ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

"ואלהי מסכה לא תעשו לכם" ;">

בית מדרש הלכה ומנהג מצוה גדולה Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

אב תשס"ח

"ואלהי מסכה לא תעשו לכם"


נערך על ידי הרב

מוקדש לרפואת
אסתר בת רחל


מצות לא תעשה שלא לעשות עבודה זרה לעבדה, ואפילו לנכרי, שנאמר: "ואלהי מסכה לא תעשו לכם" (ויקרא י"ט).


סיפורה של מצוה
אדם נשוא פנים הלבוש בהידור מרשים כל כך, לא היה חזיון נפוץ בחנותו של רבי יצחק. אומנם עיסוקו של רבי יצחק במסחר ביהלומים הפגישו עם אנשים רמי דרג ובעלי ממון, אולם הלה היה נראה כי הוא בעל מדרגה כלכלית אחרת מכל מה שהורגל אליו עד היום.
העשיר המתין עד שרבי יצחק יתפנה משאר לקוחותיו, וביקש ממנו לסור עימו לצד החנות. תוך שהוא מסתיר את מעשיו, שלף האיש מכיסו מטפחת, פרש אותה והוציא מתוכה יהלום גדול מימדים מבהיק למרחוק. מפיו של רבי יצחק נפלטה קריאת התפעלות, אפילו סוחר ותיק כמותו, טרם ראה יהלום כה גדול ומרשים. רבי יצחק ידע בסתר ליבו כי מחירו של יהלום זה יהיה כה גבוה שאין לו שום סיכוי לרוכשו, וכי גם אם יצליח לרכוש את היהלום, לא יהיה מי שיקנה אותו ממנו בשל שוויו העצום. העשיר שהבין את הלך מחשבתו של רבי יצחק, אמר כי היות והוא מתעתד לעזוב את המדינה לכמה שנים בשל עניינים שונים, החליט למכור את כל רכושו ולהמירו למספר אבני חן ויהלומים. מועד צאתו מהמדינה הוקדם וכעת זקוק הוא בדחיפות לממון לצורך מסעו, לכן מוכן הוא למכור את היהלום במחיר הנמוך בהרבה משוויו האמיתי, "מחיר שגם אתה, מן הסתם, תוכל לעמוד בו", הפטיר. הסכום שנקב האיש היה עצום, אולם רבי יצחק, לאחר שבדק היטב את היהלום, הבין כי המחיר העצום אותו מבקש האיש הינו מחיר נמוך ביחס לשוויו האמיתי. לכן החליט רבי יצחק כי יתאמץ מאוד להשיג את הסכום הנדרש.
במהלך היממה הקרובה מכר רבי יצחק רכוש רב ולקח הלוואות רבות עד שהיה בידו את הסכום הנדרש. משהיה היהלום ברשותו החל לגשש אחר קונה אפשרי, קונה שמעמדו רם ורכושו רב דיו. לא עברו ימים רבים, ובדלת ביתו של רבי יצחק נקש שליח מכובד מטעם הכנסיה ברומא. מסתבר כי ברומא שמעו על היהלום הנדיר והחליטו לרוכשו ולפאר בו את אחד מהפסלים שם. רבי יצחק ששמע את הדברים נחרד. ברור היה לו כי לא יוכל בשום אופן להיות שותף בקישוט של עבודה זרה, אך ברור היה לו לא פחות כי אין שום אפשרות לסרב לכנסיה, שודאי תראה בדבר פגיעה במעמדה, דבר שעלול לגרור גזר דין מות. בלית ברירה הביע רבי יצחק את הסכמתו וכך יצא לדרך עם השליח. רבי יצחק ידע כי הסיכוי לביטול מכירת האבן לכנסיה הולך וקטן. ככל שהאוניה מתקרבת אל היעד, פוחתת האפשרות למצוא מוצא למצב אליו נקלע. בצר לו, החל רבי יצחק לפרט באוזני השליח את מעלותיו של היהלום. תיאוריו של רבי יצחק היו מלאים צבע, תיאורים חיים כל כך, שבקשתו של השליח לראות את האבן הייתה כל כך צפויה ומתבקשת. רבי יצחק נענה לבקשה בשמחה רבה. בזהירות רבה הוציא את הממחטה מכיסו ובזהירות רבה שלף ממנה את היהלום היקר. תוך אזהרה לשמור על היהלום, הוא הושיטו לשליח, ואז בתנועה חדה הנראית מקרית כל כך, הסיט רבי יצחק את ידיו ונתן ליהלום להתגלגל את מעבר למעקה, לים הפרוש לרווחה. משנפל היהלום, החל רבי יצחק לבכות ולקונן בקול מר על רכושו הרב שהפסיד, על השכר וכבוד שיכל לקבל מאת הכנסיה. השליח ההמום לא מצא מילים להרגיע את רבי יצחק, רחמיו על הרב היו כל כך גדולים, כיצד ברגע אחד איבד את כל עולמו, אך כל שנותר לו לעשות הוא ליטול את רבי יצחק לחדרו והניחו שם לנפשו. עם סגירת הדלת רבי יצחק הפסיק את בכיו המדומה והחל לשבח את הבורא על הזכות הגדולה שניתנה לו להינצל מעבירה. ועל כך אמרו רבים כי לא לחינם זכה רבי יצחק, בבן המאיר לדורי דורות לעם ישראל כיהלום, הלוא הוא רבי שלמה יצחקי - רש"י.
______________________________
מתוך העלון השבועי של תנועת קוממיות, www.komemiut.org


חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il