ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מצות לא תעשה שלא להסית שום אדם מישראל לעבוד עבודה זרה, שנאמר: "כי יסיתך... לאמר לכה ונעבדה... וכל ישראל ישמעו ויראון ולא יוסיפו לעשות כדבר הרע הזה".
מצות לא תעשה על המוסת שלא לאהוב את המסית, שנאמר: "לא תאבה לו".
מצות לא תעשה על המוסת שלא לאהוב את המסית, שנאמר: "לא תאבה לו".
סיפורה של מצוה
אנשי העיר שראו את העני פוסע אל עבר ביתו של העשיר נדו לו בראשם. קמצנותו של האיש היתה ידועה ומפורסמת. קמצן זה לא רק שהיה חס על ממונו, ידוע היה בהקפדתו היתרה בחינוך בני ביתו בתורת הקמצנות. אידיאולוגיות שלמות בנה האיש על מנת להצדיק את קמצנותו, ועל פיהם אף חינך את בני ביתו.
אולם עני זה התקבל דווקא בסבר פנים יפות, שכן היה תלמיד חכם, וקמצן זה מוקיר רבנן היה. לאחר שעה ארוכה של התפלפלות בדברי תורה, העשיר היסב לסעודתו הדשנה, כשלצידו עומד העני וממשיך לשאת ולתת איתו. עיני העני כלו בראותו את האוכל, שכן ימים רבים שלא בא אוכל לפיו, אולם הקמצן לא כיבדו במאומה. העני שהרגיש כי נפשו יוצאת מרוב רעב, ביקש את סליחת בעל הבית, ויצא לרחוב בתקווה למצוא משהו לאכול. הוא לא פסע אלא מספר צעדים עד שהתמוטט, נפל ארצה ונפח את נשמתו. העשיר שיצא לשמע החבטה, נבהל למראה עיניו, ונקיפת מצפון ראשונה נקפה בליבו. שטוף זיעה נכנס לביתו, התיישב על כסאו ונרדם. ובחלום, בא אליו העני הנפטר, ואמר לו כי בשמים נמתח עליו דין קשה ביותר שכן נמצא אשם במותו. מצבו החמור של העשיר, כך פירט הנפטר באוזניו, חמור כפל כפליים, היות ובנוסף למותו של העני תובעים אותו על מיתה רוחנית של בני ביתו, והיות ש"גדול המחטיאו יותר מההורגו", אזי חייב הוא מיתה כמה וכמה פעמים. העשיר המבוהל שאל את העני מהי תקנתו, ונענה כי תקנתו היא גלות קשה למשך שנה. אולם, לא סתם גלות, אלא צריך הוא בשנת הגלות לקבל על עצמו שאינו ניזון אלא מבני ביתו, אותם אומללים שהתחנכו על ידו שלא לתת פרוטה ומאכל לעני.
העשיר לא התמהמה רגע. מיד כשהתעורר, יצא מביתו, הלך לשוק הקרוב וקנה בגדים מרופטים בכמה פרוטות. לא היה זה קל עבורו, אולם ידע כי אין בידו שום אפשרות אחרת. הוא קנה כובע רחב שוליים על מנת שלא יזהו אותו, ופנה אל עבר ביתו. הוא דפק בדלת בתקווה לקבל דבר מאכל, או פרוטה לרכוש לעצמו משהו, שכן עברו כבר כמה שעות מאז שבא מאכל אל פיו. אולם לתדהמתו, בנו הצעיר, שלא הכירו בתחפושתו, גידפו ושילחו ריקם. ההלם היה מידי. כמו היכה בו ברק הבין עד כמה מעשיו בהחטיאו את בניו היו חמורים. הוא התיישב בחוץ, רעב, עייף ומתוסכל. עברו מספר שעות ובני הבית שמו לב כי אביהם נעלם. משעברו מספר שעות נוספות והאב לא שב, החלה דאגה רבה רובצת על האחוזה הגדולה. במהלך הימים הבאים החיפושים בכל רחבי העיר ומחוצה לה היו נרחבים ביותר, אולם אין, האב לא נמצא. ובמקביל, האב האומלל שהרעב כמעט שהכריעו, לא נואש, וביקש בביתו שלו שוב ושוב מעט מזון, ובכל פעם נענה על ידי בניו-תלמידיו בשלילה. משראה כי כלתה אליו הרעה החליט לנקוט בדרך אחרת, הוא פנה אל דלת המטבח והתחיל לעשות מופע ליצנות לנשות הבית, שלא זיהו אותו בגלל הכובע הרחב שכיסה את פניו ובגדיו המרופטים. משסיים את המופע, נזרקה לעברו חתיכת לחם יבשה, כשכר על הבידור והשעשוע. וכך יום אחרי יום - ניסיונות מייאשים לקבל משהו מאנשי הבית, ומופעי בידור שהניבו לעיתים משהו קטן שהשאיר את הנשמה בגוף. בכל יום שעבר ייסר את עצמו על העוול הרוחני הנוראי שגרם לבני ביתו, והתנחם בכך שכעת מתקן הוא את מעשיו הרעים. כעבור שנה של סבל אדיר, שלח מברק לבני ביתו שנילאו מלחפשו כי תיכף חוזר הוא לביתו. השמחה שפשתה בבית היתה רבה כל כך, עד שאיש לא שם לב אל העני המוזר שהחליט להיטפל כבר שנה שלמה דוקא לביתם שלהם. וכך נמצא כי כמעט שלושה ימים שלא בא אוכל לפיו. ביום סיום השנה, החליף את בגדיו, שכעת היו גדולים על מידותיו באופן בולט, ונכנס לביתו. את פניו קידמו הכל בשמחה עצומה ובברכת מחיה המתים. משישבו לסעוד סעודת הודיה, שאל את בניו כיצד החזיקו מעמד בזמן היעדרותו. הם פרטו באוזניו את כל מאמציהם לחפשו, ואף סיפרו לו על העני המוזר שהיה מבדר את רוחם בשנה קשה זו. בשלב זה האב יצא מהחדר, החליף את בגדיו בבגדי העני וחזר שוב פנימה. בני הבית רצו לגרשו, אולם אז הוריד את כובעו, ואל מול הנוכחים הנדהמים החל בתיאור המעשה מתחילתו. דמעות רבות נשפכו שם באותו יום, עד שברור היה לכל כי בית זה ייהפך מיום זה ואילך לבית המכניס אורחים וגומל חסדים באופן מופלג. רק אז נרגע העשיר מהמחשבה כי הוא במו ידיו הסית את בני ביתו אל הרשעה והחטא.
מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
74 - "ואלהי מסכה לא תעשו לכם"
75 - "לא תאבה לו"
76 - "ולא תשמע אליו"
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
