- מדורים
- הרה"ג זלמן מלמד
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
מגורשי גוש קטיף
היחס למגרשים
גם אם המגרשים חשבו שזה יועיל לכלל ישראל, היום, כאשר ברור לכל שהם טעו, עליהם לחזור בתשובה. ועליהם גם כן לקבל על עצמם שבעתיד לבא לא יסייעו לפשע כזה כלל.
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
נשאלתי מה דעתי על ההזמנה של מפקד אוגדת הגירוש לאירוע בגוש עציון ועל המחאה הציבורית נגד המזמינים.
תשובה, הגרוש של תושבי גוש קטיף והחרבת הישובים, היה מעשה נבלה, וכל מי שהשתתף בו, קל וחומר המפקדים שפקדו על הנבלה הזו - חטאו חטא חמור, גם בביטול מצוות ישוב ארץ ישראל, וגם בפגיעה גסה בתושבים. ומי שלא עשה תשובה, דהיינו שמודה שהוא חטא ונכשל, ומקבל עליו שלא לשוב לחטא הזה - אין ראוי לסלוח לו.
מידת אהבת ישראל מחייבת לאהוב את הנפגעים ולהעניש את הפוגעים. אם מישהו ממפקדי הגירוש אמר שהגרוש היה טעות ושהממשלה טעתה - זו לא חזרה בתשובה. הוא תולה את העבירה שעשה בממשלה, הוא כביכול לא אשם. זה דומה לאדם הראשון שתלה חטאו באשתו: "האשה אשר נתתי עמדי היא נתנה לי מן העץ ואכל".
וכן שאול אמר: "יראתי מן העם", הם לא מודים באשמה. אם הוא סבור שהיה חייב לשמוע בקול הממשלה, זה אומר שהוא עדיין לא מבין את גודל העברה שבמעשה שביצע. עליו לדעת שגם אם הממשלה מחליטה לעשות נבלה, אסור לעשותה, וברור שהוא לא הפנים את עומק השחיתות והרשע, והוא עדיין ממשיך באחיזה בחטא ואין לו סליחה. ההתנהגות המושחתת של הממשלה כלפי התושבים שגורשו, והתוצאות הבטחוניות האיומות, היו צריכות לגרום לכך, שיקומו כל אותם הקצינים, ויאמרו אסור לחייל ולקצין להשתתף בגרוש אם ח"ו יהיה כזה. ואם הם לא קמים ומארגנים החתמה של קצינים שחטאו, ומכריזים קבל עם ועדה: נכשלנו ואנו קוראים שלא להיכשל שוב, ולא להשתתף בפעולה מושחתת כזו. אם הם לא עושים זאת - הם עדין מחזיקים בחטאם, ואין לסלוח למי שמחזיק בחטא.
אהבת ישראל אין פרושה לאהוב את המעשים הרעים שיש באדם מישראל, אלא לשנוא את הרע ואת המעשים הרעים שלו, ולאהוב את הנשמה הטהורה שבו, ואת מעשיו הטובים. יחד עם זה לבקר אותו, ולהוכיח אותו עד שיתקן את הרע. בנושא שאנו עוסקים בו, על אחת כמה וכמה שצריך להמשיך ולבקר בחריפות את האנשים שחטאו, ולא חזרו בתשובה, כדי שהכול ידעו שמי שהשתתף או ישתתף ח"ו במעשה גרוש של יהודים מביתם - לא יסלח לו, ומעשיו ושמו יהיו לבוז ולקלון לדראון עולם, כלשונו של מו"ר הרב צבי יהודה אוהב ישראל הגדול.
תשובה, הגרוש של תושבי גוש קטיף והחרבת הישובים, היה מעשה נבלה, וכל מי שהשתתף בו, קל וחומר המפקדים שפקדו על הנבלה הזו - חטאו חטא חמור, גם בביטול מצוות ישוב ארץ ישראל, וגם בפגיעה גסה בתושבים. ומי שלא עשה תשובה, דהיינו שמודה שהוא חטא ונכשל, ומקבל עליו שלא לשוב לחטא הזה - אין ראוי לסלוח לו.
