- פרשת שבוע ותנ"ך
- ואתחנן
- שבת ומועדים
- שבעתא דנחמתא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה ברכה בת דבורה
לכל אורך ספר דברים כאבו של משה על כך שאיננו מורשה להיכנס לארץ ישראל ניכר בברור. אך משה מוצא חיזוק ולעתים אפילו נחמה בידיעה שתלמידו ומשרתו הנאמן, יהושע, יירש את מקומו בהנהגת ישראל ובאמונה העזה שלו שבני ישראל יצליחו לכבוש את הארץ ולהתנחל בה.
לנחמה צורות רבות. מה שמנחם אדם אחד אולי לא יועיל לאדם אחר. אך גם כאן הכל מסכימים שנחמה היא מרכיב חיוני בהתאוששות ובשיקום של אנשים שהיו מדוכאים ועצובים. אין תחליף לנחמה ולריפוי. בלעדיהם אי אפשר להמשיך הלאה.
הפרשה עוסקת גם בעשרת הדברות שניתנו בהר סיני. לא פעם חשבתי שהחזרה על הנושא הזה, שנדמה שנדון מספיק בספר שמות, מלמדת אותנו לקח חשוב, שגם בו נוכל למצוא נחמה.
עשרת הדברות הראשונות, בספר שמות, ניתנו בתחילת המסע של בני ישראל במדבר. אז עוד לא היה עגל זהב, לא היו תלונות על המן, לא היו מרגלים, לא היו קרח ועדתו, לא היו נחשים - כל הדברים אלה עוד לא קרו ועוד לא הפחיתו מהאור וההילה של מעמד הר סיני. טוב, בחברה מושלמת כזאת אין סיבה שלא לראות את הערכים והחוקים של עשרת הדברות כתקפים ואפילו נחוצים הלכה למעשה.
אבל כעת, כשמשה עומד לפני העם 40 שנה אחרי כל האכזבות והמרידות, המעידות והמריבות הקטנוניות ואחרי מותו של דור שלם, הוא בעצם מבטיח לנו בעשרת הדיברות השניות שכל הערכים והחוקים האלה לא השתנו כלל ועיקר. לפיכך הלקח הזה, אי ההשתנות של התורה וההלכה, נחקק בלב היהודי ובתודעה היהודית.
הרבה קרה לעם היהודי מאז הנאום של משה לפני מותו. רבים חשבו בטעות שכל השינויים בטכנולוגיה, בכלכלה, בסדר העולמי ועוד, הפכו את עשרת הדיברות, את התורה ואת ההלכה לפחות רלוונטיים. משה עומד ומדבר אלינו כדי להזכיר לנו שהעוגן היסודי של החיים היהודיים ושל הציוויליזציה כולה, למעשה, טמון במילים ההן שנאמרו על הר סיני. הכול השתנה, אבל בני האדם לא השתנו, ומשום כך לא השתנו גם ההוראות שהא-ל נתן לנו.
קריעת ים סוף ומשל הסוס
לקום מהתחתית של התחתית
מהות ספר ויקרא ופרשת זכור
מהדורות החדשות במצרים שדיברו על ישראל
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
הקשר בין ניצבים לראש השנה
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
שבועות מעין עולם הבא!
סוד ההתחדשות של יצחק