ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- נושאים באמונה
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- נושאים שונים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
נפתלי בן גילה
בזמנו נשאל הרב אברהם קוק אם כדאי לחזק את האמונה בעולם הנשמות ובתחיית המתים ע"י עסק העלאת המתים (מה שנקרא בלועזית "סייאנס" או "ספיריטיזם") והמת מגלה לנוכחים פרטים כאלו שלא היו בידיעתו של מנהל הסייאנס המעלה את המת. ע"י זה יתברר שיש באמת עולם רוחני ממשיי ואמיתי. ענה הרב (שו"ת דעת כהן, סי' סט, עמ' קסז) שהדבר אסור. אין הרב מכחיש שיש אפשרות מעשית לבצע העלאת המת, אלא קובע "אין כדאי לחזק את האמונה ע"י תחבולות כאלה, הקרובות למכשול איסור. ויותר טוב לקיים 'תמים תהיה עם ה' אלוהיך' (דברים יח, יג)".
הרמב"ם (הקדמה לפירוש המשנה, מהד' הגר"י קאפח, עמ' ה-ו) מלמד כי לכמה אנשים יש חוש על טבעי והם אמנם יכולים להגיד עתידות, אבל הם אינם צודקים בכל הפרטים. [גם רמב"ן על דברים, תחילת פרק יג, הזכיר חוש מוצלח זה]. ואין השומע יודע לברר מה נכון בדברי צפייה שלו ומה מוטעה. זה שלא כמו בדברי נבואה, שכל מלה שבה אמת (אא"כ צפו לרעה, והנידון חזר בינתיים בתשובה. ואז גם הרע מתבטל). ולכן אין לסמוך על מגידי עתידות, אפילו אם במקצת דבריהם הם קולעים למטרה, כי גם יוליכו שולל בדברים מוטעים. יש מהצופים ע"פ מזלות שנתברכו בכשרון זה. אבל מפני שבחלק מדבריהם הם טועים, הם מוליכים את השואל שולל לצפות למה שלא יקרה לו כלל.
לדעת הרבה מהראשונים (פרט לרמב"ם, בהל' ע"ז סוף פרק יא) אמנם יש אפשרות מעשית לעשות פעולות לשנות את הטבע ע"י כישוף. אבל התורה בכל זאת אסרה המעשים הללו (עיין דברים יח, י-יג). אבל במאמרינו זה אין אנו דנים על שאר מעשה כישוף, אלא על צפייה במזלות. ופרט זה נכלל במה שהוזכר ונאסר שם "מעונן" (פסוק י). יש ג' דיעות בגמרא (סנהדרין סה ע"ב) מה פירושו. ההלכה נפסקה כדברי רבי עקיבא המפרש את הפסוק כך: "זה המחשיב עתים ושעות, ואומר היום יפה לצאת [לדרך] למחר יפה ליקח" [לקנות סחורה]. כלומר לפי חכמת המזלות הוא קובע עונות וזמנים שהם מסוגלים לדברים שהם לטובה או לרעה. כמו שיש אנשים בזמנינו המבקשים לדעת מתי טוב לעשות טיפול רפואי, או זמן "מוצלח" לערוך נישואין וכיו"ב. כל זה אסור. וכך כתב רש"י: "תמים תהיה עם ה' אלוקיך: התהלך עמו בתמימות ותצפה לו, ולא תחקור אחר עתידות. אלא כל מה שיבוא עליך קבל בתמימות. אז תהיה עמו ולחלקו". ומקור לדברי רש"י הם דברי חז"ל בפסחים (קיג ע"ב) "שאין שואלין בכלדיים". וכך נפסק בשו"ע (יו"ד סי' קעט, סעיף א) "אין שואלין בחוזים בכוכבים".
לכן כל ההולך לשאול ולחקור אצל מגידי עתידות, ואפילו אצל גוי (כדברי הרב קוק, "דעת כהן", עמ' קסח) עובר איסור מהתורה. אבל הגרוע מזה, הוא גם מקלקל אחד מעיקרי האמונה, כדלהלן.
[א] המאמין שגורלו לטוב ולרעה נקבע ע"פ כח עיוור שמיימי, אינו מייחס שכר ועונש שלו לפי מעשיו הטובים או רעים, אלא מאמין שהכל כבר נקבע מראש. מצוותיו או עוונותיו לא "יזיזו" את מצבו המאושר או האומלל. סבור הוא שאיננו כלל תחת שיפוטו של הקב"ה. ולכן יפה כתב רמב"ם שיש בזה סרך עבודה זרה (ולכן כתב איסור זה בהלכות ע"ז פרק י"א ה"ח).
[ב] המאמין בהשפעת המזל, עלול להתייאש ממדת הרחמים, כיון "שנגזר" עליו לסבול. לכן לא יפנה לה' בתפילה וגם לא ירבה במעשים טובים; אך לא יתחרט מעוונותיו ולא ישוב בתשובה עליהם.
