ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- דברים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
הדברים שמשה אומר לבני ישראל בספר דברים הינם בעלי עוצמה ולעתים ביקורתיים וחריפים למדי. הוא שב ומספר על כל מעידותיהם ומרידותיהם, על כל המריבות הקטנוניות ועל היעדר החזון. דור המדבר נכשל באתגרי החירות שניצבו בפניו. על אף שהוא היה בו בזמן הדור הגדול ביותר בתולדות עם ישראל, הדור שקיבל את התורה בהר סיני, הדור הזה היה גם דור שלא הגשים את ייעודו. משה עצוב לא רק על מה שקרה לדורו אלא גם על מה שלא קרה, על התקוות שנכזבו. אולי זה סוג של עצבות - ההבנה שהייתה החמצה של הזדמנויות שלא ישובו לעולם - הוא המר והמדכא מכולם.
דברים רבים קרו לספר דברים באלפי השנים של הקיום היהודי. בספר מלכים אנחנו קוראים שהוא כנראה הוסתר מעין הציבור ואולי אף מידיעתו לפרק זמן מסוים, עד שהתגלה מחדש על ידי הכהן הגדול בזמן מלכות יאשיהו מלך יהודה. חכמים התלבטו בשאלה איך ייתכן שדבר כזה קרה, שספר שלם מהתורה אבד ונשכח מלב העם. יש תיאוריות רבות בעניין זה, אבל לא מצאתי תשובה טובה להתרחשות זו מלבד האמת הפשוטה שאם לא שמים לב לתורה, היא עלולה להיעלם אפילו מלב ממלכת יהודה.
אולי בגלל ההתרחשות הזאת תיאר לנו משה את מצוות הקהל שמתקיימת פעם בשבע שנים, כשמלך ישראל קורא את כל ספר דברים בפני המון העם שמתאסף בחצר בית המקדש לכבוד המאורע. הוא צפה מראש שיבוא יום שבו ספר דברים יישכח - אין זה נעים להקשיב לדברי ביקורת, לקבל תזכורת למגרעות ולהזדמנויות שהוחמצו. אנשים מעדיפים להניח מגילות כאלה בצד ולא לעסוק בהן. משום כך, לפחות פעם בשבע שנים העם צריך תזכורת לתוכנו של ספר דברים. ספר דברים הוא קריאת ההשכמה של העם היהודי - זכרו מה קרה ואל תחזרו על השגיאות האלה.
בליל הושענא רבא, בערב האחרון של ימי הדין והרחמים, יש נוהגים לקרוא את ספר דברים בציבור. אין ספק שזה נעשה לזכר מצוות הקהל בתקופת בית המקדש, אבל יש בזה גם יותר מזה. זאת הכפרה של העם היהודי על כך שפעם העז לחשוב שספר דברים יכול להישאר בצד ולהישכח. זאת הדרך שלנו להתנצל בפני משה על התעלמותנו מכל דברי הסיכום שאמר לנו ועל כך שהנחנו לעצמנו לשגות באשליות שנוכל לבחור ולברור חלקים מדברי התורה ולאמץ רק את אלה הערבים לאוזנינו ומלטפים את האגו שלנו.
אנחנו קוראים את ספר דברים בסוף הקיץ, בתקופה של חופשות והאטה בקצב החיים הקדחתני. אולי מסיבה זו ספר דברים לא מקבל את תשומת הלב הראויה שלו בחיינו ובנשמותינו. קריאתו באה בעיתוי בעייתי בלוח השנה של החיים אבל חבל להפסיד את ההשפעה ממנו, שכן חשוב שנלמד את לקחיו של הספר הקדוש הזה ונטמיע אותם. משה מדבר לכל הדורות, וראוי שנטה אוזן לדבריו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
