עם גדול"? הכוונה עם גדול באיכות, כמו שאומרת התורה בתחילת הפרשה.
"כִּי מִי גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹהִים קְרֹבִים אֵלָיו כה' אֱלֹהֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו: וּמִי גּוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִם כְּכֹל הַתּוֹרָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם". גדלות בתורה ובתפילה ואת הגדלות הזו מכירים גם אומות העולם. "כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן אֵת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאָמְרוּ רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה".
אומר בעל הבן איש חי כי הדבר הזה רמוז בפסוק "אָנֹכִי עֹמֵד בֵּין ה' וּבֵינֵיכֶם בָּעֵת הַהִוא לְהַגִּיד לָכֶם
אֶת דְּבַר ה'". פסוק שמדבר על חיבור בין ישראל לה' על ידי התורה שניתנה מהשמים ועל ידי התפילה שלו. הדבר הזה רמוז גם בגימטריה. ישראל בגימטריה הם 541. שם ה' בגימטריה הוא 26. ההפרש בינהם הוא 515 כמנין "שירה". שהיא גם "תורה" וגם "תפלה" שבאמצעותם אלוקים מחבר בין ישראל לאביהם שמשמים. ישראל\541 – שירה\515 = ה'\26
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il