[ג] המאמין שאופיו של אדם נקבע על פי מזלו (לפי הכוכב המסויים ששלט באותה שעה שנולד השואל) כופר שיש בכוחו של האדם לשנות את מדותיו ותכונותיו. וכך לשון הרמב"ם: "אל יעבור במחשבתך דבר זה שאומרים טפשי אומות העולם ורוב גולמי בני ישראל שהקב"ה גוזר על האדם מתחילת ברייתו להיות צדיק או רשע. אין הדבר כן. אלא כל אדם ראוי להיות צדיק כמשה רבינו או רשע כירבעם, או חכם או סכל, או רחמן או אכזרי, או כילי [קמצן] או שוע [פזרן] וכן שאר כל הדיעות, ואין לו מי שיכפהו ולא גוזר עליו, ולא מי שמושכו לאחד משני הדרכים, אלא הוא מעצמו ומדעתו נוטה לאי זה דרך שירצה" (הל' תשובה, פרק חמישי ה"ב).
הרמב"ם (באגרתו לחכמי מרשילייא, "כתבי הרמב"ם", מהד' לפסיא, ח"ב עמ' 25) לועג למאמין במקצוע האסטרולוגיה וקורא לו "פתי יאמין לכל דבר". ומוסיף "וכבר חיברו הטפשים אלפי ספרים, וכמה אנשים גדולים בשנים ולא בחכמה איבדו כל ימיהם בלמידת אותם הספרים, ודימו שאותם ההבלים הם חכמות גדולות". ובהמשך דבריו מוסיף: "וזאת היא שאיבדה מלכותנו, והחריבה בית מקדשנו והאריכה גלותינו והגיעתנו עד הלום. שאבותינו חטאו ואינם, לפי שמצאו ספרים רבים באלה הדברים של דברי החוזים בכוכבים, שדברים אלו הם עיקר ע"ז כמו שביארנו, טעו ונהו אחריהם ודימו שהם חכמות מפוארות ויש בהן תועלת גדולה. ו[לכן] לא נתעסקו בלמידת מלחמה ולא בכיבוש ארצות, אלא דימו שאותן יועילו להם . ולפיכך קראו אותם הנביאים ע"ה סכלים ואוילים. ודאי סכלים ואוילים היו ו[הלכו] אחרי התוהו אשר לא יועילו ולא יצילו" עכ"ל. כלומר המאמין במזלות, נחלש מההשתדלות הטבעית. בימי אבותינו לא התכוננו כראוי למלחמת הגנה נגד אויבי עם ישראל (ולכן הובסו). וגם בימינו אדם החושב "כי נגזר עליו" ע"פ מזלו, נכנע ואינו מנסה לשפר מצבו.
הרמב"ם אומר שהנביאים הוכיחו על זה. איפה? אפשר כי כוונתו לדברי ירמיה (י, ב וגם פרק ד, פסוק כב). כלומר סמכו אבותינו על בשורת משפט הכוכבים ולא ערכו כראוי השתדלות טבעית להתגונן נגד אויבי ישראל (בבל ואשור). נוסף על כך סמכו על בשורת משפט הכוכבים ולא עסקו בתיקון מעשי המצוות ותיקון תשובה על שגיאותיהם במדות וכיו"ב.
עלינו להכיר ולדעת: יש רק כח אחד בלבד המנהל את עולמנו, זה הוא הקב"ה. והפונה לגורם אחר הוא הנכשל בסרך עבודה זרה. ואין לומר שהקב"ה הוא עצמו קבע את המזל ולכן אין בזה סטיה מעבודת ה', כי הרי ית"ש הוא שגזר איסור שאין לנו לדרוש במזלות. "לא תעוננו"!
הגאון הרב יוסף קאפח כתב מאמר מקיף בנושא זה ("כתבים", ח"א עמ' 84-93) ושם מצטט מארבע גדולי הראשונים המלגלגים או אוסרים פניית השואל לדעת עתידו או מה הן מדותיו ע"פ הכוכבים. והם ר' סעדיה גאון, ר' יהודה הלוי ("כוזרי"), רבנו בחיי ("חובות הלבבות") ורמב"ם (עיקר הציטטות מרמב"ם שם בעמ' 89-91). אבל המפתיע הוא שמי שהוא ערך צנזורה בדברי "חובות הלבבות". בשער יחוד המעשה (פרק חמישי, במהד' הגר"י קאפח, עמ' קעה-קעז) הרי מתקיף רבנו בחיי פנייה זו לברר אצל משפט הכוכבים, ואומר "יש בכך מן ההתעלמות מהבטחון על הש"י וההתמסרות לו, וקבלת משפטו וגזירתו ברצון וכו'. ויביא זה אל הכפירה בהש"י" עכ"ל. וכל מתבונן במהדורת אבן תיבון (שם) מוצא שהושמטו שני עמודים אלו, וזה מוזר. ושמא כך הגיע כת"י המסורס לידי המתרגם אבן תיבון, אבל הוא לא אותנטי.
עיין מאמר ארוך שלנו על נושא האמונה במזלות ב"תחומין" (כרך כו, עמ' 478-486).
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
תהיו חמים!
איך מותר להכין קפה בשבת?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
קשה עליי פרידתכם
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
החיבור הרוחני של פסח ושבועות
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
אנחנו קודש למענך
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