מידת אהבת ישראל מחייבת לאהוב את הנפגעים ולהעניש את הפוגעים. אם מישהו ממפקדי הגירוש אמר שהגרוש היה טעות ושהממשלה טעתה - זו לא חזרה בתשובה. הוא תולה את העבירה שעשה בממשלה, הוא כביכול לא אשם. זה דומה לאדם הראשון שתלה חטאו באשתו: "האשה אשר נתתי עמדי היא נתנה לי מן העץ ואכל".
וכן שאול אמר: "יראתי מן העם", הם לא מודים באשמה. אם הוא סבור שהיה חייב לשמוע בקול הממשלה, זה אומר שהוא עדיין לא מבין את גודל העברה שבמעשה שביצע. עליו לדעת שגם אם הממשלה מחליטה לעשות נבלה, אסור לעשותה, וברור שהוא לא הפנים את עומק השחיתות והרשע, והוא עדיין ממשיך באחיזה בחטא ואין לו סליחה. ההתנהגות המושחתת של הממשלה כלפי התושבים שגורשו, והתוצאות הבטחוניות האיומות, היו צריכות לגרום לכך, שיקומו כל אותם הקצינים, ויאמרו אסור לחייל ולקצין להשתתף בגרוש אם ח"ו יהיה כזה. ואם הם לא קמים ומארגנים החתמה של קצינים שחטאו, ומכריזים קבל עם ועדה: נכשלנו ואנו קוראים שלא להיכשל שוב, ולא להשתתף בפעולה מושחתת כזו. אם הם לא עושים זאת - הם עדין מחזיקים בחטאם, ואין לסלוח למי שמחזיק בחטא.
אהבת ישראל אין פרושה לאהוב את המעשים הרעים שיש באדם מישראל, אלא לשנוא את הרע ואת המעשים הרעים שלו, ולאהוב את הנשמה הטהורה שבו, ואת מעשיו הטובים. יחד עם זה לבקר אותו, ולהוכיח אותו עד שיתקן את הרע. בנושא שאנו עוסקים בו, על אחת כמה וכמה שצריך להמשיך ולבקר בחריפות את האנשים שחטאו, ולא חזרו בתשובה, כדי שהכול ידעו שמי שהשתתף או ישתתף ח"ו במעשה גרוש של יהודים מביתם - לא יסלח לו, ומעשיו ושמו יהיו לבוז ולקלון לדראון עולם, כלשונו של מו"ר הרב צבי יהודה אוהב ישראל הגדול.
תנאים לקבלת התורה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | שבט תשס"ט
שמעון ולוי - הדרך לפתרון סיכסוכים?
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"א כסלו תשע"א
השראת השכינה על מעשי ידי אדם
גליון 224
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | אדר א' תשע"א
השבועה על ירושלים
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | שבט תשס"ח
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל .
נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק יח (6)
שיעור מס' 117
כ"ב תמוז תשפ"ג
בזכות מה נקרע הים?
שיחת מוצ"ש פרשת בשלח תשפ"ב
י"ג שבט תשפ"ב
נתיב העבודה - המשך פרק י"ח (11)
שיעור מס' 75
כ' אייר תשפ"ג
דרישת המדינה היהודת מישראל ומאומות העולם
לנתיבות ישראל - עמוד קכא - "נצח אומתנו"
ח' שבט תשפ"ב
הלכלוך הקדוש
אחדות זו מעבדה של בירורים
בצלאל ואהליאב - חיבור של קצוות
דיני ברכות בתיקון ליל שבועות
מהו החידוש הכי גדול שיש בתורה?
למה ללמוד גמרא?
מי פה עבריין?
מה חשוב לשים לב כשמדליקים נרות שבת?
למה אדר ב' הוא החודש המיוחד ביותר?
האם מותר לפנות למקובלים?
איך מכניסים את ה' אל תוך הלב?